סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (כ"א)

מפת הסיור

בפרק הקודם הקודם סיימנו בכיכר סולל בונה או בשמה הרשמי החדש כיכר משה ורטמן.
לפני שנפנה לרחוב חסן שוקרי נתבונן ברחובות מסביב לכיכר. את רחוב כורי כבר פגשנו בפרק קודם. משפחת ח'ורי (זהו התעתיק המודרני וכבר יש כמה בתים שעל חזיתם מוטבע השם החדש) היא משפחה ממוצא מארוני (שגם ליד כנסייתם, בסמוך לכיכר פריס, יש רחוב על שמם של המרונטים (ללא א')) וביתם היה במעלה הרחוב שם גם הסתיים הרחוב. שטח הווילה המפוארת שלהם כלל גם את אזור מגדל סולל בונה וכך הרחוב נגדע ורק אח"כ שונה והסתיים כבימינו. יש המתלוננים על אי שימור הווילה של ח'ורי, אך יש לזכור שהמשפחה עזבה אותה כבר בימי המנדט הבריטי ובעת הקרב על חיפה באפריל 1948 הבית ניזוק מאוד.

רחוב י. ל. פרץ נקרא לפנים רחוב מוכליס.
רחוב מתחתיו היה רחוב קיסריה. העירייה החליטה לחתוך את הרחוב ולקרוא לחלקו על שמו של תופיק טובי. בכל הבתים הוחלפו, במהירות, שילוטי הבתים (כולם תואמים...). לדעתי שוב עניין של נרטיב.
אמיל תומא, שעל שמו רחוב בוואדי ניסנס, הוא בן למשפחת ח'ורי. תומא הוא בן דודתו ואחי אשתו של תופיק טובי. בתי משפחת תומא נמצאים בסמוך לכיכר. עוד במשפחה מגי טובי, שהתחתנה עם זאהי כרכבי אשר הונצח ביוני 2017 בכיכר, בצומת הרחובות אל-הילאל וקיבוץ גלויות.

ב-1941 פנו בעלי בתים ברחוב יבנה אל העירייה בבקשה לשנות את השם ל"מג'דלאני", מהמשפחות החשובות שבין ערביי חיפה הנוצרים, שביתה היה ברחוב. העירייה סירבה לבקשה בנימוק "ריבוי הבקשות מסוג זה המתקבלות והואיל וכבר אושר השם הנוכחי". מג'דלאני לא קופחו וברבות הימים נקבע שם רחוב ליד המושבה הגרמנית אחר ג'אן מג'דלאני, אחד מצאצאי המשפחה.

נשוב לכיכר סולל בונה ונפנה לרחוב חסן שוקרי.

פעילים יוצאי אתיופיה החליפו שלטים רבים בעיר עם שמות הרוגים. שהרי כמו שנטען כאן פעמים רבות - קביעת נרטיב היא חלק חשוב בהנחלת היסטוריה. מעניין שכאן הוא הודבק על שמו של חסן שוקרי, שהיה סמל לסובלנות דתית ומגדרית.

רחוב חסן שוקרי נקרא לפנים רחוב הבורג' (או המצודה/המבצר בעברית כמו שקרא לו זאב וילנאי במדריך א"י). כלומר היה בעצם המשכו של רחוב הבורג' המוכר לנו היום כשיבת ציון-מעלה השחרור. הבורג' הוא בורג' א-סלם שעמד באזור גן הזיכרון של היום.

גוטליב שומאכר קרא, במפה מ-1908, למצודה "אבו סאלם".

כשנבנה בית המשפט המחוזי נקרא רחוב בתי המשפט (או בערבית منازل الحكومة - בתי הממשל) ואחרי מותו של חסן שוכרי (ע"פ התעתיק המודרני) הוסב שם הרחוב.
על שמו של שוכרי גם מדרגות בוואדי סאליב שבהן התגוררה משפחתו.

פרוטוקול ישיבת מועצת העיר בה הוחלט על שיום הרחוב, ארכיון הטכניון

במקביל לרחוב חסן שוקרי רחוב אבן סינא. גם רחוב זה, כרחובות אחרים שראינו בסיור, היה זירה לכיפופי ידיים בין עיריית חיפה לוועד הדר הכרמל. הוועד רצה לקרוא לרחוב ע"ש לורנס אוליפנט, חבר הפרלמנט הבריטי בעברו, תושב חיפה וחובב הציונות. במקרה זה ידה של העירייה גברה וכיום מונצח אוליפנט בסמטה ליד רחוב ביכורים בכרמל.

נפתלי הרץ אימבר, מחבר התקווה, היה מזכירו של אוליפנט ולנושא עניינינו על שמו רחוב ליד מדרגות חסן שוקרי שהוזכרו. גם ע"ש ההמנון הלאומי, שאת חלקו כתב אימבר, רחוב בקריית אליהו.

- הדר הכרמל; הוכן עי א יודלזון; משורטט עי י' גוטליב

נמשיך ברחוב חסן שוקרי ונגיע להצטלבות עם רחוב שמריהו לוין שעליו כבר דנו באחד הפרקים הקודמים.

משמאלנו מלון ביי-קלאס שנבנה על בית משפחת פאשה אל-ח'ליל שעל שם החמאם שלהם רחוב ליד קריית הממשלה. ליד בית זה נקראה "הכרזת העצמאות" החיפאית שנכתבה ע"י שמואל ביאליק מאחר וטרם הגיע נוסח ההכרזה הרשמית במאי 1948. הרוצה להרחיב כאן יפנה לסיור שערכתי.

בפינת המלון רחוב ע"ש עומר אל כיאם, מתמטיקאי ומשורר פרסי שנפתלי הרץ אימבר תרגם משיריו לעברית מתרגומם לאנגלית. השם עומר אל כיאם נקבע ב-1941 במקום השם הרווח "מדרגות טוויל". טוויל הייתה משפחה ערבית מהנכבדות בחיפה, והיא דרשה "בהתחשב עם העובדה שהשם הישן נפוץ וידוע וכי יש זכות למשפחה לדרוש את השארת השם הישן, בהיותה הגורמת לפיתוח האזור הנדון". אולם מועצת העירייה החליטה לאשר את השם החדש על אף שג'ורג' טוויל, בן המשפחה, נכח בישיבה, כל זאת מאחר ו"טוויל" לא נקבע על ידי העירייה,

בקשת מוקירי זכרו של ברוולד. מקור: ארכיון עיריית חיפה

פרטי-כל (כך הוגדר המסמך) מס' 89 של ועד הפועל של "הדר הכרמל", 19 בנובמבר 1930. מקור: ארכיון עיריית חיפה

בהמשך רחוב חסן שוקרי - הצטלבות עם רחוב ברוולד ע"ש אלכסנדר ברוולד. שיום (מתן שם) רחוב ברוולד נתקל בתחילה בהתנגדות בישיבת ועד הדר הכרמל ב-19.11.1930 בטענה ש"אין לו ערך לאומי כללי". 

שלט הרחוב שהוצב כולל שלל טעויות: ברוולד נולד ב-3 במרץ 1877. נדמה לי שמקורה של הטעות הוא (שוב) בלקסיקון רחובות חיפה של פלד. שמו של ברוולד בגרמנית הוא Baerwald.

תאריך לידתו של ברוולד כנראה גורם לבעיות. באנדרטה לזכרו ברחוב קלר בכרמל רשום 3 במרץ 1877, ח' אדר תרל"ז. אלא שאם נבדוק את המקבילה העברית לתאריך הלועזי נקבל י"ח באדר תרל"ז (זאת אינה שנה מעוברת). התאריך הלועזי הוא כרשום ברישומי ארכיון חיל הים הגרמני שבו שירת ברוולד במלחמת העולם הראשונה. באתר בית הקברות הר הזיתים רשום שתאריך לידתו הוא 14 במרץ 1876, י"ח באדר תרל"ז (טרם עליתי לקבר לקבר ע"מ לקרוא את החרוט עליו). מנין נובעים כל הפערים הללו - אינני יודע.

הרחוב המקביל לרחוב ברוולד, ביאליק, נקרא בעבר רחוב בית הספר על שם בית הספר עממי א' ששכן בו.

מחלקת המדידות, 1929, עודכן 37

שוב אנו נתקלים בשם רחוב על שם תפקודו. על שם מנהלו הראשון של ביה"ס והרוח החיה בו, זאב כרמי, ישנו רחוב ברוממה. מעניין לציין שברחוב על שם כרמי נמצא "שיכון המורים", קומפלקס של שלושה בתי מגורים שתוכננו ע"י תיאודור מנקס וכונו מעונות מורים א, ב, ג.

פרטי-כל מס' 187 של ועד הפועל של "הדר הכרמל", 22 בדצמבר 1932. מקור: ארכיון עיריית חיפה

פרטי-כל מס' 196 של ועד הפועל של "הדר הכרמל", 15 בפברואר 1933. מקור: ארכיון עיריית חיפה

נמשיך עם רחוב חסן שוקרי עד סופו. כאן ישנה מעין הצטלבות מרובעת.
אחת לרחוב מעלה השחרור, שם שניתן לרחוב בעקבות הקרב על חיפה באפריל 1948. לפנים נקרא הרחוב הבורג' ולעיתים רחוב העלייה. נתקלנו כבר בשם "העלייה" בהקשר שני רחובות אחרים, למשל רחוב ארלוזורוב שגם נקרא העלייה מהטעם הפשוט שהוא רחוב עם עלייה. שוב אנו רואים שם שמתאר תפקוד או תיאור מקום.

פרטי-כל 29 בספטמבר 1933.של ועד הפועל של "הדר הכרמל". מקור: ארכיון עיריית חיפה

במפה להלן ניתן להבחין ברחוב אלכסוני היוצא מפינת שמריהו לוין לכוון כיכר אלנבי (כלומר בין הרחוב היורד אל לשכת הגיוס לבין חסן שוקרי). באפריל 1937 הוחלט לקרוא לרחוב שבתאי לוי על שמו של סגן ראש העירייה. את הסיפור על כך תוכלו למצוא בפרק הקודם. לשם שיום (מתן שם) שבתאי לוי התבקשה העתקת השם אבן רושד לרחוב האלכסוני שרק תוכנן אך טרם נסלל. לבסוף לא נסלל הכביש מעולם ואבן רושד לא הונצח שוב.

שימו לב לרחוב העלייה, לרחוב האלכסוני שלא נסלל ולאיות של ברוולד
מפת צבי פרידלנדר, 1937 עבור גאורג הרץ ושות'

אם נמשיך מעט ברחוב חסן שוקרי נשתלב עם רחוב הרב מרכוס. הרב ברוך מרקוס היה הרב הראשי האשכנזי של חיפה ששימש בתפקידו במקביל לשני רבנים אחרים - הרב יהושע קניאל, רב אשכנזי נוסף, שעל שמו רחוב במעונות גאולה, והרב הספרדי, נסים אוחנה, שעל שמו רחוב היוצא מרחוב הרב מרכוס בהמשך.

לפנים נקרא רחוב אוחנה רחוב נוזהה. זהו כמובן שם ערבי ולכן יש לו מספר תעתיקים.

הקוראים חדי העין ודאי שמו לב לאיות השונה של הרחוב ושל שם הרב מרקוס. על קברו בבית הקברות חוף הכרמל רשום השם עם ק' ולא ברור לי מדוע הוחלט להנציח את שמו בכ'. בכל מקרה גם בית הכנסת על שמו הנמצא ברחוב חסן שוקרי 18 מאויית עם כ'. אולי משום שיש בכרמל צרפתי רחוב דוד מרכוס.
בתו, ציפורה, נישאה לישראל עמיקם ,יושב ראש גדוד מגיני השפה העברית בחיפה והאחראי להכנסת השפה העברית למברקה הארץ-ישראלית בזמן המנדט הבריטי, ועל שמו רחוב בכבביר.

עוד רחוב באזור שהתחלף שמו הוא רחוב עקבה שהיום הוא חלק מרחוב אלקלעי שהוחלט להנציחו כחלק מ"תשלום" לעדה הספרדית.
רחוב אחמד שאוקי, המופיע בקטע המכתב להלן, נקרא לבסוף גוש עציון, הנמצא בשכונת חליסה - תל עמל, אך אין מה לדאוג לשאוקי - הוא הונצח בסוריה, לבנון ומצרים.

מכתב אל העדה היהודית הספרדית מ-4 בספטמבר 1949. מקור: ארכיון עיריית חיפה

נשוב לחסן שוקרי ונפנה לרחוב שפירא.
הרחוב מנציח את צבי הרמן שפירא, יוזם קרן קיימת לישראל, שעל שמה רחוב בקריית חיים (שהיא כידוע חלק מחיפה). כפי שראינו בפרקים קודמים, גם כאן שני רחובות עם מספור שונה על שם אותה אישיות: רחוב שפירא ורחוב פינת שפירא (ליד רחוב שפירא 5).

לא ברור מדוע הציבה העירייה את השלט הלא-נכון כאן, ועוד עם תאריך פטירה לא נכון! הוא נולד ב-1840

בחיפה ישנם גם רחובות על שם יצחק שפירא ומשה חיים שפירא ומסכנים המנווטים דרכם בעזרת וויז.

תוכנית בניין בפינת שפירא 1