הבנקאות בחיפה - בנקים קואופרטיביים

בפרק הקודם דנתי באגודות אשראי שבהן התאחדו אנשים, שילמו דמי חבר, ומתוך ההון המשותף משכו הלוואות לצרכיהם הפרטיים. התפתחות של אגודות אלו היו הבנקים הקואופרטיביים שבהם חברי האגודה הזרימו כספים לבנק, ומתוך ההון נתנו הלוואות לגופים גדולים יותר מאנשים פרטיים כגון בתי חרושת קטנים. ישאל עצמו הקורא: מה ההבדל בין כך ובין גיוס הון בעזרת מניות? ואכן אחרי משבר חבש, שעליו עמדתי בפרק המבוא, דרשו השלטונות מבנקים אלו לההפך לחברות או לבנקים ולהקצות מניות לחברי האגודה.

יחיאל רבינוביץ עלה לארץ ב-1921. ב-1922 יסד את "בנק תל אביב, אגודה הדדית" כלומר שילוב של בנק וקואופרטיב. ב-1923 הוא ושאר המייסדים שינו את שם האגודה ל"חברה הדדית אשראי תל אביב" (או בקיצור "אשראי"). ב-1925 נתמנה דיזינגוף כיו"ר הבנק. דיזינגוף לא היה רק ראש עיר אלא גם איש עסקים שהייתה לו למשל חברת ספנות. הבנק עבר לביתו הפרטי של דיזינגוף, היכן שלימים תקרא "הכרזת העצמאות".
ישראל רבינוביץ (לימים ברב), בנו של יחיאל, נשלח לאירופה ללימודים וחזר ארצה ב-1933. הוא הקים את בנק אשראי בחיפה. תחילה ברח' הרצל 12 ואח"כ עם הקמת בית הקרנות נפתח הסניף שלימים ישכון בו בנק דיסקונט.

מקור: הארכיון הציוני

מסיבות משפטיות שונות הוקם הסניף החיפאי כישות משפטית נפרדת מהסניף המרכזי התל-אביבי, וככל הנראה לא היה בנק קואפרטיבי כאחיו הגדול מתל-אביב. ב-1938 נפתח סניף נוסף ברח' המלכים 37.

הבקר 20 ביוני 1939. מקור: עיתונות יהודית היסטורית

בתחילה עבדו בסניף החיפאי שני עובדים אך במהרה עלה המספר לעשרות.

עובדי בנק אשראי בשנותיו הראשונות. באדיבות עמי ברב

בנק אשראי עבר שני משברים. האחד במשבר חבש שבו הבנק פנה לבנק ברקליס ובנק אפ"ק בבקשה לעזרה. המשבר השני היה ב-1939. במשבר זה פנה בנק אשראי שוב לאפ"ק אך הלה סירב. אפ"ק אמנם נימק זאת בניהול כושל של בנק אשראי, אך לא ניתן להתעלם מכך שבנק אשראי היה גם מתחרה שלו. ללא עזרה הבנק פשט את הרגל, ומשפחת רבינוביץ התפנתה לעסוק בענייני ביטוח. חלק מהאנשים שהיו ליד עריסת בנק אשראי במשיכו לשתף פעולה עם משפ' רבינוביץ בעסקיהם החדשים. ביניהם אפרים קוצנוק (שינה שמו לקינן), אחיה של ברכה פלאי מייסדת הוצאת הספרים "מסדה" ומנושיה של בנק אשראי.

הארץ, אוגוסט 1941

בנק קופת עם הוקם כ"הבנק הקואופרטיבי קופת-עם א"י" ב-1918. ב-1922 שינה את שמו ל"בנק קופת-עם ארץ ישראל חברה הדדית" וב-1939 שינה את מעמדו לבנק. לבנק היו סניפים גם בחיפה (ב-1932) - ברח' המערב (כיום קייזרמן) וברח' החלוץ פינת ביאליק. לאחר מכן שכן ב״בית קפת עם״ בדרך העצמאות 43. בסופו התמזג לתוך בנק לאומי, וב-1982 פסק לפעול. גם בו שימש דיזינגוף כיו"ר הבנק בשנות ה-20.

מפנקס חיסכון של קופת-עם