יום שבת, 25 בנובמבר 2017

סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (י"ז)

מפת הסיור
את הפרק הקודם סיימנו באזור המלונות של שד' הנשיא. נשוב על עקבותינו לכוון מרכז הכרמל עד הצטלבות הרחובות וג'ווד ושד' הנשיא.
 
פירוט רב על סלילת הדרך היורדת ממרכז הכרמל לשכונת הדר הכרמל פורסם ע"י תמיר גורן במאמרו "ייהוד חיפה בתקופת המנדט הבריטי - הממד המוניציפלי" ב"אופקים בגאורגרפיה" חוברות 74-73, אך אנו נסתפק בתיאורו של דוד הכהן בספרו "עת לספר". נזכיר שדוד הכהן היה דמות מפתח בחיפה העברית בימי המנדט הבריטי ועל שמו כיכר קריית ספר.
 
היישוב העברי רצה לחבר בין שכונות הדר הכרמל והר הכרמל. למעשה היו כבר קיימות שתי דרכים. האחת דרך סטלה מאריס שנסיעה בה האריכה מאוד את הדרך והשנייה דרך ההר, היא דרך הציונות של היום, שהייתה ועודנה תלולה מאוד כך שמשאיות ואוטובוסים התקשו לנסוע בה. לעיתים היו צריכים הנוסעים לרדת מהאוטובוסים בשל אי-יכולת כלי הרכב לטפס במעלה ההר. ראשי היישוב העברי ניסו לשכנע את אדוארד קית'-רוץ', מושל המחוז, בנחיצות דרך נוספת. האחרון סירב מספר פעמים לבקשה.
הארץ, יום שלישי, 1 בדצמבר, 1931.. מקור: עיתונות יהודית היסטורית
ארע המקרה ודוד הכהן וקית'-רוץ' נפגשו במסיבה על סיפון ספינת קרב בריטית וכטוב ליבם ביין שיכנע הכהן את קית'-רוץ' לתמוך בסלילת הכביש, וכך אכן קרה. לכבודו של המושל, וכחלק מ"העיסקה", נקרא הכביש "קית-רוטש" כמנהג התעתיק בימים עברו (לעיתים התעתיק היה קיטרוטש אך אנו נצמד לכיתוב על השלט). עד כדי כך ניתן כבוד למושל שמצאתי שתי תמונות של הסרת הלוט משם הרחוב במחצית הראשונה של 1937. האחת במקום בו אנו עומדים, פינת הנשיא-וג'ווד (בתמונה להלן משמאל), והשנייה, שלדעתי, צולמה באזור רמת הדר של היום (בתמונה להלן מימין).
קרדיטים:מימין - חיים אהרונוביץ, הדר הכרמל.משמאל - פוטו ברנר
ממשיך דוד הכהן לתאר בספרו "עת לספר" שמאחר וקית'-רוץ' נתפס כעוין למפעל הציוני: "הייתי נעצר ליד הלוחיות, יורד מהמכונית ובמפתח שבדי הייתי חורץ חריצים עמוקים".
 
לאחר קום המדינה חולקה השדרה לשלושה מקטעים והם נקראים על שם בריטים אחרים אך ציוניים - ג'וזאיה קלמנט וג'ווד, פרדריק קיש ואורד וינגייט.
 
נרד ברחוב וג'ווד ונגיע לכיכר המחברת את רחוב אלחנן. בכיכר מוצב שלט הנצחה ע"ש גב' קליסמן. לא מצאתי שום תיעוד על הגברת וההנחה שלי שבמסגרת הפרטת הכיכרות הותר למשפחה להנציח את אם המשפחה. אם מי מהקוראים יודע יותר, אשמח לדעת.
 
נמשיך לרדת ברחוב וג'ווד ומימינינו הכניסה לרח' יאיר כ"ץ מייסד בית הספר חוגים שכאן משכנו לשעבר. לשעבר - כי הוא עבר כמה וכמה מקומות ובימים אלו (ראה"ש 2020) הוא שוכן במבנה חדש באזור רח' לאון בלום. לפנים היה רחוב יאיר כ"ץ המשכו של רחוב ישורון שמשמאלנו. ראינו כבר בפרקים הקודמים שלעיתים מקצרים רחובות על מנת להנציח אישים נוספים.
רחוב יאיר כ"ץ כהמשכו של רחוב ישורון
ראוי לציין שברחוב יאיר כ"ץ הוקמו עוד שני מוסדות ציבור: בית החולים לחולי-נפש של קורט בלומנטל ובית החולים אלישע שהיה בבעלות התאגדות של מספר רופאים (בעיקר חיפאיים). בנימה אישית אכתוב שד"ר בלומנטל ראוי גם הוא להנצחה ואף ילדיו עשו חייל - ביני תלם, מפקד חיל הים ואפרים בנטל ממייסדי הפקולטה לרפואה בטכניון.
משום מה החליטו להנציח בבית ספר חוגים את רחל מתוקי, אבל כנראה בעירייה פחות מתעניינים בהיסטוריה, כי ביה"ס כבר קרוי ע"ש סוקולוב.

מקור: In and around - Haifa welfare handbook for the forces-1945
נמשיך קמעה הלאה ונגיע לכיכר רוטרי בה מתחלף שם הרחוב לקיש ומצטלב עם יפה נוף.
 
כאן יש סמל גדול עם השם רוטרי וגם כאן לא מצאתי שום סימוכין לשם. על כן אני מעריך שזוהי המשכה של הפרטת הכיכרות. בספטמבר 2020, באחד משיאי משבר הקורונה, הוצב שלט דומה והונצח הסניף החיפאי של הארגון בכיכר שמחברת את רחוב החורשה עם שדרות הנשיא. מעט ביקורת: נדמה לי שמעטים יבחינו בהבדל בין הנצחת הארגון והנצחת הסניף החיפאי. ארגון שחרט על דגלו עזרה לקהילה - מוצא זמן באמצע המשבר להנציח (שוב) את עצמו ועוד בסמל ענק.
 
רחוב יפה נוף נקרא בימי הבריטים פנורמה וזהו תרגומו העברי. בתחילת התיישבות היהודים על הכרמל עדיין נקרא, כנראה (אולי בשל חוסר מתן שם רשמי), חלק (באזור בית רוטנברג של היום) מהרחוב ע"ש ג'מאל פאשה.
הגדלה ממסמך גרמני משנת 1922 (באדיבות אלי לירן)
את החלפת השם לשם העברי ביקש מהעירייה ועד הדר הכרמל כבר ביולי 1938 אך השם פנורמה נשאר שגור עוד שנים אחר כך. במפה מ-1934 נקראה דרך הציונות בואכה הנשיא MOUNT CARMEL , אח"כ הנשיא - MOUNT CARMEL PLATEAU ואילו יפה נוף כבר נקרא - PANORAMA. אם כך השם יפה נוף (או באנגלית פנורמה) מופיע כבר במפות מ-1934 ומ-1938. בכל מקרה העירייה, ככל הנראה, לא אישרה את שינוי השם והוא מופיע שוב ברשימת "החלפת שמות" אחרי קום המדינה. הרחוב נמשך בתחילה עד אזור רמת הדר (כלומר על קיש של היום).
שירו של חיים חפר רחוב פנורמה גרם לכל מיני מורי דרך להמציא אגדות על זהות "החתיכה". יש הטוענים שרחוב פנורמה היה בכלל רחוב אחר וש"החתיכה" מהשיר אירחה גברים למחייתה. יש אחרים הטוענים שהייתה זאת "רותי ממועדון פנורמה". האמת היא הרבה יותר פשוטה והסביר אותה חפר בעצמו בראיון שנתן בעיתון הארץ ב-1 ביולי 1994: "זה היה שיר ימאים. חיפה הייתה עיר נמל ונראה לי נכון שימאים ידברו על חתיכה מחיפה ולא מעיר אחרת. לא היכרתי את החתיכה מהשיר, ואת רחוב פנורמה בחרתי בגלל החרוז".

מיד אחרי הסיבוב משמאל נמצא רח' ע"ש הנרייטה סאלד, ממקימות ארגון "הדסה" (שככל הנראה הרחוב הניצב לדרך פיק"א, מתחת למרכז חורב, הוא על שמו) ומפעילות "עליית הנוער". הרחוב החליף את "מרים" ש"זזה" לכרמליה.
רחוב הנרייטה סאלד כרחוב מרים במפת צבי פרידלנדר מ-1957
אני נוקט בשם סאלד (עם א') כמו שגב' סאלד כתבה את שמה וכמו שהקיבוץ על שמה נקרא - כפר סאלד. כיום התעתיק הוא "סולד" וכך גם נוהגת עיריית חיפה.
בתים סמוכים עם תעתיקים שונים
נמשיך להצטלבות רחובות האסיף-וינגייט-ליאון בלום.
 
בתוכנית הבניין ברחוב האסיף 3 נרשם "הביקורים" כלומר זה המשך רחוב "ביכורים" (ללא הא הידיעה ועם ק' מיותרת). זהו ביתה של משפחת קלנברג אשר בנה, אריה, הוכרז נעדר מטיבוע אח"י אילת. המשחתת הונצחה ברחוב בקריית חיים שכידוע היא חלק מחיפה. כמו כן הונצחו נופלי אח"י אילת באנדרטה, שנבנתה ע"י יגאל תומרקין, ליד המוזיאון הימי. עם הוספת השמות "האסיף" ו"הטנא" (חניית הרכבים ליד הבניין התחתון של עירוני ה' ושל שבט צופית) כיסתה עיריית חיפה את חג השבועות.
מצד שני של הכביש אתר ההנצחה לימאי צי הסוחר פרי יצירתו של פיני וינברג.
נמשיך ברחוב היורד מימין ע"ש לאון בלום, ראש הממשלה הראשון היהודי של צרפת.
משמאלנו רחוב ע"ש חנה סנש שלטובתה הזיזו את שפינוזה שעוד נגיע אליו וכאן הוא "תפס" חלק מהרחוב של היום. את ההחלפה יזם, ביולי 1950, דוד הכהן מיודענו לאחר העלאת עצמותיה דרך נמל חיפה להר הרצל מספר חודשים לפני כן.
בהמשך רחוב רמב"ן. השם יכול לבלבל עם הרמב"ם ולכן החליטו לקרוא לרחובות רמב"ן והמימוני בהתאמה. בת"א החליטו דווקא הפוך רחוב נחמני ורחוב רמב"ם ואילו בירושלים הלכו על הגרסה החיפאית. כל זה לא עזר כי בחיפה החליטו לקרוא לרחוב ע"ש יהודה ליב פישמן מימון בשם "מימון". מזלם של הדוורים שהרחוב נמצא בשכונה אחרת. גם על שם אחותו של מימון, עדה, רחוב בקריית חיים.
רחוב נוסף באזור הוא ע"ש מרק לברי. עוד אומן שאבא חושי דאג להביא לחיפה בדומה לפינסקי שפגשנו באחד הפרקים הקודמים.
מדרגות עמנואל הסמוכות הן ע"ש עמנואל הרומי, שם העט של משורר וסופר בן המאה-13 שהונצח גם בשדרות בת"א.
בהמשך רמב"ן נמצא מדרגות ע"ש משפחת לוצאטו (על אף שבשלט החץ מופנה לכוון מעלה ההר - הן יורדות) שלאחד מבניה, הרמח"ל , רחוב על שם ספרו מסילת ישרים (בשולי מתחם בתי הקברות בדרום העיר).
אח"כ נמצא את "אהבת ציון" ספרו של אברהם מאפו שעליו דנו באחד מפרקי אחוזה.

יום חמישי, 9 בנובמבר 2017

סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (טז)

מפת הסיור
את הסיור הקודם סיימנו בצומת הצופים-דרך הים. אנו בשכונת כרמל מערבי. במדריכים שונים של רחובות חיפה רשום שדרך הים נקראת כך כמחווה לדרך הים הרומית, ויה מאריס. נדמה לי שזה פירוש מאוחר והשם הוא פשוט קיצור של "הדרך אל הים" כמו שנקראה הדרך בתוכניות השונות.
רחוב (ולא דרך) הים במדריך הכחול, תש"ח
במסמכי העירייה הישנים היא מופיעה לעיתים כאדמות פיליפ מאייר, שהיה יזם קרקעות והיה אמור לפתח ולמכור את אדמות השכונה. דרך הים לא הסתיימה כפי שהיא היום אלא התחברה עם מה שלימים תקרא דרך צרפת ומשם ירדה אל הים.
רחובות כרמל מערבי נקראים על שם צמחים. ועד הר הכרמל החליט לקבוע שמות לרחובות, נקבעה ישיבה, ולישיבה הגיעו ילדי השכונה. אלו השפיעו שהרחובות יקראו על שם הצמחים הצומחים בהם כבר. כך נולדו הרקפות, הנרקיסים ועוד. יש לשים לב שרחוב הרקפות שונה מכיכר הרקפות על אף שהאחד הוא המשכו של השני.
אביחנן, הר-הכרמל בהתפתחותו, דבר, 1 בפברואר 1938
רחוב האלון נקרא בפי תושביו בתחילה סמטת התמר. העירייה קראה לרחוב 814 ולאחר מכן קבעה את שמו להאלון.
מתיק הבניין של האלון 10. מקור: מינהל ההנדסה של עיריית חיפה
רחוב אילנות נתן לביה"ס השכונתי את שמו שכן בתחילה הוקם ברחוב אילנות 22 בית חינוך ז' ששינה את שמו ל"אילנות". ביה"ס הוקם במבנים שהיו שייכים לצבא הבריטי וב-1956 עבר למשכנו הנוכחי ברחוב הסנה 8א.
שימו לב איך הוקם בי"הס.
אנו נפנה ימינה ונעלה במעלה דרך הים. כאן (סמוך לדרך הים 35) החליט מישהו בעירייה לשים שלט "מרכז הכרמל". שמה הרשמי של השכונה הוא "כרמל מרכזי" ו"מרכז הכרמל" יוחד למרכז המסחרי בהנשיא. מאידך גיסא כמה שנים אח"כ הציבה העירייה שלט עם השם "הנכון" בפינה אחרת של השכונה.
משום מה הוסיפו את הא הידיעה
תחילת רחוב שושנת הכרמל היה חלק מ"שכונת מושלי" (בדומה ל"שכונת בן ציון" שעסקנו בה בפרק הקודם), יש טענה שהשם, שושנת הכרמל, ניתן מאחר שיעקב מושלי (שגם על שמו יש רחוב בחיפה) בנה בו בתים בשיטה מיוחדת שפיתח. השיטה התבססה על ניצול מקסימלי של השטח והתאמת הבניינים לתנאים הסביבתיים. המבנים היו בנויים בצורת צלב ומכאן אולי הקישור לשם הייחודי. גם כאן אני חושב שזהו דרש מאוחר לשם הפרח. ישנם מסמכים בהם מופיע שם הרחוב כ"שכונת עמודים", על שם העמודים שאפיינו את שיטת מושלי.

מושלי עצמו גר ברחוב מחניים. שם שככל הנראה ניתן אחר "בית מחניים" שתוכנן ע"י ברוולד (שעל הרחוב על שמו נדון כשנגיע להדר) עבור פיליפס, גזבר מפעל "נשר". כיום שוכנת בבית מסעדת איזבלה-בר. אין זה הבית היחידי בארץ הנקרא "מחניים". ראו לדוגמה את שני בתי מחניים ברח' הנביאים בירושלים.
לתקופת מה, עת ביתם הוחרם ע"י הרשויות הבריטיות, התגוררה בבית משפחת כרמי, שע"ש אב המשפחה, זאב כרמי מייסד בי"ס עממי א', רחוב ברוממה.
The Palestine Post, 29/08/1937. מקור:אתר עיתונות יהודית היסטורית
הגענו למרכז הכרמל. בתב"ע 578 של עיריית חיפה רשומים כל בעלי הבתים באותה תקופה. דיון שלם על התב"ע ועל מי היו בעלי הבתים ומי תכנן/תכננה את המרכז נדחה לפעם אחרת.
אך מאחר ואנו עוסקים בשמות רחובות נדוג מן התוכנית את אברהם ספקטור, בעל הבתים בפינת אלחנן והנשיא, שעל שמו כיכר ליד קולנוע מוריה שסיפרנו עליה כבר
נמצא בתוכנית גם את צבי וחנה פייגין - צבי (1884 - 1962) יליד רוסיה היה צלם ובעל חנות צילום בעיר התחתית ובמרכז הכרמל (בביתם ברח' הצנובר 127), צילם תמונות רבות שמתארות את התפתחות חיפה. על שמו רחוב לא רחוק מהמרכז.
מה פתאום רח' אלחנן בפינת הנשיא? שהרי כל הרחובות אמורים להיקרא על שם פרחים. ובכן אלחנן היה דוד של ספקטור ובאותה ישיבה הוחלט שלכבודו של ספקטור, שכונה "מוכתר הכרמל" והיה המתגורר היהודי הראשון, יקרא הרחוב על שם דודו.
מרפאת רש ברחוב נקראת ע"ש ד"ר זיגפריד הוגו רש (Resch) שהיה הרופא של הדגניות ואח"כ רופא מחוזי של קופ"ח בטבריה.
ודאי שמתם לב לשימוש בשם "הצנובר". הצנובר נהפך ל"הנשיא" שמיד נדון בו. לכאורה השם הזה הוא כשמם של רחובות כרמל מערבי. קרי על שם צמחים אך השם הזה קדום יותר.
מסתבר על פי מפת פון מולינן, דיפלומט שהגיע לכרמלהיים (שמיד נסביר עליה) לצורך החלמה ממחלת ריאות וחקר את הכרמל וסביבתו, שהיהודים לא המציאו את הגלגל. הרבה לפני שהיהודי הראשון התיישב בכרמל כבר קראו לרכס שעליו הדרך "פרש אצ-צנובר" (=רמת האורן).
במפות ההתיישבות היהודית על ההר נקרא הרחוב 'רחוב הכרמל' (לעיתים רמת הכרמל). כך גם בתוכניות טמפלריות (בנוסף לשדרות הכרמל במושבה).
ישנן מפות שבהן הוא נקרא רחוב (דרך) האורנים. יש לזכור שהעירייה ומוסדותיה טרם עסקו בקביעת שמות רשמיים.
כרמלהיים היה פרבר טמפלרי שחלק מבתיו עדיין עומדים על תילם והיווה חלק מהכרמל הגרמני.
מפת שומאכר 1908
מי שילך ליד בית הכט (בית רוטשילד לשעבר) ישים לב ששדרות הנשיא לא מסתיימות עם החיבור לשדרות מוריה אלא ממשיכות עד רחוב קלר. כל האזור נקרא בפי התושבים בזמנו כיכר קלר.
מפה מ-1919
לימים נקבע השם על שם חיים ווייצמן, אך מכיוון שכבר היה קיים רחוב חיים (שנקרא כך עוד בחייו) בהדר הכרמל, הוחלט על שם זה. לבטח יהיו כמה קוראים שיפריע להם הכתיב בה כתבתי את שם המשפחה אך זהו שמו של הנשיא הראשון כפי שהוא כתב אותו. נדון על כך באריכות כשנגיע לרחוב בהדר.
על המשמר 21 בינואר 1953
בשנת 1975 התלונן אזרח בפני ועדת השמות שהנשיא הראשון אינו מונצח. משמע הוא לא הבין ש"חיים" ו"הנשיא" הם ההנצחה המבוקשת. הוחלט לשנות את רחוב חיים לחיים ווייצמן ולאחר מכן שוב דנה הוועדה והפעם להשאיר את רח' חיים בשמו ולשנות את שדרות הנשיא ל"שדרות הנשיא ויצמן". עיון מחודש בפרוטוקולים המקוריים משנת 1952 העלה שהוועדה קבעה "על השלטים בהתחלת השדרות וקציהן לרשום 'שדרות הנשיא חיים ויצמן'". כלומר ברור שהשדרות הן ע"ש ווייצמן ולא ע"ש שום נשיא אחר. למותר לציין ששום דבר לא השתנה והשמות "חיים" ו"הנשיא" נשארו עד עצם היום הזה.
בעיר רחובות שגם בה יש ע"ש ווייצמן שני רחובות (וגם מכון) מלכתחילה פתרו את זה כמו שצריך: רח' חיים ויצמן ורח' הנשיא הראשון. פשוט.

אין מה לדאוג לאורנים. עדיין יש את רחוב אורן ברוממה החדשה ובעקבות הרחוב גם גבעת אורנים.

בהצטלבות דרך הים עם הנשיא נפנה שמאלה ומעט ממול רחוב מגידו שנקרא כך על שמו של אלנבי, "הלורד ממגידו", שגן סמוך קרוי גם על שמו והמצפור בתוכו מוקדש לבנו מייקל. הגן נתרם על ידי גיסתו של אלנבי, ליידי דאונס, שגרה בבית ממול (יפה נוף 120). על הגן תוכלו לקרוא במאמר של מרדכי אשל בעיתון העמותה לתולדות חיפה.
משום מה החליפו את השלט עם הניקוד הנכון והתעתיקים הנכונים לשלט חדש מבוסס על פלד (נכון למאי 2018)
כזכור מאחד מפרקי אחוזה גם לליידי דאונס רחוב הקרוי על שמה.
רחוב ג'ורג' אליוט נשמע כשם גבר, אך למעשה זהו שם העט של מרי אן אוונס. גם שם זה ניתן על ידי ליידי דאונס שהושפעה עמוקות מספרה של אוונס "דניאל דירונדה".
למה מריאנה?
 בהמשך הנשיא נמצא את רחוב איריס שהחליף את "מורד הכרמים" נתקלנו כבר בשם "הכרמים" בפרק על המושבה הגרמנית.