אגודת אשראי היא גוף שתפקידו לתת אשראי לחברים בו. ניתן להבחין בהבדלים קטנים בין סוגי האגודות השונות:
* קופות מלווה - גופים שהוקמו מכסף חיצוני. למשל אפ"ק בתחילת דרכה פעלה דרך קופות מלווה, שכן לא הייתה עדיין בנק, אלא חברה שהונה התקבל מיהודי העולם.
* אגודות אשראי שהוקמו ע"פ המודל שהתווה פרידריך רייפאייזן הגרמני, שלפיה חברי האגודה אחראים לכל התחייבויות האגודה ולכן היו מוגבלות. אגודות כאלו קמו בעיקר במגזר הערבי, והיו מיועדות למימון החקלאות. הייתה גם אגודה שכזאת בחיפה.
* אגודות אשראי שהוקמו ע"פ המודל שהתווה הרמאן שולצה-דליטש, גם הוא גרמני. המודל קבע שאחריות חברי האגודה מוגבלת ע"פ מכפיל "דמי החבר" ששילמו. כל האגודות היהודיות היו מסוג זה והיו מעט ערבים שהיו חברים באגודות אלו, אך למשל באגודה שהוקמה בעתלית היו מספר רב של ערבים, עובדי החברה הא"י למלח. האגודות היהודיות התחלקו לאגודות עירוניות ואגודות חקלאיות.
יצור כלאיים בין הבנקים המסחריים לאגודות האשראי היו הבנקים הקואופרטיביים, עליהם אדון בפרק הבא. אמנם אגודות שיתופיות "נשמעות" כמשהו סוציאליסטי/פועלי, אך למעשה מקורן של רוב האגודות הוא דווקא מהמעמד הבינוני ("האזרחי"), ומטרותיהן היו קואופרטיביות להפליא ולא השגת רווחים לבעליהן. על אף דימיון המטרות בין האגודות השונות לא מצאתי שיתופי פעולה ביניהן.
אגודות האשראי העירוניות היו שותפות במימון לטובת מעמד הביניים: מפעלים קטנים, קמעונאות, קבלנים לא גדולים וכיוצ"ב. חלק מהאגודות הוסיפו לעצמן את השם "בנק" על אף שלא היו בנקים. הדבר נמשך עד "משבר חבש" (החצי השני של 1935). במשבר זה עליו עמדתי בפרק המבוא, נסגרו אגודות רבות או שהוזרם להן כסף ע"י הבנקים הגדולים (בעיקר אפ"ק וברקליס).
על מנת להדגים את כמות האגודות שנפתחו "רק" בחיפה ריכזתי מעט פרטים עליהן. מתוך פרטים אלו ניתן ללמוד על היקפה של התופעה בשנות המנדט ובשנים הראשונות אחרי הקמת המדינה.
קופת המלווה הראשונה בחיפה, כאמור בפרק על אפ"ק, הייתה ככל הנראה קופת "קדימה" שהוקמה ב-1908 אשר איגדה אומנים, חנוונים ופקידים.
"הלוואה וחיסכון" הוא שם כולל לאגודות אשראי ברחבי הארץ. כמעט בכל ישוב הייתה קיימת אגודה שכזאת. במקומות מסויימים (כולל בערך השגוי בוויקיפדיה - נכון לינואר 2020) מתבלבלים ונוהגים בכולן כאחת. אין דינה של "הלוואה וחיסכון" הזיכרונית כדינה של הירושלמית. "הלוואה וחיסכון" בחיפה הוקמה ב-1921. הסניף הראשי היה ברח' יפו 51. בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 נסגרה.
הלוואה וחיסכון - חיפה הקימה, יחד עם עיריית חיפה, מינהל השיכון ומשקיעים פרטיים, את בנק כרמל ב-1962. אחת הסיבות הייתה הגידול של מספר החברים בהלוואה וחיסכון - מ-391 בשנת הקמתה של האגודה ועד למעלה מ-25 אלף ב-1961. בנק כרמל נמכר ב-1972 לבנק טפחות, ואח"כ עבר כמה גלגולים לפני שנמכר לבנק איגוד. סניף הבנק היה ברח' הנביאים 22. ב-1992 חשב לרכוש את בנק הבנייה שראשיתו ב"אוצר הקבלנים' שנוסד ב-1953 ע"י "מרכז הקבלנים" ונסגר לבסוף בתחילת שנות ה-90.
* קופות מלווה - גופים שהוקמו מכסף חיצוני. למשל אפ"ק בתחילת דרכה פעלה דרך קופות מלווה, שכן לא הייתה עדיין בנק, אלא חברה שהונה התקבל מיהודי העולם.
* אגודות אשראי שהוקמו ע"פ המודל שהתווה פרידריך רייפאייזן הגרמני, שלפיה חברי האגודה אחראים לכל התחייבויות האגודה ולכן היו מוגבלות. אגודות כאלו קמו בעיקר במגזר הערבי, והיו מיועדות למימון החקלאות. הייתה גם אגודה שכזאת בחיפה.
* אגודות אשראי שהוקמו ע"פ המודל שהתווה הרמאן שולצה-דליטש, גם הוא גרמני. המודל קבע שאחריות חברי האגודה מוגבלת ע"פ מכפיל "דמי החבר" ששילמו. כל האגודות היהודיות היו מסוג זה והיו מעט ערבים שהיו חברים באגודות אלו, אך למשל באגודה שהוקמה בעתלית היו מספר רב של ערבים, עובדי החברה הא"י למלח. האגודות היהודיות התחלקו לאגודות עירוניות ואגודות חקלאיות.
יצור כלאיים בין הבנקים המסחריים לאגודות האשראי היו הבנקים הקואופרטיביים, עליהם אדון בפרק הבא. אמנם אגודות שיתופיות "נשמעות" כמשהו סוציאליסטי/פועלי, אך למעשה מקורן של רוב האגודות הוא דווקא מהמעמד הבינוני ("האזרחי"), ומטרותיהן היו קואופרטיביות להפליא ולא השגת רווחים לבעליהן. על אף דימיון המטרות בין האגודות השונות לא מצאתי שיתופי פעולה ביניהן.
אגודות האשראי העירוניות היו שותפות במימון לטובת מעמד הביניים: מפעלים קטנים, קמעונאות, קבלנים לא גדולים וכיוצ"ב. חלק מהאגודות הוסיפו לעצמן את השם "בנק" על אף שלא היו בנקים. הדבר נמשך עד "משבר חבש" (החצי השני של 1935). במשבר זה עליו עמדתי בפרק המבוא, נסגרו אגודות רבות או שהוזרם להן כסף ע"י הבנקים הגדולים (בעיקר אפ"ק וברקליס).
על מנת להדגים את כמות האגודות שנפתחו "רק" בחיפה ריכזתי מעט פרטים עליהן. מתוך פרטים אלו ניתן ללמוד על היקפה של התופעה בשנות המנדט ובשנים הראשונות אחרי הקמת המדינה.
קופת המלווה הראשונה בחיפה, כאמור בפרק על אפ"ק, הייתה ככל הנראה קופת "קדימה" שהוקמה ב-1908 אשר איגדה אומנים, חנוונים ופקידים.
"הלוואה וחיסכון" הוא שם כולל לאגודות אשראי ברחבי הארץ. כמעט בכל ישוב הייתה קיימת אגודה שכזאת. במקומות מסויימים (כולל בערך השגוי בוויקיפדיה - נכון לינואר 2020) מתבלבלים ונוהגים בכולן כאחת. אין דינה של "הלוואה וחיסכון" הזיכרונית כדינה של הירושלמית. "הלוואה וחיסכון" בחיפה הוקמה ב-1921. הסניף הראשי היה ברח' יפו 51. בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 נסגרה.
 |
| תקנות האגודה הלואה וחסכון חיפה - אגודה הדדית, תרצ"ה |
הלוואה וחיסכון - חיפה הקימה, יחד עם עיריית חיפה, מינהל השיכון ומשקיעים פרטיים, את בנק כרמל ב-1962. אחת הסיבות הייתה הגידול של מספר החברים בהלוואה וחיסכון - מ-391 בשנת הקמתה של האגודה ועד למעלה מ-25 אלף ב-1961. בנק כרמל נמכר ב-1972 לבנק טפחות, ואח"כ עבר כמה גלגולים לפני שנמכר לבנק איגוד. סניף הבנק היה ברח' הנביאים 22. ב-1992 חשב לרכוש את בנק הבנייה שראשיתו ב"אוצר הקבלנים' שנוסד ב-1953 ע"י "מרכז הקבלנים" ונסגר לבסוף בתחילת שנות ה-90.
 |
"קופת מלווה וחיסכון של העובדים בחיפה" הוקמה ב-1925. סניפה הראשי היה בבניין מפ"ח ברח' החלוץ (בית "ביתנו" לפני שעבר לרח' ירושלים).
לאגודה היו סניפים נוספים בכל המרחב החיפאי. מעניין לציין שעל אף שההסתדרות הוקמה בחיפה, לא נפתח בה סניף של בנק הפועלים שהוקם כבר ב-1919. בתחילת שנות ה-50 החל תהליך של ריכוז של כל הפנסיה ההסתדרותיות לבנק הפועלים. הדבר פגע קשה בתזרים המזומנים של האגודה והיא נאלצה להתמזג עם הבנק בדצמבר 1957. הסניף המרכזי בחיפה נהפך לסניף בנק הפועלים ושאר הסניפים הועברו להנהלתה הישירה של הבנק במרכז.
בניגוד לאגודות מן המגזר הפרטי, שצמחו מלמטה והיו שייכות לחבריהן, קופה זאת (כמו שאר חברותיה בישובים השונים) הייתה שייכת להסתדרות, באמצעות "חברת העובדים" שהייתה אגודה שיתופית בעצמה, וכך בפירוק של הקופה - נכסיה לא יעברו לחבריה אלא לחברת העובדים.
 |
| בית מפ"ח ברח' החלוץ. ניתן לראות את שם הקופה בשלט הגדול על הבניין. |
 |
| מפי ראשונים - עשרים שנות ההסתדרות בחיפה, מפ"ח, 1940 |
 |
| דבר 1 בפברואר 1935, מקור: עיתונות יהודית היסטורית |
"אגודת גומלין חיפה - אגודה הדדית" הוקמה במרץ 1932 ונסגרה במחצית הראשונה של שנות ה-40 של המאה ה-20. שמה שונה ל"אגודת גומלין לאשראי על יד ארגון המעמד הבינוני". משרד האגודה היה ברח' קייזרמן (כיום) מס' 7.
אגודת "אוצר לאשראי של הפועל המזרחי בחיפה" הוקמה ב-1935. ב-1959 נקנתה ע"י בנק הפועל המזרחי. משרדה שכן (בשנות ה-50) ברח' חיים 5 פינת נורדאו. יש לשים לב שבת"א ובי-ם היו אגודות עם שם דומה. אגודת "אשראי וחיסכון של המזרחי בחיפה" הוקמה ב-1936 ונסגרה ב-1949. כאן ניתן להבחין בהשתייכות המפלגתית שפילגה את הציונות הדתית בראשית דרכה שנבעה מרצונם של פועלים דתיים לחסות גם תחת כנפי ההסתדרות. בנק המזרחי שכן ברח' כיאט.
 |
| דאר היום, 20 במרץ 1932. מקור: אתר עיתונות יהודית היסטורית |
אגודת "אוצר לאשראי של הפועל המזרחי בחיפה" הוקמה ב-1935. ב-1959 נקנתה ע"י בנק הפועל המזרחי. משרדה שכן (בשנות ה-50) ברח' חיים 5 פינת נורדאו. יש לשים לב שבת"א ובי-ם היו אגודות עם שם דומה. אגודת "אשראי וחיסכון של המזרחי בחיפה" הוקמה ב-1936 ונסגרה ב-1949. כאן ניתן להבחין בהשתייכות המפלגתית שפילגה את הציונות הדתית בראשית דרכה שנבעה מרצונם של פועלים דתיים לחסות גם תחת כנפי ההסתדרות. בנק המזרחי שכן ברח' כיאט.
 |
| הארץ 25 במרץ 1936. מקור: עיתונות יהודית היסטורית |
"קופת מלווה וחיסכון של פועלי אגודת ישראל" שהוקמה ב-1935 מוזגה ב-1977 עם "קופת מלווה וחיסכון של פועלי אגודת ישראל בחיפה", שהוקמה ב-1937, להקמת בנק פאג"י. לבסוף מוזג הבנק לבנק הבינלאומי. מעניין לציין שהיה קיים גם בנק אגודת ישראל, שהוקם ב-1965, על בסיס רוב סניפי בנק פויכטוונגר, שדנו בו בפרק על הבנקים הגרמנים ונמכר אחרי קריסה כלכלית לבנק לאומי ב-1971. כידוע ע"פ ההלכה נאסר לקחת ריבית על הלוואה. לצורך עקיפת האיסור נולד "היתר עסקה" שלא אכנס כאן לפלפול שבעניין, המתיר לתת הלוואות ולקחת למעשה ריביות. שנים הוצג ההיתר בבנק פאג"י ברח' ארלוזורוב, שלשם לקח אותי אבי כשהייתי קטן ע"מ לראות את המסמך.
"חיפה קואופרטיב קרדיט סוסיטי" הוקמה ב-1936 ונסגרה במהרה ב-1938.
"קופת אחוה" - קופתם של עולי בולגריה הוקמה ב-1946. קופה דומה של עולי בוגלריה הוקמה בת"א ("קופת עליה") ב-1937. ב-1959 מיזגה לשורותיה את "אשראי וחיסכון של הציונים הכלליים חיפה" שנוסדה ב-1953. שנה אח"כ מיזגה את "האגודה ההדדית לבניין בתים" שהוקמה ב-1931 ומישכנה היה במרכז המסחרי החדש ברח' יפו. האגודה האחרונה שינתה את שמה ב-1950 ל"אגודה שיתופית לאשראי בקריית בנימין".
ב"מיתון השני" של שנות ה-60 התקשתה קופת "אחווה" לשלם את הוצאותיה, ואחותה התל-אביבית מיזגה אותה לשורותיה. הסניף הראשי שכן ברח' יפו 42 וסניף הדר הכרמל בבית "חיים אברהם" (אלמנה של שרה אהרנסון) ברח' ביאליק 8. סניף נוסף היה ברח' אנילביץ ליד המושבה הגרמנית.
"קופת אחוה" - קופתם של עולי בולגריה הוקמה ב-1946. קופה דומה של עולי בוגלריה הוקמה בת"א ("קופת עליה") ב-1937. ב-1959 מיזגה לשורותיה את "אשראי וחיסכון של הציונים הכלליים חיפה" שנוסדה ב-1953. שנה אח"כ מיזגה את "האגודה ההדדית לבניין בתים" שהוקמה ב-1931 ומישכנה היה במרכז המסחרי החדש ברח' יפו. האגודה האחרונה שינתה את שמה ב-1950 ל"אגודה שיתופית לאשראי בקריית בנימין".
ב"מיתון השני" של שנות ה-60 התקשתה קופת "אחווה" לשלם את הוצאותיה, ואחותה התל-אביבית מיזגה אותה לשורותיה. הסניף הראשי שכן ברח' יפו 42 וסניף הדר הכרמל בבית "חיים אברהם" (אלמנה של שרה אהרנסון) ברח' ביאליק 8. סניף נוסף היה ברח' אנילביץ ליד המושבה הגרמנית.
"קרדיט עממי" שהוקמה ב-1928 הייתה אגודת אשראי חשובה בחיפה. חשיבותה נבעה גם ממנהלה - שמואל הכהן, מראשוני המתיישבים בכרמל ואחיו של דוד הכהן. על משפחת הכהן הענפה ראו כאן. דוד הכהן היה גם הוא דמות חשובה מאוד בחיפה העברית של ימי המנדט הבריטי. הוא הקים את סולל בונה ולקח אשראי מאגודה זאת. ל"קרדיט עממי" היו מס' סניפים: ב"שוק התורכי" ובהדר הכרמל. אביה של אשתו הראשונה של דוד הכהן, רות הכהן, היה יחזקאל קרבצוב שגם היה יו"ר המועצה של "הלוואה וחיסכון חיפה" שהוזכרה לעיל. "קרדיט עממי" התאחדה עם "הלוואה וחיסכון חיפה" ב-1959 (הרבה אחרי מותו של קרבצוב).
"קופת מלווה וחיסכון לבעלי מלאכה, חיפה חברה הדדית" הוקמה ב-1928 ונסגרה ב-1951. משרדה היה ברח' הרצל 51. כתחליף הוקמה "קופת המלאכה בחיפה" וכעבור כמה שנים נסגרה.
"קופת מלווה וחיסכון של בעלי הבתים בחיפה" הוקמה ב-1938, אך הקופה לא התחילה בפעילות.
"קופת מלווה וחיסכון של בעלי הבתים בחיפה" הוקמה ב-1938, אך הקופה לא התחילה בפעילות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה