הבנקאות בחיפה - אפ"ק

הבנק היהודי החשוב ביותר בתקופה עד אחרי קום המדינה היה אפ"ק. כאמור בפרק המבוא נחשב אפ"ק כבנק זר שמקום רישומו הוא באנגליה. היה זה אפ"ק שהנפיק את שטרות הכסף הראשונים של מדינת ישראל הצעירה.
כשהרצל אמר "בבזל יסדתי את מדינה היהודים" הוא התכוון לכך לא רק באופן המטאפורי. הרצל הקים את הקונגרס הציוני שהיווה פרלמנט לעם ללא ארץ. לאחר מכן נגשו הרצל, דוד וולפסון ויעקובס קאן להקים את אוצר התיישבות היהודים. התרגום הנכון צריך להיות "האוצר היהודי להתיישבות" (או ככתוב על המניות הראשונות "בנק קולוניאל עברי"). הישות החדשה תוכננה להיות הזרוע הביצועית-כלכלית של התנועה הציונית.
בתחילה חשב הרצל לרכוש את "דויטשה פלשתינה בנק" (Deutsche Palästina-Bank) שכבר פעל בארץ ועליו נספר כשנגיע לסיפורם של הבנקים הגרמנים. מבנק זה נלקח שמה של אפ"ק (The Anglo – Palestine Co). אין זה מפתיע שהרי האוצר (באנגלית: Jewish Colonial Trust) הוא הד לשם של החברה של הברון הירש יק"א (Jewish Colonization Association).
אוצר התיישבות היהודים הקים את חברת אפ"ק, אך לא רשם אותה כבנק משיקולים שונים שלא זה המקום לדון בהם.
לא היה זה המוסד הפיננסי היחיד של אוצר התיישבות היהודים. האוצר הקים חברה בנקאית בטורקיה ב-1908 בשם "החברה האנגלו-לבנטינית לבנקאות". גם המילה לבנטיני וגם המילה קולוניאל עוד לא היו מילים מוקצות. האוצר רכש שליטה ב"בנק למסחר של קובנה" וב"בנק הלודז'אי לפיקדונות" הפולני. האחזקה בבנק האחרון נמשכה לפחות עד 1939. הקשר החיפאי אל הבנק היייתה ברעיון לשלוח את מתתיהו הינדס, לימים אחד ממנהלי אפ"ק בחיפה, על מנת ליטול את ניהול הבנק. דבר שלבסוף לא קרה. מפתיע עד כמה שזה ישמע, אפ"ק החזיקה כמחצית ממניותיו של "בנק קומרסיאל דה פלשתין". בנק ערבי זה הוקם ב-1909 והיה פעיל עד 1920. הבנק נוהל בידי יו"ר מוסלמי, מנהל נוצרי וסגן מנהל יהודי ושימש כבנק מרכזי של ערביי הארץ. בשליטה זו, חשב ליבונטין, מנכ"ל אפ"ק, שיוכל להתגבר על המהמורות המשפטיות ברכישת קרקעות לנתינים זרים שהטיל השלטון העות'מאני.

אפ"ק הקימה ב-1903 ביפו את  סניפה הראשון. הסניף בחיפה הוקם באוגוסט 1908 ברחוב הבזאר (השוק) ומנהליו היו נתן קייזרמן ושלמה זלמן נתנזון.

אריה מהולל, חיפה - עבר, "עתיד" והווה: סיפורה של כלכלת חיפה בשנים 1995-1990

כבשאר המקומות בארץ ישראל פעלה אפ"ק להקמת קופות מלווה של אגודות שיתופיות. אחת הראשונות שהוקמה בחיפה הייתה "קדימה" ב-1908 שאיגדה אומנים, חנוונים ופקידים. הייתה זאת דרכה של אפ"ק לפעול בשוק האשראי, לא מול לקוחות פרטיים אלא דרך סוכני משנה - האגודות. הבדל קטן בין קופות המלווה לאגודות שיתופיות לאשראי, שהאחרונות היו עצמאיות לכאורה אך אלו גם אלו גובו ע"י בנקים. מנהלה של הקופה היה יוסף ליפשיץ, מהדמויות החשובות של חיפה העברית בתקופה העות'מאנית. ליפשיץ הקים ב-1908 כשהיה בן 20 בלבד את חנות הספרים העברית הראשונה בחיפה, ובשל היבחרו לוועד הקופה ב-1913 מכר את חנותו לבנימין גבריאלוביץ.

 

בזמן מלחמת העולם הראשונה רתם הופיין, סגן המנכ"ל ליבונטין, את אפ"ק לעזור לג'וינט (ארגון העזרה היהודי האמריקאי) לחלק כסף ומזון ליהודי הארץ. הבוס שלו, ליבונטין, "נתקע" במצרים ושם פתח מעין שלוחה של אפ"ק ועזר ליהודים שגורשו מהארץ בשל נתינותם הזרה. גם הסניף החיפאי עסק בפעילות הג'וינט.

בשלהי הקרב על ארץ ישראל, במלחמת העולם הראשונה, עסק הסניף החיפאי ברכישת אדמות הכרמל מידי הגרמנים הטמפלרים, שחשו שהקרקע נשמטת תחת רגליהם תרתי משמע. במסע קניה בינלאומי מדהים בעיניי. ללא פקס, ואי-מייל. כשמתחוללת בעולם מלחמה גדולה - מימן הסניף קניית שטחים בכרמל מרכזי ובכרמל מערבי. כל זאת כשהקשר בין הסניף החיפאי לסניף הראשי ביפו (כמעט) מנותק שכן הם היו משני צידי המתרס. אך אין להתפלא על כך, שכן כל מהותה של חברת אפ"ק הייתה "התיישבות היהודים".

מאזן אפ"ק. מקור: בנק לאומי לישראל, ספר היובל,תל־אביב, 1953

בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 נהפכה אפ"ק לבנק ושמה שונה לאפ"ב (The Anglo – Palestine Bank), אך שמה נשאר בפי רבים "בנק אפ"ק".

לאפ"ק היו מספר סניפים בחיפה. המפורסם שבהם הוא הבניין שתכנן ב-1925 אלכסנדר ברוולד, אדריכל הטכניון, ברחוב נתנזון של היום. הבנייה הסתיימה ב-1928. את התוספת לבניין תכנן יוחנן רטנר.

הארץ, 25 בנובמבר 1926. מקור: עיתונות יהודית היסטורית

בניין אפ"ק ברח' נתנזון לפני הרחבתו

משרדי המנהלים

ברחוב הרצל היו מספר סניפים במהלך השנים. אחד פחות ידוע היה בהרצל 21 (פינת ברוולד) - בית ד"ר ידלין, שנפתח ביוני 1934.

בית ידלין - פינת הרצל ברוולד

בנובמבר 1921 נפתח "הבנק האפותקאי הכללי של א"י" מיסודה של קרן היסוד (אפותקאי במובן של משכון ביוונית). היה זה בנק שהתעתד לעסוק במתן משכנתאות. מכיוון שטרם הושלמו תהליכי החקיקה וארגון הטאבו הבריטי, שימש כתחליף "המשרד הזמני להלוואות לבניין בתים" שהוקם באוגוסט אותה שנה. בוודאי תישאל השאלה מדוע בכלל צריך בנקים למשכנתאות ולא להשתמש בשירותי הבנק "הרגיל" להלוואות ארוכות טווח? יחודו של האשראי האפותקאי הוא התקופה הארוכה להחזר החוב, כשהערבות היא על מקרקעין, ומימונו על ידי הוצאת אג"ח ארוך טווח. כיום כבר התאחדו בנקי המשכנתאות עם הבנקים הכלליים. ניתן לראות תופעה דומה בבתי חולים ליולדות שהיו נפוצים בחיפה עד שנות ה-60, שהרי אין היולדות חולות, אך שיקולים כלכליים בעיקר הביאו לקונסולידציה שלהם עם בתי חולים כלליים.

סניף הבנק האפותקאי בחיפה היה בסניף בהדר, ברח' הרצל 33. ב-1950 שונה שם הבנק ל"בנק אפותקאי כללי" ובמרץ 1981 ל"לאומי למשכנתאות". שכונות הדר הכרמל, נווה שאנן, בת גלים וקריית חיים הוקמו במימון של בנק זה.

באותה תקופה קמו גם "בנק למשכנתאות וחסכונות ארצישראלי" - חברת בת של החברה הכלכלית לא"י שנוסדה ע"י ציונים מארה"ב, ו"בנק אפותקאי" של חברת דרא"פ למשכנתאות (בנין) מיסודם של ציונים מדרא"פ. הבנק האחרון היה בנק חיפאי שסניפו שכן ברח' הבנקים. עד היום חברת דרא"פ פעילה ומחזיקה בניינים בעיר התחתית. בפרסומי לשכת המסחר מצטטים את פעילות הבנק: ב-1935 אישר הבנק בחיפה 76 הלוואות בסכום של 43,000 לא"י (לירות ארצישראליות) וב-1937 גדל המספר ל-144 הלוואות בסכום של 101,000 לא"י. לשם השוואה הסניף החיפאי של הבנק של אפ"ק נתן ב-1937 292 הלוואות בסכום של 120,000 לא"י, שהיוו 28% מסך ההלוואות מכל רחבי הארץ. בסה"כ עד 1937 השקיע בנק המשכנתאות של אפ"ק בחיפה 650,000 לא"י ל-1,190 בתים שהיוו 34% מסך המשכנתאות שהוציא הבנק.

לא רק למשכנתאות הקים אפ"ק חברות בת. ב-1944 הוא הקים שתי חברות בת נוספות: "אוצר לתעשייה" (בשיתוף עם הסוכנות) ו"אוצר לחקלאות" שהיה לימים חלק מבנק "יעד לפיתוח חקלאי", שהוקם כבר ב-1922. הוא שינה את שמו ל"בנק מרכזי קנדה-ישראל" ב-1951. ב-1962 חזר לשמו המקורי וב-1971 שינה את מעמדו לבנק להשקעות.
כאשר הקימה ממשלת ישראל את "הבנק לפיתוח התעשייה" נפגעה פעילות "אוצר לתעשייה", וע"מ לעבור את המשבר גייס הון בעזרת אג"ח ומניות. ב-1981 שינה את שמו ל"בנק לאומי לפיתוח התעשייה".

רבים ממנהלי בנק אפ"ק היו דוברי גרמנית, ושפה זאת הייתה שפה רווחת בבנק. אני מזכיר זאת כי בהמשך נראה בנקים אחרים שבהם שפות שונות שלטו בהן. אות גם לתרבויות ארגוניות שונות בבנקים. כלומר אפ"ק הייתה חברה אנגלית שמאזניה היו בתחילה בפרנקים צרפתיים ומנהליה דוברי גרמנית שפעלה בא״י העברית.

שימו לב לסיומת "אנגליא" מאחר וליבונטין לא רצה להשתמש באותיות השם המפורש

מקור: ספר לשכת המסחר חיפה

ע"פ יהודה לפידות בספרו "האצ"ל בעיר האדומה", מרתף אפ"ק ברח' הרצל 33 שימש מקום מפגש של חברי הארגון בשבתות ובחגים.

חלק ממנהלי אפ"ק הונצחו בחיפה. ע"ש ליבונטין רחוב בהדר. נתנזון וקייזרמן הונצחו בקרן הרחובות ליד הסניף הראשי. מתתיהו לונץ הונצח בפינת רחוב ליד רחוב על שם אביו בשוק תלפיות. יהודה גור (גרזובסקי) בשכונת דניה ומתתיהו הינדס, מנהל הסניף בהדר הכרמל, בקריית אליעזר.

משפחת לונץ הנציחה את אביה בפינת שדרות הנדיב עם רחוב הירקון

בנק לאומי הוא גלגולו (השלישי) של אפ"ק. עד משבר ויסות מניות הבנקים ב-1983 בנק לאומי המשיך להיות בשליטת אוצר התיישבות היהודים. בעקבות המשבר הולאם הבנק ומנהלו ארנסט יפת נכנס לכלא. יפת היה שייך למשפחת בנקאים ענפה שהגיעה מגרמניה לארץ. על הבנקים "היקים" נדון בפרק נפרד.

במהלך השנים מיזג לתוכו בנק לאומי בנקים שונים. חלק מהבנקים מוזגו לתוך סניפים ספציפיים. לסניפי חיפה מוזגו: הלוואה וחיסכון חיפה (שהוקמה ב-1922), קופת מלווה לעולה (שהוקמה ב-1933), בנק י.ל. פויכטונגר (שנוסד ב-1934), בנק אלרן (שהוקם ב-1934) ובנק אגודת ישראל (שהוקם ב-1965). פירוט על חלק מהבנקים הללו בפרקים הבאים.