בנקים ערבים

תחומי התעסוקה של המגזר הערבי לפני קום המדינה היו שונים מאלו של היהודים. רוב ערביי א"י היו חקלאים. עיסוק שדורש פחות מקורות מימון כתעשייה ונדל"ן שהיו מקובלים במגזר היהודי (במיוחד החל מתחילת העלייה הרביעית - אמצע שנות ה-20 של המאה ה-20).

השלטונות העות'מאניים, לפני הכיבוש הבריטי, לקחו מעין מס ששימש את "הבנק החקלאי העות'מאני" ע"מ לתת הלוואות לטובת פיתוח החקלאות גם בא"י. הבנק הוקם ב-27 באוגוסט 1898 בהעברת חוק עות'מאני. כבר בתחילת המאה ה-20 פתח הבנק סניף גם בחיפה.

לפני מלה"ע הראשונה השתמשו הערבים בשירותי בנק קומריסיאל דה פלסטין. בנק שהיה בנק כסות לאפ"ק היהודי, שרצה להסתתר מאחורי בנק ערבי לשם קניית אדמות ליהודים. דבר שנאסר עליו ע"י השלטונות.

נסיון להקים בנק שלא צלח, חרות ירושלים, 8 בפברואר 1914. מקור: עיתונות יהודית היסטורית

ערביי חיפה חששו מהבנקים הזרים. חשדנות שהייתה גם מכיוון הבנקים הזרים. החשש נבע מפער תרבותי וחוסר הבנת המנטליות של הקהילה הערבית. הדבר נכון גם לגבי ערים נוספות.
בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 הועלו רעיונות להקמת בנק ערבי בארץ או לפתוח סניפים של בנק "מצר" (بنك مصر הבנק המצרי הלאומי), אך רעיונות אלו לא יצאו אל הפועל.

נסיון שלא צלח. הארץ, 22 בינואר 1929 מקור: עיתונות יהודית היסטורית

בתקופת המנדט הבריטי בלטו שני בנקים ערבים - "הבנק הערבי" ו"הבנק החקלאי הערבי". שני הבנקים ייצגו את שני חלקי התנועה הלאומית הפלסטינית: החוסיינים והנשאשיביים.

הבנק הערבי הוקם ב-16 ביולי 1930 בי-ם ע"י עבד אל-חמיד שומאן, שעבד בבנק "מצר", עם הון התחלתי של 15,000 לא"י (כשני מיליון דולר במונחי 2022).
ההכרזה על הקמת סניף הבנק בחיפה הייתה כבר ב-1931, אך חלפו כשנתיים עד 1933 עד שהוקם ושכן בכיכר ההגנה של היום (במקום בית העירייה הישן) ויותר מאוחר ברח' המלכים 21 (כיום דרך העצמאות).  מנהלו בחיפה היה ראשיד חאג איברהים. איברהים היה עויין לתנועה הציונית, כמו גם בקיצוניות התנגדותו למנדט הבריטי עד כדי שלא ניתן לו ע"י השלטונות לשוב לארץ מביקור במלדיביים.

אחרי הקרב על חיפה באפריל 48 ועזיבת רוב אוכלוסיית חיפה הערבית נסגר הסניף. ראשי הבנק התחייבו להחזיר ללקוחות את כספם, לקחו עימם את ספרי הבנק וכך נשמר אמונם בבנק. הסניף החיפאי פתח את שערו מחדש בביירות.

גלגולו של הבנק הערבי קיים גם כיום, והוא פעיל בשטחי הרשות הפלסטינית ובמדינות ערב.

חרות, 24 במאי 1942. מקור: עיתונות יהודית היסטורית

הבריטים אמנם המשיכו עם "המס החקלאי" אך הוא לא שימש יותר לטובת החקלאות. גורמי ממשל בריטי הבינו בצורך לגיבוי פיננסי ממשלתי ובשנות ה-30 החלו במאמצים להקים בנק בריטי שיתמוך בחקלאות. היהודים, בראשות אפ"ק ו"אגודה ארצישראלית", הסכימו להשתתף אפילו ללא יצוג בדירקטריון הבנק. אך הערבים בראשות אחמד חילמי פאשה (קרוב משפחתו של עבד אל-חמיד שומאן) סירבו לשתף פעולה והקימו בנק משלהם.

הארץ, 6 במאי 1941. מקור: עיתונות יהודית היסטורית

ב-1934 הוקם בחיפה "הבנק החקלאי הערבי" שהתפצל בשל המחלוקת הפוליטית ל"בנק האומה הערבית" ב-1942 שתמך בנשאשיביים. במהלך השנים הבנקים היו כמעט שווים בערכם.
הבנק עסק גם ברכישת קרקעות ושמירתם ע"י ערבים, כמשקל נגד לפעילות אפ"ק ושאר גורמים ציוניים. הבנק הקים מחדש את "קופת האומה", גוף שהיה קיים זמן קצר וגובה ע"י הבנק הערבי. מטרת הקופה הייתה 'להציל את הפלאח מהריבית הקצוצה ומהניצול על ידי יהודים'. מעין פעולת נגד ל"גאולת הקרקע" הציונית.

הבנקים הערבים, בדומה לבנקים היהודים, היוו גורם חשוב בכלכלה של ערביי חיפה. הם סיפקו אשראי ומימון לשורת מיזמי בנייה, תעשייה, ביטוח ומסחר.

לא ניתן לסכם את הנושא מבלי להזכיר את בנק ערבי-ישראלי שהוקם בסוף שנות ה-50 ע"י "הבנק לסחר חוץ" שפתח את הסניף הראשי בחיפה ב-1960 ברח' שיבת ציון 2. ב-2016 מוזג לבנק לאומי.

חרות, 30 בנובמבר 1960. מקור: עיתונות יהודית היסטורית