יום שישי, 15 בדצמבר 2017

סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (י"ח)

מפת הסיור
את הפרק הקודם סיימנו ברחוב רמב"ן פינת "אהבת ציון". נרד במדרגות לרחוב בר גיורא. אנו בשולי שכונת "המעיין", שנעלמה עם השנים, ורחוב הפועל נקרא לפנים, בפי תושבים באזור, רחוב המעיין. המעיין עצמו (עין קזאק) היה בסביבות בית הפועל של היום. הכניסה לבית הפועל היא מרחוב ע"ש ציפורה זייד. מעניין לציין שהרחוב נקרא לפני כן ע"ש בעלה אלכסנדר (כך גם ע"פ מדריכי רחובות חיפה בשנים עד 1980) וכיום הוא מונצח רק בקריית חיים, שכידוע היא חלק מחיפה.
א.זייד במפה של העיר חיפה שהודפסה בשנת 1986
תיק ההנדסה של בר גיורא 45
בתיק ההנדסה לעיל ניתן להבחין במספר דברים: תוכניות שונות של העירייה קראו לאזור לפנים "לב הדר הכרמל", רחוב הפועל הסמוך כרחוב הביכורים. ואזור בר גיורא הוא על קצהו של ואדי קזאק. זהו נחל שתחילתו באזור רחוב פנורמה של אז.
הארץ, 19 בדצמבר 1935, מקור: עיתונות יהודית היסטורית
יש מפות שבהן מופיע בר גיורא בשמו העברי בן גיורא (לעיתים עם הא בסוף). הדבר דומה לכתבי יוסף בן מתתיהו אך לבסוף גבר התעתיק הארמי. במדריך רחובות חיפה של פרופ' אמציה פלד נכתב שרחוב בר גיורא נקרא על שם ארגון בר גיורא ואילו הארגון עצמו נקרא ע"ש שמעון בר גיורא. סמיכות מדרגות הקנאים ואפשרויות הכתיב השונות, שלא היו בארגון החשאי, מביאות אותי לחשוב שהמצביא הוא המונצח פה ולא הארגון.
פה נדמה לי שוועד הבית סתם טעה
מדרגות שפינוזה ניצבות לרחוב ויורדות עד רחוב בלפור. בעבר המדרגות היו המשך רחוב בלפור אך כשהוחלט להעביר את רחוב שפינוזה (ראו בפרק הקודם) לכאן נחתך רחוב בלפור. כדי לא לבלבל יותר מדי את הדיירים הוחלט שמספרי הבתים ישארו כמו שהיו (כבר ראינו מקרים כאלו בפרקים קודמים. למשל ברציף מרגולין בבת-גלים). פרופ' דוד אסף עוסק בבלוגו המצוין, "עונג שבת (עונ"ש)", בעניין מדרגות העמק ותוהה על שם מה הם. חלק מהמגיבים טוענים שלא מדובר בעמק יזרעאל כמתואר באחד השלטים אלא דווקא בעמק הזיתים שהוא המשכן של המדרגות. אל עמק הזיתים הנמצא בסביבות הטכניון הישן נגיע באחד הפרקים הבאים. ברחוב הס מתחילות מדרגות ללא שלט המתחברות למדרגות העמק כך שברור שהן חלק מהן.
כל שורה שונה בשלטים בשני קצוות המדרגות
נשוב בחזרה בבר גיורא ונפנה לרחוב רש"י שגם נכדו, רבנו תם, מונצח ברחוב (ברמת שאול) ומשם לרחוב הס על שמו של משה הס שנקרא לפנים חברון (ראו גם את תיק ההנדסה לעיל) שנדד לאזור רחוב השלום. כנראה מישהו עם חזון גדול מאוד הזיז את הרחוב לשם.
נפנה למונטיפיורי שהתחתן עם יהודית כהן, גיסתו של נתן מאיר רוטשילד, ליד ביה"ח שנקרא, עד לפני שנים אחדות, על שם כל המשפחה.
מעט מעל ההצטלבות מונטיפיורי-וינגייט-גולומב נמצא רחוב החשמונאים. השם ניתן לרחוב כי בעלי הקרקע נמנו עם מייסדי "חשמונאי" - הקורפורציה הציונית הראשונה ברומניה. באפריל 1938 פנו דיירי הרחוב לנציגים היהודים במועצת העיר ולוועד הדר הכרמל בטרוניה שהעירייה הציבה שלטים עם השם "הצלבנים" "שם שהיה קשור בזיכרונות זוועה של רדיפות נקבע בלב שכונה עברית" וועד השכונה, שנתן לרחוב את שמו כשנתיים לפני כן, כתב "לא יוחלף לשם זר המעלה בנו רגשות זוועה מימי הביניים". אך העירייה לא חזרה בה ורק אחרי קום המדינה הוחזרו החשמונאים לשלטי הרחוב. ישנן מפות שבהן ניתן להבחין שהיה רצון לחבר בין רחובות הצלבנים (באזור שדרות הציונות) והחשמונאים של היום כך שדעת העירייה היה לה על מה להישען.
רחוב אליהו גולומב נקרא לפני כן רחוב רוטשילד. מן הסתם ע"ש ביה"ח. ניצב לרחוב נמצא את רחוב שמואל. יש לשים לב שיש רחוב שמואל וישנה סמטת שמואל ושניהם על שם אישים שונים (כך לפחות ע"פ מדריך רחובות חיפה של פלד אך לא בגרסאות קודמות שלו). לסמטת שמואל, הנמצאת במורד רחוב שמואל (בין הלל למסדה), מספור משלה אך שלט יש רק ברחוב מסדה. רחוב שמואל מורכב ברובו ממדרגות ורק בקצהו התחתון מכביש.
מקביל לרחוב אליהו גולומב נמצאת סמטת השחר, עיתונו של פרץ סמולנסקין שגם על שמו רחוב בחיפה.
נמשיך לרחוב ארלוזורוב שנמשך עד רחוב הרצל. בתחילה נקרא רחוב העלייה. מן הסתם בשל העלייה התלולה מרחוב הרצל. מעט משפחתולוגיה: אשתו הראשונה של חיים ארלוזורוב הייתה גרדה גולדברג. גולדברג התחתנה אח"כ עם צבי לופט ובתם, איה, התחתנה עם אביעזר יערי, בנו של מאיר יערי שעל שמו רחוב ברמות רמז.
נחלוף על שמאי שמשום מה קיבל רחוב קטן יותר מבר-פלוגתו הלל.
הנה השניים התאחדו בכניסה על הבית בפינת הרחובות
נחלוף גם על שפינוזה שדנו בו לעיל ועל בלפור שנדון בו בפרק מאוחר יותר ונגיע להצטלבות הפועל-גאולה-ארלוזורוב-יוסף. רבים לא יודעים אבל הפנייה אל גאולה היא בעצם גשר מכוסה. כל שכונת גאולה נקראת, כמו בת"א רח' גאולה, על שם חברת גאולה בעלת הקרקעות באזור.
מקור: חיים אהרנוביץ, הדר הכרמל: מסכת עמל ויצירה של דור המיסדים, בהוצאת "ועד הדר הכרמל בחיפה", 1958
נפנה לגאולה ונגיע לרחוב ביתר שמתחיל כמדרגות ואח"כ נהפך כביש. משום מה בכל מיני מפות רשום בית"ר (עם מרכאות). אולי כקונטרה לרחוב הפועל. האמת שזהו רחוב על שם העיר ביתר, עירו של בר כוכבא שרחוב בהמשך נקרא על שמו. זאת תופעה ידועה שקורית בערים רבות. נרד עם המדרגות עד רחוב השילוח. בדרך נחלוף על פניו של קונסרבטוריון דוניה ויצמן על שמה של גיטה דוניה-וויצמן שניהלה את המכון והייתה אחותו של חיים ווייצמן שרחוב על שמו אמנם באזור סיורנו אך נגיע אליו גם באחד מהפרקים הבאים. על שם בעלה, טוביה דוניה, רחוב (בין רש"י ומונטיפיורי שסיירנו בהם) וגן שדי נהרס עם השנים.
ברחוב השילוח נפנה ימינה. אנו בפאתיהּ של שכונת רמת ויז'ניץ, דבר שגורם לחגיגת שמות רבני השושלת שעל מנת לא להתבלבל ביניהם הם מיוצגים בשמות ספריהם. השימוש בשמות הספרים היא פרקטיקה מקובלת בשושלות רבות. רחוב השילוח קוצר לטובת "ברכת משה", ספרו של משה הגר. הדבר גרם לסמטת השילוח ומדרגות השילוח (שגם הם הוחלפו בתורם לחת"ם סופר ולנפתלי הלפרט בהתאמה) להיות רחוקים מהרחוב המקורי. הקוראים המסורים ודאי זוכרים שחת"ם סופר היה, כאמור בפרק א' של סיורנו, ליד תחנת רכבת מזרח והועלה לכאן כי המקום לא היה ראוי בעיני פרנסיה החרדים של העיר.
היסטוריית הרחובות על שלטי הבית
נרד לרחוב מיכאל שנקרא בתחילה רחוב התבור. הוא הוחלף, בשנת 1942, להנצחת מיכאל אלייניקוב, יו"ר ועד הר הכרמל, חבר הוועד המנהל של הטכניון ומנהל "הכשרת מפרץ חיפה" שנפטר באוגוסט 1938, אך נקרא בפי כל שנים רבות התבור. בטקס הסרת הלוט אמר דוד הכהן שהעירייה אמנם מתנגדת להחלפת שמות רחובות שמקובלים על הציבור, אך לא יכלה להתנגד במקרה של אלייניקוב ששמו קשור להתפתחות חיפה. השם של הר התבור השתמר במדרגות שהובילו לרחוב או בשמו הרשמי מורד התבור. נשאלת השאלה מה פתאום השתמשו כאן בשם הפרטי ולא בשם המשפחה כמו ארלוזורוב הסמוך. נדון על כך באריכות בפרק הבא אך בקיצור נכתוב שוועד הדר הכרמל ראה עצמו ועד עברי וכל אימת שניתן לתת שם עברי הוא בחר באפשרות זאת. מצד שני בל נשכח את קריית חיים שגם היא על שמו של ארלוזורוב.
מעט קשה לראות אך בשלט הרחוב על הבית רשום "התבור"
אזור מיכאל-בר כוכבא-ארלוזורוב היה בעבר שכונה נפרדת, נחלה. יש עוד נחלה מעט במורד ההר - "נחלת יהודה" ע"ש יהודה אתין בעל חלק מהקרקעות שם. על שמו של אתין (עם יוד אחת) רחוב רשמי במפרץ חיפה. רחוב מקביל למיכאל הוא רחוב ע"ש הרב הרצוג שהחליף את "גלעד". גם כאן גלעד לא "קופח" ונשארו מדרגות על שמו.
מפת מח' המדידות 1954