יום שני, 10 בפברואר 2020

הבנקאות בחיפה - בנקים קטנים

עד כה דנתי בבנקים או קואופרטיבים שהיו להם מכנה משותף. בתקופת המנדט בחיפה היו עוד מספר בנקים פרטיים קטנים. הם היו חלק מתופעה רחבה בארץ ישראל שנפתחו בה עשרות בנקים, שחלקם לא היו בנקים של ממש. אחרי משבר חבש, שבו דנתי בפרק המבוא, חייבו השלטונות הבריטים לעמוד במספר כללים על מנת להיקרא בנק. החשוב מביניהם היה קיומו של הון נזיל. כתוצאה מכך חלק הישויות המשפטיות הללו גרעו משמם את המילה "בנק" ונהפכו לחברת מניות רגילה (ככל חברה שקיימת כיום).
הארץ, יום חמישי, 4 במאי 1933. מקור: עיתונות יהודית היסטורית
בנק למען א"י היה בנק שהוקם ב-1932 ע"י מנחם בירנצוויג ושאול מנדלמן ושכן בדרך העצמאות (אז המלכים) 35. שאול מנדלמן היה קבלן (גם אחיו אברהם היה קבלן) שהתגורר ברח' גאולה 2 ואח"כ עבר לגור בבית פינסקי במוריה 91. הבנק נהפך לחברת מניות כמו רבים מהבנקים הקטנים. הוא הוקם עם הון די זעום של 3,100 לא"י (כ-440,000 דולר במונחי 2022).
 
בנק שלמה המלך הוקם בירושלים בנובמבר 1931 על ידי דב רוזנשטיין, רו"ח שעבד באפ"ק. הבנק נוסד עם הון של 10,000 לירות ארץ ישראליות (לא"י) (כ-1,320,000 דולר במונחי 2022), ומאחר ורוזנשטיין היה חבר ב"בונים החופשיים" קרא לבנק על שם "הבונה הראשון" הלא הוא שלמה המלך. הוא קיווה שבנתינת השם חברי הארגון ישקיעו בבנק. הבנק פתח סניפים בתל אביב ובבית השעון בחיפה (פינת הרצל ביאליק). ראוי לציין שעדה גלר, הרו"חית האישה הראשונה בארץ הייתה חברת הנהלה. הבנק פשט את הרגל ב-1940.

בנק קרדיט גומלין הוקם ב-1926 כאגודה שיתופית. זאת דוגמא לאגודה שהוסיפה לעצמה את התואר "בנק".  ב-1941 שינה את שמו ל"קרדיט גומלין" ומוזג לבנק זרובבל ב-1959. בנק זרובבל הוקם כבר ב-1932/3 ע"י שלושים ושבעה באי כח של אגודות שיתופיות בעזרת זרוען "מרכז ברית פיקוח של אגודות האשראי בישראל". בין האגודות החיפאיות שהיו בייסוד הבנק היו "הלוואה וחיסכון חיפה", "קרדיט עממי" ו"קופת מלווה וחיסכון לבעלי מלאכה". בין "אורחי" כנס הייסוד הייתה "קופת מלווה וחיסכון של העובדים בחיפה". הבנק הוקם ע"מ לתת גב כלכלי משל עצמן לאגודות ובכך לחסוך מהן לפנות לבנקים לטובת מימון, שכן בהיותו בנק יכל למכור אג"חים ובכך להגדיל את הונו. בשנת 1962 הוקמה שותפות בין הבנק ובין "אוצר האיכרים למשכנתאות" ולבנק זרובבל הועברו פעולות של האוצר שלא נגעו למשכנתאות. הבנק התאחד עם "הלוואה וחיסכון ת"א" ואח"כ עם "הבנק לחרושת ולמסחר" שהיה עצמו גלגול של "אגרובנק (בנק לחקלאות ולבניין בא"י)" שנוסד ב-1929. לבסוף נמכר בנק זרובבל לבנק הפועלים.
בנק "בעלי הבתים" הוקם ביוני 1931 ושינה את שמו ל"בנק חיפה" ב-1936. הוא חדל להיות בנק ב-1939 והפך ל"חברת חיפה". עם מייסדי הבנק נמנו כספי ורוזנפלד, אנשי הספנות תושבי שכונת בת גלים, ואליהו קפניס מראשי ועד נו"ש. סניפו היה בתחילה ברח' המערב (כיום קייזרמן) 3 ואח"כ ברח' המלכים (בית עזיז כיאט) וברח' הרצל 32.
הארץ 13 במרץ 1935. מקור: עיתונות יהודית היסטורית
בנק "האחוזה" הוקם ב-1933 ע"י תושבים מייסדי שכונת אחוזה בחיפה. ביניהם ניתן למצוא את ראובן שינפלד, שבנה את ביתו ברח' חורב 4, משה גרויר ואהרון מלץ, "מוכתר אחוזה". הבנק הסיר את התווית "בנק" ב-1938 ונהפך לחברת מניות ("חברת להתפתחות אחוזת הרברט סמואל").
הארץ 22 בדצמבר 1937. מקור: עיתונות יהודית היסטורית
"צ'כוסלובק פלשתיין בנק" הוקם ע"י פיליפ מאייר, אלי פולק וסולובייציק. היייתה זאת בעצם חברת שיווק קרקעות שהסתבכה ונכנסה למאבקים משפטיים עם חברת הכשרת הישוב.
הארץ, 24 ביולי 1935. מקור: עיתונות יהודית היסטורית

דבר, 4 ביוני 1933. מקור: עיתונות יהודית היסטורית
בנק עולים נוסף היה "בנק העולים א"י פולין" שנוסד ב-1930, עם הון התחלתי של 10,000 לא"י (1,180,000 דולר במונחי 2022), והחל לפעול ב-1931 בת"א. הוא פתח סניף גם בי-ם. נחום זאב ויליאמס השתלט על הבנק ב-1937 ושינה את שמו ל"בנק א"י בריטי" (יותר מאוחר "בנק א"י בריטניה") וסיפח אותו תחת בנק אנגלי שהיה ברשותו. לבנק היו סניפים בדרך העצמאות 86 וברח' הרצל 55. חתנו יהושע בן ציון מונה למנהל הבנק שפעל עד קריסתו בשל פעילות פלילית של בן-ציון. הקשר של בן ציון לחיפה הוא סבו, מרדכי בן ציון, מייסד השכונה על שמו, הלא היא כיכר היינריך היינה של היום.
העולם, 12 בדצמבר 1946. מקור: עיתונות יהודית היסטורית
ועד הכרמל החליט, כמופיע בפרטי-כל להלן, להקים בנק משלו, אך מצד שני בפרטי-כל אחר הם מאשרים למר לבקובסקי להקים בנק בשם זה.
מקור: ארכיון העיר חיפה
פרטי-כל מס' 137, הוועד הפועל של "הדר הכרמל". 15 בפברואר 1933. מקור: ארכיון העיר חיפה
מרדכי (בן יעקב) לבקובסקי נולד ב-1875 בעיירה קטנה בשם גרודק שרוב אוכלוסיתה הייתה יהודית, הסמוכה לביאליסטוק פולין. ב-1909 עבר לווילנה ובאפריל 1926 עלה לא"י לחיפה. על פי הרישומים הקים במאי 1933 את בנק "הדר הכרמל", עם הון עצמי של 2000 לא"י (275,000 דולר בקירוב במונחי 2022), שחדל להיות בנק והפך להיות "קופת הדר הכרמל" ב-1941. בין המקימים היו גם אגרנט והלפמן אנשי בת גלים ומשה סבירסקי, איש עסקים מת"א. ככל הנראה פיליפ מאיר היה שותף גם בבנק זה. הבנק פתח את דלתותיו ב"מרכז המסחרי החדש" בהדר (פינת הרצל-ביאליק) שם גם התגוררה משפחת לבקובסקי (אשתו רחל הייתה רופאת ילדים), ואח"כ עבר לרח' החלוץ.
מצד ימין שלט של בנק הדר הכרמל
רשימת רופאים, רוקחים, רופאי שיניים ומיילדות 1948-1921 מקור:הספרייה הלאומית
בנק "בלגיה-ארץ ישראל" הוקם ב-1933 והפסיק לפעול ב-1940.  גלגולו של בנק זה הוא בחברת הביטוח "ציון" שהתמזגה עם חברת "יהודה" של ז'בוטינסקי, אח"כ נמכרה לחברות סהר והראל.
מקור: המדריך הכללי הארץ-ישראלי לשנת 1939

דבר, 13 באפריל 1939. מקור: עיתונות יהודית היסטורית
"אגודה ארצישראלית" (The Palestine Corporation) הוקמה ב-1922 ע"י "המועצה הכלכלית לארץ ישראל" בראשות סר אלפרד מונד. מטרתה של האגודה הייתה להשקיע במיזמים כלכליים ותעשיתיים. בחיפה למשל, היא עזרה במימון מפעל נשר. ב-1951 מוזגה לתוך בנק איגוד.
הארץ, 11 באפריל 1945. מקור: עיתונות יהודית היסטורית
בנק איגוד ברח' הבנקים
בנק "למשכנתאות ואשראי א"י" הוקם על בסיס "האגודה של פלסטין להלוואות וחיסכון לדיור" שהוקמה ב-1922. בשנת 1946 שינתה את שמה ל"בנק משכנתאות וחסכונות ארצישראלים". סניפו החיפאי היה בבית בוביס (שד' המגינים 44,פינת רח' הבנקים 14 דהיום) במרכז המסחרי החדש ברח' הבנקים. יותר מאוחר מוזג לבנק לסחר חוץ, שהיה לימים חלק מהבנק הבינלאומי. בנק דומה היה "בנק אפותקאי" של חברת דרא"פ למשכנתאות (בנין). ראו עליו בפרק על אפ"ק.
הסניף בהדר של הבנק לסחר חוץ. הסניף של הבינלאומי נפתח בקומת הקרקע.
"בנק א"י לתועלת האשראי"  הוקם ב-1934 ונמכר ב-1964 לבנק "כללי" שהיה ברשות משפחת רוטשילד. היום גם הוא חלק מהבנק הבינלאומי. הבנק הוקם ע״י משפחת צבי ברויער שהגיעה מהונגריה ב-1932 לת״א. בנו של צבי, משה (מוריס), הפך למנהל הבנק וצבי כיו״ר ההנהלה. משפחת ברויער רכשה את בית לוין בשד׳ רוטישלד 46 בת״א (לימים בניין הנציגות הרוסית). היא התגוררה בקומה העליונה ובקומה התחונה שכן הבנק שלהם.

אגודת האשראי "מסד חברה הדדית להלוואות וחסכונות" הוקמה ע"י הסתדרות המורים ב-1929. מאגודה זאת צמח בנק מסד. לבנק היה סניף ברח' נורדאו 14. גם בנק זה הוא היום חלק מקבוצת הבינלאומי.

"הבנק הארצישראלי לתעשייה" הוקם ב-1933 בת"א ע"י "התאחדות בעלי התעשייה בארץ-ישראל". הבנק פתח סניפים נוספים ובחיפה שכן הסניף גם הוא באזור רח' הבנקים. לאחר הקמת המדינה שונה שם הבנק ל"הבנק הישראלי לתעשייה" או בקיצור "בנק התעשייה". מנהל הסניף בחיפה היה אהרון לינדנשטראוס, אביו של השופט מיכה לינדנשטראוס. ב-1976 התמזג ל"בנק הבינלאומי".
העולם, 12 בדצמבר 1946. מקור: אתר עיתונות יהודית היסטורית



הבנקאות בחיפה - בנקים קואופרטיביים

בפרק הקודם דנתי באגודות אשראי שבהן התאחדו אנשים, שילמו דמי חבר, ומתוך ההון המשותף משכו הלוואות לצרכיהם הפרטיים. התפתחות של אגודות אלו היו הבנקים הקואופרטיביים שבהם חברי האגודה הזרימו כספים לבנק, ומתוך ההון נתנו הלוואות לגופים גדולים יותר מאנשים פרטיים כגון בתי חרושת קטנים. ישאל עצמו הקורא: מה ההבדל בין כך ובין גיוס הון בעזרת מניות? ואכן אחרי משבר חבש, שעליו עמדתי בפרק המבוא, דרשו השלטונות מבנקים אלו לההפך לחברות או לבנקים ולהקצות מניות לחברי האגודה.

יחיאל רבינוביץ עלה לארץ ב-1921. ב-1922 יסד את "בנק תל אביב, אגודה הדדית" כלומר שילוב של בנק וקואופרטיב. ב-1923 הוא ושאר המייסדים שינו את שם האגודה ל"חברה הדדית אשראי תל אביב" (או בקיצור "אשראי"). ב-1925 נתמנה דיזינגוף כיו"ר הבנק. דיזינגוף לא היה רק ראש עיר אלא גם איש עסקים שהייתה לו למשל חברת ספנות. הבנק עבר לביתו הפרטי של דיזינגוף, היכן שלימים תקרא "הכרזת העצמאות".
ישראל רבינוביץ (לימים ברב), בנו של יחיאל, נשלח לאירופה ללימודים וחזר ארצה ב-1933. הוא הקים את בנק אשראי בחיפה. תחילה ברח' הרצל 12 ואח"כ עם הקמת בית הקרנות נפתח הסניף שלימים ישכון בו בנק דיסקונט.
מקור: הארכיון הציוני
מסיבות משפטיות שונות הוקם הסניף החיפאי כישות משפטית נפרדת מהסניף המרכזי התל-אביבי, וככל הנראה לא היה בנק קואפרטיבי כאחיו הגדול מתל-אביב. ב-1938 נפתח סניף נוסף ברח' המלכים 37.
הבקר 20 ביוני 1939. מקור: עיתונות יהודית היסטורית
בתחילה עבדו בסניף החיפאי שני עובדים אך במהרה עלה המספר לעשרות.
עובדי בנק אשראי בשנותיו הראשונות. באדיבות עמי ברב
בנק אשראי עבר שני משברים. האחד במשבר חבש שבו הבנק פנה לבנק ברקליס ובנק אפ"ק בבקשה לעזרה. המשבר השני היה ב-1939. במשבר זה פנה בנק אשראי שוב לאפ"ק אך הלה סירב. אפ"ק אמנם נימק זאת בניהול כושל של בנק אשראי, אך לא ניתן להתעלם מכך שבנק אשראי היה גם מתחרה שלו. ללא עזרה הבנק פשט את הרגל, ומשפחת רבינוביץ התפנתה לעסוק בענייני ביטוח. חלק מהאנשים שהיו ליד עריסת בנק אשראי במשיכו לשתף פעולה עם משפ' רבינוביץ בעסקיהם החדשים. ביניהם אפרים קוצנוק (שינה שמו לקינן), אחיה של ברכה פלאי מייסדת הוצאת הספרים "מסדה" ומנושיה של בנק אשראי.
הארץ, אוגוסט 1941
בנק קופת עם הוקם כ"הבנק הקואופרטיבי קופת-עם א"י" ב-1918. ב-1922 שינה את שמו ל"בנק קופת-עם ארץ ישראל חברה הדדית" וב-1939 שינה את מעמדו לבנק. לבנק היו סניפים גם בחיפה (ב-1932) - ברח' המערב (כיום קייזרמן) וברח' החלוץ פינת ביאליק. לאחר מכן שכן ב״בית קפת עם״ בדרך העצמאות 43. בסופו התמזג לתוך בנק לאומי, וב-1982 פסק לפעול. גם בו שימש דיזינגוף כיו"ר הבנק בשנות ה-20.
מפנקס חיסכון של קופת-עם