סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (י"ט)

מפת הסיור

את הפרק הקודם סיימנו ברחוב הרב הרצוג. כעת נפנה לארלוזורוב ומיד לרחוב ע"ש יהושע חנקין.

בחיפה ישנם שני רחובות ע"ש יהושע חנקין. האחד שלפנינו שנקרא רחוב יהושע והשני רחוב חנקין בין פיק"א למרכז זיו.

נדמה לי שבדומה לרחוב זייד שהוזכר בפרק הקודם ניתן היה להנציח גם את אשתו, אולגה, שלה זכויות רבות בא"י לא פחות מבעלה.

מפה מ-1928

על מנת להבין כיצד קורה שבאותה עיר ישנם שמות רחובות כפולים ומשולשים נצא לרגע מהירידה לרזולוזצית שמות הרחובות שבה אנו עוסקים בפרקים השונים ונבין את התהליך של שיום (מתן שם) רחובות חיפה. בתחילה, כפי שנכתב כבר בפרקים קודמים, ניתנו השמות ע"פ תפקודם  - רחוב השוק, בית החולים, בית הספר, החדש, התחנה או על שם המשפחות הגרות בו - בילהרץ, קלר, הרדג או בעלי הקרקע - חמרה, שמבור. ד"ר תמיר גורן, במאמרו "מתן שמות לרחובות העיר בתקופת המנדט הבריטי" בעיתון "חיפה" - עיתון העמותה לתולדות חיפה, מציין שבפרוטוקולים של עיריית חיפה מהמחצית השנייה של שנות העשרים אין החלטות בקשר לשיום אלא רק שמות חדשים שמופיעים כמקומות ידועים שבאים לתאר מיקום עבודות וכיוצ"ב.
ועדי השכונות היהודיות ראו עצמם אוטונומיים להחליט על שיום רחובות בתחומם. כל ועד בפני עצמו וכך ועד נו"ש וועד הדר הכרמל קבעו לעיתים את אותם השמות. ועדים אלו ראו עצמם עבריים יותר מאשר יהודים. אין זאת רק הגדרה סמנטית אלא השקפת עולם המתארת יצירת "היהודי החדש" הדובר עברית בא"י. ראו לעניין זה השוואה עם נוסח הכרזת המדינה "לפיכך נתכנסנו...נציגי הישוב העברי...מדינה יהודית בארץ ישראל". ביחוד ועד הדר הכרמל שהחליט על דעת עצמו להרחיב את תחום השפעתו מעבר לגבולות השכונה עליה היה מופקד. הוועד החל בכך כבר בשנות העשרים.

הארץ, יום רביעי,1 בדצמבר, 1920. מקור: עיתונות יהודית היסטורית

בספטמבר 1933 החליטה עיריית חיפה למנות ועדת שמות לאזור שיובש בעת בניית נמל חיפה. לאחר בחירות 1934 אושר מחדש קיום ועדה לקביעת שמות לרחובות ובסוף אותה שנה נקבעה ועדה חדשה שבה היו חברים אבראהים צהיון, בדרי אל-אעידי ודוד הכהן. מעניין לציין שעל שם שניים מחבריה יהיו לימים רחובות.

The Palestine Post, שישה באוקטובר 1933

כך החלו להתגלות חיכוכים בין הגופים כשכמובן ידה של עיריית חיפה כגוף הרשמי הייתה על העליונה. כדוגמה לכך ראינו בפרק הקודם בהקשר של רחוב החשמונאים.

נחזור אם כך לרחוב יהושע. מימין לנו גן בנימין ע"ש אדמונד ג'ימס דה רוטשילד (שעל שמו גם שדרות הנדיב על הכרמל). זהו הגן הציבורי הראשון בישראל שהוקם ב-1923.

נחלוף על פני רחוב ע"ש פרישמן. דווקא שם משפחה לועזי בדיוק על פינת בית ועד הדר הכרמל שהפך בימינו למעוז חב"ד. אולי בגלל שפרישמן לא היה ציוני? נעבור דרך הגן לרחוב מנחם.

רחוב מנחם נקרא בתחילה רחוב האוניברסיטה ע"ש ספריית 'האגודה להשתלמות במדע' שהביא עימו מת"א אהרן צ'רניבסקי, לימים מנהל הטכניון ושעל שמו רחוב בנו"ש. הייתה כוונה להפוך את האגודה למעין 'אוניברסיטה עממית' אך מפאת המאורעות לא יצאה התוכנית לפועל וספריית האגודה אוחדה עם ספריית פבזנר. מנחם אוסישקין, משום מה, בנה מספר בתים בארץ. אחד מהם הוא ברחוב ירושלים הסמוך ולכן שונה השם (עוד בחייו).

לפני כמה שנים חוללו פעילים יוצאי עדות המזרח סערה זוטא בקשר לשם הרחוב הירושלמי שאוסישקין, שאכן אהב להנציח עצמו, שינה את שם רחוב מגוריו לשמו. אלא שלא היו הדברים מעולם.

בתו של אוסישקין, רחל, התחתנה עם שמעון, בנו של מקס בודנהיימר שעל שמו רחוב בשכונת קריית שפרינצק.
לנווטים היזהרו - יש בחיפה גם את רחוב (מנחם מנדל) בייליס ורחוב (מנחם) סבידור.

פרטי-כל ועד הפעולה של "ועד הדר הכרמל" מ-31 בדצמבר 1930
מקור: ארכיון עיריית חיפה

ספריית פבזנר חוצה גם את הרחוב על שמו. לפנים נקרא הרחוב רחוב בית העם שכן תיאטרון חיפה יושב על מגרשו של בית העם - בית ציבורי של שכונת הדר הכרמל. לפבזנר זכויות רבות בבניית שכונת הדר הכרמל ולכן מיקום רחוב על שמו היה צריך להיות מרכזי שכן כבר ראינו בפרקים קודמים ש"טיב" שם רחוב נגזר מאורכו ומיקומו. בתחילה רצו לקרוא לרחוב שיהיה לימים ברוולד בשמו של פבזנר אך בישיבת ועד הדר הכרמל מ-31 בדצמבר 1931 הוחלט שהוא יחליף את "בית העם".
 

בשלט של רחוב פבזנר רשום שהוא נולד ב-1879. על קברו ובאנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו של תדהר רשום שנולד בכ"א בכסלו תרל"ט. כלומר ב-17 בדצמבר 1878 לפי הלוח הגרגוריאני. גם אם נחשב לפי הלוח היוליאני נצטרך להוריד ימים ולא להוסיף. כלומר ישנה טעות בשלט. נדמה לי שהטעות מקורה במדריך רחובות חיפה של פלד.

כדי "לתת כבוד" לעוד אנשים הוחלט לפצל את ספריית פבזנר ולהנציח אישים נוספים שונים. רובם גם הונצחו בשמות רחובות. את התופעה הזאת כבר הזכרנו בפרקים קודמים בהקשר של "גזירת רחובות".

נעלה במדרגות ליד התיאטרון עד רחוב יוסף על שם יוסף טרומפלדור. בירושלים, בדומה לחיפה, ניתן השם "הגדם" (בכתיב חסר). ע"פ אתר עיריית ירושלים ניתן השם רק ב-49.

לפעמים נקרא הרחוב "הגיבור הגדם", שהיה מקובל מאוד באותה תקופה. השם "הפריע" לתושביו כבר מתחילתו.

יהושע קרניאל, מה שאני רואה ושומע בחיפה: נובמבר 1938 מקור:פרויקט בן יהודה

עוד ב-1933 הוחלט לשנות את השם אך השם לא שונה למרות שבמפת ציפרין-לוי מ-1934 רשום "יוסף טרומפלדור". אולי בגלל שהרגלים קשה מאוד לשנות או ש"הוועד הגדול" לא אישר.

פרטי-כל ועד הדר הכרמל 13 בפברואר 1933
מקור: ארכיון עיריית חיפה

כמו בירושלים גם בחיפה ניסו התושבים לשנות את השם.

על המשמר, 10 בינואר 1968

עו"ד עמירם חרלף (שלימים יקרא על שמו רחוב "עמירם" ברמת אלמוגי ועל האירוניות בשמו דנו בפרק המתאים) התלונן גם הוא במכתב למערכת על מהות השם הפרטי ולא שם המשפחה ועל ריבוי היוספים: רחוב יוסף שבו אנו דנים, נתיב יוסף (ליפשיץ) ליד מכללת תלתן ונווה יוסף (ארדנשטיין).

מעריב, 20 במאי 1970

בירושלים הוחלט לשנות את השם ליוסף טרומפלדור ב-2001 ומאחר והרחוב די קטן קל היה להחליף את השלטים. בחיפה זה מעט קשה יותר.

שלטי בתים שלא החליטו אם הגדם הוא בסוגריים או בלעדיהם (או אולי רק עם סוגר אחד)

מרחוב יוסף מתפצלים שני רחובות - אחד ע"ש הלורד מלצ'ט, הלא הוא אלפרד מונד, שמימן את קבר טרומפלדור (האריה השואג) ורחוב תל חי שאני מקווה שאין צורך להסביר את הקשר בין השם לבין טרומפלדור. ברחוב הגליל בנו"ש נקרא ביה"ס היסודי תל חי והוא נמצא בסופו של רחוב טרומפלדור. כלומר אותו קשר כמו כאן.
 

נמשיך עם רחוב יוסף. בדרך נחלוף על רחוב "אושא" שלא ברור אם הוא ע"ש העיר הקדומה אושא או ע"ש קיבוץ אושה. בשלט, במפות השונות ובמדריכי רחובות חיפה נוקטים לעיתים כך ולעיתים כך.

גם וגם - יבחרו העוברים והשבים

נרד לרחוב ירושלים שלאוהבי פרטי-פרטים שווה להיכנס לערך בוויקיפדיה שכתבתי לפני כמה שנים.

כנראה היה רצון להנציח את ז'בוטינסקי ברח' ירושלים. מקור: ארכיון עיריית חיפה, תיק 3587

נפנה שמאלה עד רחוב בלפור.

רחוב בלפור נקרא בתחילה רחוב מצפה, שכן הוביל לשכונת מצפה ששכנה מרחוב מסדה (שמיד נגיע אליו) למעלה ההר (כולל בר-גיורא שבו ביקרנו בפרק הקודם).

לזכרו של שמואל פבזנר, ט' אייר תר"ץ - ט' אייר ת"ש, ועד הדר הכרמל, חמו"ל  1940

תושבי השכונה סירבו, בתחילה, להצטרף להדר הכרמל אך לבסוף נשברו (בעיקר בשל סוגיית המים). גם בנו"ש ישנו רחוב מצפה. השם השתמר בתחנת המוניות 2525 שעברה אחר כך לרחוב יונה אך תחילתה ברחוב בלפור 7.

כיום תחנת המוניות עברה לאחוזה

כמו שראינו בפרק הקודם רחוב בלפור המשיך בזמנו למדרגות שפינוזה ומספור הבתים בשפינוזה ממשיך את אלו שבבלפור.

נזכיר שניתקלנו כבר בבלפור ברחוב שניים בנובמבר, יום הצהרת בלפור. בת"א הכיכר נקראת ב' בנובמבר.

מלון מצפה שהיה ברחוב בלפור פינת נורדאו

נעלה בבלפור עד מסדה.

שימו לב לכתיב שהיה נהוג כשקראו לרחוב בניגוד למה שעשו לסאלד שהוזכר באחד הפרקים הקודמים. כלומר השתמשו בשם האנגלי של מצדה. השם היה מקובל מאוד בתקופה שניתן השם (ראו לדוגמה את הפואמה של יצחק למדן בשם זה והוצאת מסדה שמוכרת בשל האנציקלופדיה העברית). בעיני העירייה הדבר פחות מצא חן ואת תחנת הכרמלית היא שינתה ל"מצדה".

רחובות בית העם ומצפה, 1928

בצד הרחוב, ליד בסמ"ת לשעבר, גן ע"ש פאול נתן, ראש חברת ״עזרה״ שהקימה את הטכניון הסמוך.

החלטה מהמחצית הראשונה של שנות ה-50
מקור: ארכיון עיריית חיפה

סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (י"ח)

מפת הסיור

את הפרק הקודם סיימנו ברחוב רמב"ן פינת "אהבת ציון". נרד במדרגות לרחוב בר גיורא. אנו בשולי שכונת "המעיין", שנעלמה עם השנים, ורחוב הפועל נקרא לפנים, בפי תושבים באזור, רחוב המעיין. המעיין עצמו (עין קזאק) היה בסביבות בית הפועל של היום. הכניסה לבית הפועל היא מרחוב ע"ש ציפורה זייד. מעניין לציין שהרחוב נקרא לפני כן ע"ש בעלה אלכסנדר (כך גם ע"פ מדריכי רחובות חיפה בשנים עד 1980) וכיום הוא מונצח רק בקריית חיים, שכידוע היא חלק מחיפה.

א.זייד במפה של העיר חיפה שהודפסה בשנת 1986

תיק ההנדסה של בר גיורא 45

בתיק ההנדסה לעיל ניתן להבחין במספר דברים: תוכניות שונות של העירייה קראו לאזור לפנים "לב הדר הכרמל", רחוב הפועל הסמוך כרחוב הביכורים. ואזור בר גיורא הוא על קצהו של ואדי קזאק. זהו נחל שתחילתו באזור רחוב פנורמה של אז.

הארץ, 19 בדצמבר 1935, מקור: עיתונות יהודית היסטורית

יש מפות שבהן מופיע בר גיורא בשמו העברי בן גיורא (לעיתים עם הא בסוף). הדבר דומה לכתבי יוסף בן מתתיהו אך לבסוף גבר התעתיק הארמי. במדריך רחובות חיפה של פרופ' אמציה פלד נכתב שרחוב בר גיורא נקרא על שם ארגון בר גיורא ואילו הארגון עצמו נקרא ע"ש שמעון בר גיורא. סמיכות מדרגות הקנאים ואפשרויות הכתיב השונות, שלא היו בארגון החשאי, מביאות אותי לחשוב שהמצביא הוא המונצח פה ולא הארגון.

פה נדמה לי שוועד הבית סתם טעה

מדרגות שפינוזה ניצבות לרחוב ויורדות עד רחוב בלפור. בעבר המדרגות היו המשך רחוב בלפור אך כשהוחלט להעביר את רחוב שפינוזה (ראו בפרק הקודם) לכאן נחתך רחוב בלפור. כדי לא לבלבל יותר מדי את הדיירים הוחלט שמספרי הבתים ישארו כמו שהיו (כבר ראינו מקרים כאלו בפרקים קודמים. למשל ברציף מרגולין בבת-גלים). פרופ' דוד אסף עוסק בבלוגו המצוין, "עונג שבת (עונ"ש)", בעניין מדרגות העמק ותוהה על שם מה הם. חלק מהמגיבים טוענים שלא מדובר בעמק יזרעאל כמתואר באחד השלטים אלא דווקא בעמק הזיתים שהוא המשכן של המדרגות. אל עמק הזיתים הנמצא בסביבות הטכניון הישן נגיע באחד הפרקים הבאים. ברחוב הס מתחילות מדרגות ללא שלט המתחברות למדרגות העמק כך שברור שהן חלק מהן.

כל שורה שונה בשלטים בשני קצוות המדרגות

נשוב בחזרה בבר גיורא ונפנה לרחוב רש"י שגם נכדו, רבנו תם, מונצח ברחוב (ברמת שאול) ומשם לרחוב הס על שמו של משה הס שנקרא לפנים חברון (ראו גם את תיק ההנדסה לעיל) שנדד לאזור רחוב השלום. כנראה מישהו עם חזון גדול מאוד הזיז את הרחוב לשם.
נפנה למונטיפיורי שהתחתן עם יהודית כהן, גיסתו של נתן מאיר רוטשילד, ליד ביה"ח שנקרא, עד לפני שנים אחדות, על שם כל המשפחה.
מעט מעל ההצטלבות מונטיפיורי-וינגייט-גולומב נמצא רחוב החשמונאים. השם ניתן לרחוב כי בעלי הקרקע נמנו עם מייסדי "חשמונאי" - הקורפורציה הציונית הראשונה ברומניה. באפריל 1938 פנו דיירי הרחוב לנציגים היהודים במועצת העיר ולוועד הדר הכרמל בטרוניה שהעירייה הציבה שלטים עם השם "הצלבנים" "שם שהיה קשור בזיכרונות זוועה של רדיפות נקבע בלב שכונה עברית" וועד השכונה, שנתן לרחוב את שמו כשנתיים לפני כן, כתב "לא יוחלף לשם זר המעלה בנו רגשות זוועה מימי הביניים". אך העירייה לא חזרה בה ורק אחרי קום המדינה הוחזרו החשמונאים לשלטי הרחוב. ישנן מפות שבהן ניתן להבחין שהיה רצון לחבר בין רחובות הצלבנים (באזור שדרות הציונות) והחשמונאים של היום כך שדעת העירייה היה לה על מה להישען.
רחוב אליהו גולומב נקרא לפני כן רחוב רוטשילד. מן הסתם ע"ש ביה"ח. ניצב לרחוב נמצא את רחוב שמואל. יש לשים לב שיש רחוב שמואל וישנה סמטת שמואל ושניהם על שם אישים שונים (כך לפחות ע"פ מדריך רחובות חיפה של פלד אך לא בגרסאות קודמות שלו). לסמטת שמואל, הנמצאת במורד רחוב שמואל (בין הלל למסדה), מספור משלה אך שלט יש רק ברחוב מסדה. רחוב שמואל מורכב ברובו ממדרגות ורק בקצהו התחתון מכביש.

ושום מילה על "הצהרת כורש" שבגללה הוא חשוב לנו?

מקביל לרחוב אליהו גולומב נמצאת סמטת השחר, עיתונו של פרץ סמולנסקין שגם על שמו רחוב בחיפה.
נמשיך לרחוב ארלוזורוב שנמשך עד רחוב הרצל. בתחילה נקרא רחוב העלייה. מן הסתם בשל העלייה התלולה מרחוב הרצל. מעט משפחתולוגיה: אשתו הראשונה של חיים ארלוזורוב הייתה גרדה גולדברג. גולדברג התחתנה אח"כ עם צבי לופט ובתם, איה, התחתנה עם אביעזר יערי, בנו של מאיר יערי שעל שמו רחוב ברמות רמז.
נחלוף על שמאי שמשום מה קיבל רחוב קטן יותר מבר-פלוגתו הלל.

הנה השניים התאחדו בכניסה על הבית בפינת הרחובות

נחלוף גם על שפינוזה שדנו בו לעיל ועל בלפור שנדון בו בפרק מאוחר יותר ונגיע להצטלבות הפועל-גאולה-ארלוזורוב-יוסף. רבים לא יודעים אבל הפנייה אל גאולה היא בעצם גשר מכוסה. כל שכונת גאולה נקראת, כמו בת"א רח' גאולה, על שם חברת גאולה בעלת הקרקעות באזור.

מקור: חיים אהרנוביץ, הדר הכרמל: מסכת עמל ויצירה של דור המיסדים, בהוצאת "ועד הדר הכרמל בחיפה", 1958

נפנה לגאולה ונגיע לרחוב ביתר שמתחיל כמדרגות ואח"כ נהפך כביש. משום מה בכל מיני מפות רשום בית"ר (עם מרכאות). אולי כקונטרה לרחוב הפועל. האמת שזהו רחוב על שם העיר ביתר, עירו של בר כוכבא שרחוב בהמשך נקרא על שמו. זאת תופעה ידועה שקורית בערים רבות. נרד עם המדרגות עד רחוב השילוח. בדרך נחלוף על פניו של קונסרבטוריון דוניה ויצמן על שמה של גיטה דוניה-וויצמן שניהלה את המכון והייתה אחותו של חיים ווייצמן שרחוב על שמו אמנם באזור סיורנו אך נגיע אליו גם באחד מהפרקים הבאים. על שם בעלה, טוביה דוניה, רחוב (בין רש"י ומונטיפיורי שסיירנו בהם) וגן שדי נהרס עם השנים.

ברחוב השילוח נפנה ימינה. אנו בפאתיהּ של שכונת רמת ויז'ניץ, דבר שגורם לחגיגת שמות רבני השושלת שעל מנת לא להתבלבל ביניהם הם מיוצגים בשמות ספריהם. השימוש בשמות הספרים היא פרקטיקה מקובלת בשושלות רבות. רחוב השילוח קוצר לטובת "ברכת משה", ספרו של משה הגר. הדבר גרם לסמטת השילוח ומדרגות השילוח (שגם הם הוחלפו בתורם לחת"ם סופר ולנפתלי הלפרט בהתאמה) להיות רחוקים מהרחוב המקורי. הקוראים המסורים ודאי זוכרים שחת"ם סופר היה, כאמור בפרק א' של סיורנו, ליד תחנת רכבת מזרח והועלה לכאן כי המקום לא היה ראוי בעיני פרנסיה החרדים של העיר.

היסטוריית הרחובות על שלטי הבית

נרד לרחוב מיכאל שנקרא בתחילה רחוב התבור. הוא הוחלף, בשנת 1942, להנצחת מיכאל אלייניקוב, יו"ר ועד הר הכרמל, חבר הוועד המנהל של הטכניון ומנהל "הכשרת מפרץ חיפה" שנפטר באוגוסט 1938, אך נקרא בפי כל שנים רבות התבור. בטקס הסרת הלוט אמר דוד הכהן שהעירייה אמנם מתנגדת להחלפת שמות רחובות שמקובלים על הציבור, אך לא יכלה להתנגד במקרה של אלייניקוב ששמו קשור להתפתחות חיפה. השם של הר התבור השתמר במדרגות שהובילו לרחוב או בשמו הרשמי מורד התבור. נשאלת השאלה מה פתאום השתמשו כאן בשם הפרטי ולא בשם המשפחה כמו ארלוזורוב הסמוך. נדון על כך באריכות בפרק הבא אך בקיצור נכתוב שוועד הדר הכרמל ראה עצמו ועד עברי וכל אימת שניתן לתת שם עברי הוא בחר באפשרות זאת. מצד שני בל נשכח את קריית חיים שגם היא על שמו של ארלוזורוב.

מעט קשה לראות אך בשלט הרחוב על הבית רשום "התבור"

אזור מיכאל-בר כוכבא-ארלוזורוב היה בעבר שכונה נפרדת, נחלה. יש עוד נחלה מעט במורד ההר - "נחלת יהודה" ע"ש יהודה אתין בעל חלק מהקרקעות שם. על שמו של אתין (עם יוד אחת) רחוב רשמי במפרץ חיפה. רחוב מקביל למיכאל הוא רחוב ע"ש הרב הרצוג שהחליף את "גלעד". גם כאן גלעד לא "קופח" ונשארו מדרגות על שמו.

מפת מח' המדידות 1954

סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (י"ז)

מפת הסיור

את הפרק הקודם סיימנו באזור המלונות של שד' הנשיא. נשוב על עקבותינו לכוון מרכז הכרמל עד הצטלבות הרחובות וג'ווד ושד' הנשיא.

 

פירוט רב על סלילת הדרך היורדת ממרכז הכרמל לשכונת הדר הכרמל פורסם ע"י תמיר גורן במאמרו "ייהוד חיפה בתקופת המנדט הבריטי - הממד המוניציפלי" ב"אופקים בגאורגרפיה" חוברות 74-73, אך אנו נסתפק בתיאורו של דוד הכהן בספרו "עת לספר". נזכיר שדוד הכהן היה דמות מפתח בחיפה העברית בימי המנדט הבריטי ועל שמו כיכר קריית ספר.

 

היישוב העברי רצה לחבר בין שכונות הדר הכרמל והר הכרמל. למעשה היו כבר קיימות שתי דרכים. האחת דרך סטלה מאריס שנסיעה בה האריכה מאוד את הדרך והשנייה דרך ההר, היא דרך הציונות של היום, שהייתה ועודנה תלולה מאוד כך שמשאיות ואוטובוסים התקשו לנסוע בה. לעיתים היו צריכים הנוסעים לרדת מהאוטובוסים בשל אי-יכולת כלי הרכב לטפס במעלה ההר. ראשי היישוב העברי ניסו לשכנע את אדוארד קית'-רוץ', מושל המחוז, בנחיצות דרך נוספת. האחרון סירב מספר פעמים לבקשה.

הארץ, יום שלישי, 1 בדצמבר, 1931.. מקור: עיתונות יהודית היסטורית

ארע המקרה ודוד הכהן וקית'-רוץ' נפגשו במסיבה על סיפון ספינת קרב בריטית וכטוב ליבם ביין שיכנע הכהן את קית'-רוץ' לתמוך בסלילת הכביש, וכך אכן קרה. לכבודו של המושל, וכחלק מ"העיסקה", נקרא הכביש "קית-רוטש" כמנהג התעתיק בימים עברו (לעיתים התעתיק היה קיטרוטש אך אנו נצמד לכיתוב על השלט). עד כדי כך ניתן כבוד למושל שמצאתי שתי תמונות של הסרת הלוט משם הרחוב במחצית הראשונה של 1937. האחת במקום בו אנו עומדים, פינת הנשיא-וג'ווד (בתמונה להלן משמאל), והשנייה, שלדעתי, צולמה באזור רמת הדר של היום (בתמונה להלן מימין).

קרדיטים:מימין - חיים אהרונוביץ, ״הדר הכרמל - מסכת עמל ויצירה של דור מיסדים ובונים״. משמאל - פוטו ברנר

 

ממשיך דוד הכהן לתאר בספרו "עת לספר" שמאחר וקית'-רוץ' נתפס כעוין למפעל הציוני: "הייתי נעצר ליד הלוחיות, יורד מהמכונית ובמפתח שבדי הייתי חורץ חריצים עמוקים".
 

לאחר קום המדינה חולקה השדרה לשלושה מקטעים והם נקראים על שם בריטים אחרים אך ציוניים - ג'וזאיה קלמנט וג'ווד, פרדריק קיש ואורד וינגייט.
 

נרד ברחוב וג'ווד ונגיע לכיכר המחברת את רחוב אלחנן. בכיכר מוצב שלט הנצחה ע"ש גב' קליסמן. לא מצאתי שום תיעוד על הגברת וההנחה שלי שבמסגרת הפרטת הכיכרות הותר למשפחה להנציח את אם המשפחה. כנראה חבר של מצנע ראש העיר. אם מי מהקוראים יודע יותר, אשמח לדעת.

 

נמשיך לרדת ברחוב וג'ווד ומימינינו הכניסה לרח' יאיר כ"ץ מייסד בית הספר חוגים שכאן משכנו לשעבר. לשעבר - כי הוא עבר כמה וכמה מקומות ובימים אלו (ראה"ש 2020) הוא שוכן במבנה חדש באזור רח' לאון בלום. לפנים היה רחוב יאיר כ"ץ המשכו של רחוב ישורון שמשמאלנו. ראינו כבר בפרקים הקודמים שלעיתים מקצרים רחובות על מנת להנציח אישים נוספים.

רחוב יאיר כ"ץ כהמשכו של רחוב ישורון

ראוי לציין שברחוב יאיר כ"ץ הוקמו עוד שני מוסדות ציבור: בית החולים לחולי-נפש של קורט בלומנטל ובית החולים אלישע שהיה בבעלות התאגדות של מספר רופאים (בעיקר חיפאיים). בנימה אישית אכתוב שד"ר בלומנטל ראוי גם הוא להנצחה ואף ילדיו עשו חייל - ביני תלם, מפקד חיל הים ואפרים בנטל ממייסדי הפקולטה לרפואה בטכניון.
משום מה החליטו להנציח בבית ספר חוגים את רחל מתוקי, אבל כנראה בעירייה פחות מתעניינים בהיסטוריה, כי ביה"ס כבר קרוי ע"ש סוקולוב.

מקור: In and around - Haifa welfare handbook for the forces-1945

נמשיך קמעה הלאה ונגיע לכיכר רוטרי בה מתחלף שם הרחוב לקיש ומצטלב עם יפה נוף.

 

כאן יש סמל גדול עם השם רוטרי וגם כאן לא מצאתי שום סימוכין לשם. על כן אני מעריך שזוהי המשכה של הפרטת הכיכרות. בספטמבר 2020, באחד משיאי משבר הקורונה, הוצב שלט דומה והונצח הסניף החיפאי של הארגון בכיכר שמחברת את רחוב החורשה עם שדרות הנשיא. מעט ביקורת: נדמה לי שמעטים יבחינו בהבדל בין הנצחת הארגון והנצחת הסניף החיפאי. ארגון שחרט על דגלו עזרה לקהילה - מוצא זמן באמצע המשבר להנציח (שוב) את עצמו ועוד בסמל ענק.

ועוד מועדון הנציח את עצמו בתחילת 2022

ב-2020 הוחלף שמה של הכיכר ל"כיכר משה מנו". כולי תקווה שאין זה מעשה "סלאח שבתי".

רחוב יפה נוף נקרא בימי הבריטים פנורמה וזהו תרגומו העברי. בתחילת התיישבות היהודים על הכרמל עדיין נקרא, כנראה (אולי בשל חוסר מתן שם רשמי), חלק (באזור בית רוטנברג של היום) מהרחוב ע"ש ג'מאל פאשה.

הגדלה ממסמך גרמני משנת 1922 (באדיבות אלי לירן)

את החלפת השם לשם העברי ביקש מהעירייה ועד הדר הכרמל כבר ביולי 1938 אך השם פנורמה נשאר שגור עוד שנים אחר כך. במפה מ-1934 נקראה דרך הציונות בואכה הנשיא MOUNT CARMEL , אח"כ הנשיא - MOUNT CARMEL PLATEAU ואילו יפה נוף כבר נקרא - PANORAMA. אם כך השם יפה נוף (או באנגלית פנורמה) מופיע כבר במפות מ-1934 ומ-1938. בכל מקרה העירייה, ככל הנראה, לא אישרה את שינוי השם והוא מופיע שוב ברשימת "החלפת שמות" אחרי קום המדינה. הרחוב נמשך בתחילה עד אזור רמת הדר (כלומר על קיש של היום).

שירו של חיים חפר רחוב פנורמה גרם לכל מיני מורי דרך להמציא אגדות על זהות "החתיכה". יש הטוענים שרחוב פנורמה היה בכלל רחוב אחר וש"החתיכה" מהשיר אירחה גברים למחייתה. יש אחרים הטוענים שהייתה זאת "רותי ממועדון פנורמה". האמת היא הרבה יותר פשוטה והסביר אותה חפר בעצמו בראיון שנתן בעיתון הארץ ב-1 ביולי 1994: "זה היה שיר ימאים. חיפה הייתה עיר נמל ונראה לי נכון שימאים ידברו על חתיכה מחיפה ולא מעיר אחרת. לא היכרתי את החתיכה מהשיר, ואת רחוב פנורמה בחרתי בגלל החרוז".

מיד אחרי הסיבוב משמאל נמצא רח' ע"ש הנרייטה סאלד, ממקימות ארגון "הדסה" (שככל הנראה הרחוב הניצב לדרך פיק"א, מתחת למרכז חורב, הוא על שמו) ומפעילות "עליית הנוער". הרחוב החליף את "מרים" ש"זזה" לכרמליה.

רחוב הנרייטה סאלד כרחוב מרים במפת צבי פרידלנדר מ-1957

אני נוקט בשם סאלד (עם א') כמו שגב' סאלד כתבה את שמה וכמו שהקיבוץ על שמה נקרא - כפר סאלד. כיום התעתיק הוא "סולד" וכך גם נוהגת עיריית חיפה.

בתים סמוכים עם תעתיקים שונים

נמשיך להצטלבות רחובות האסיף-וינגייט-ליאון בלום.

 

בתוכנית הבניין ברחוב האסיף 3 נרשם "הביקורים" כלומר זה המשך רחוב "ביכורים" (ללא הא הידיעה ועם ק' מיותרת). זהו ביתה של משפחת קלנברג אשר בנה, אריה, הוכרז נעדר מטיבוע אח"י אילת. המשחתת הונצחה ברחוב בקריית חיים שכידוע היא חלק מחיפה. כמו כן הונצחו נופלי אח"י אילת באנדרטה, שנבנתה ע"י יגאל תומרקין, ליד המוזיאון הימי. עם הוספת השמות "האסיף" ו"הטנא" (חניית הרכבים ליד הבניין התחתון של עירוני ה' ושל שבט צופית) כיסתה עיריית חיפה את חגי שבועות וסוכות (שגם על שמו רחוב).

מצד שני של הכביש אתר ההנצחה לימאי צי הסוחר פרי יצירתו של פיני וינברג.

נמשיך ברחוב היורד מימין ע"ש לאון בלום, ראש הממשלה הראשון היהודי של צרפת.

משמאלנו רחוב ע"ש חנה סנש שלטובתה הזיזו את שפינוזה שעוד נגיע אליו וכאן הוא "תפס" חלק מהרחוב של היום. את ההחלפה יזם, ביולי 1950, דוד הכהן מיודענו לאחר העלאת עצמותיה דרך נמל חיפה להר הרצל מספר חודשים לפני כן.
בהמשך רחוב רמב"ן. השם יכול לבלבל עם הרמב"ם ולכן החליטו לקרוא לרחובות רמב"ן והמימוני בהתאמה. בת"א החליטו דווקא הפוך רחוב נחמני ורחוב רמב"ם ואילו בירושלים הלכו על הגרסה החיפאית. כל זה לא עזר כי בחיפה החליטו לקרוא לרחוב ע"ש יהודה ליב פישמן מימון בשם "מימון". מזלם של הדוורים שהרחוב נמצא בשכונה אחרת. גם על שם אחותו של מימון, עדה, רחוב בקריית חיים.

רחוב נוסף באזור הוא ע"ש מרק לברי. עוד אומן שאבא חושי דאג להביא לחיפה בדומה לפינסקי שפגשנו באחד הפרקים הקודמים.

מדרגות עמנואל הסמוכות הן ע"ש עמנואל הרומי, שם העט של משורר וסופר בן המאה-13 שהונצח גם בשדרות בת"א.
בהמשך רמב"ן נמצא מדרגות ע"ש משפחת לוצאטו (על אף שבשלט החץ מופנה לכוון מעלה ההר - הן יורדות) שלאחד מבניה, הרמח"ל , רחוב על שם ספרו מסילת ישרים (בשולי מתחם בתי הקברות בדרום העיר).

אח"כ נמצא את "אהבת ציון" ספרו של אברהם מאפו שעליו דנו באחד מפרקי אחוזה.

סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (טז)

מפת הסיור

את הסיור הקודם סיימנו בצומת הצופים-דרך הים. אנו בשכונת כרמל מערבי. במדריכים שונים של רחובות חיפה רשום שדרך הים נקראת כך כמחווה לדרך הים הרומית, ויה מאריס. נדמה לי שזה פירוש מאוחר והשם הוא פשוט קיצור של "הדרך אל הים" כמו שנקראה הדרך בתוכניות השונות.

רחוב (ולא דרך) הים במדריך הכחול, תש"ח

במסמכי העירייה הישנים היא מופיעה לעיתים כאדמות פיליפ מאייר, שהיה יזם קרקעות והיה אמור לפתח ולמכור את אדמות השכונה. דרך הים לא הסתיימה כפי שהיא היום אלא התחברה עם מה שלימים תקרא דרך צרפת ומשם ירדה אל הים.

הארץ 20 ביוני 1935. מקור: אתר עיתונות יהודית-היסטורית

רחובות כרמל מערבי נקראים על שם צמחים. ועד הר הכרמל החליט לקבוע שמות לרחובות, נקבעה ישיבה, ולישיבה הגיעו ילדי השכונה. אלו השפיעו שהרחובות יקראו על שם הצמחים הצומחים בהם כבר. כך נולדו הרקפות, הנרקיסים ועוד. יש לשים לב שרחוב הרקפות שונה מכיכר הרקפות על אף שהאחד הוא המשכו של השני.

אביחנן, הר-הכרמל בהתפתחותו, דבר, 1 בפברואר 1938

רחוב האלון נקרא בפי תושביו בתחילה סמטת התמר. העירייה קראה לרחוב 814 ולאחר מכן קבעה את שמו להאלון.

מתיק הבניין של האלון 10. מקור: מינהל ההנדסה של עיריית חיפה

רחוב אילנות נתן לביה"ס השכונתי את שמו שכן בתחילה הוקם ברחוב אילנות 22 בית חינוך ז' ששינה את שמו ל"אילנות". ביה"ס הוקם במבנים שהיו שייכים לצבא הבריטי וב-1956 עבר למשכנו הנוכחי ברחוב הסנה 8א.

שימו לב איך הוקם בי"הס.

אנו נפנה ימינה ונעלה במעלה דרך הים. כאן (סמוך לדרך הים 35) החליט מישהו בעירייה לשים שלט "מרכז הכרמל". שמה הרשמי של השכונה הוא "כרמל מרכזי" ו"מרכז הכרמל" יוחד למרכז המסחרי בהנשיא. מאידך גיסא כמה שנים אח"כ הציבה העירייה שלט עם השם "הנכון" בפינה אחרת של השכונה.

משום מה הוסיפו את הא הידיעה

תחילת רחוב שושנת הכרמל היה חלק מ"שכונת מושלי" (בדומה ל"שכונת בן ציון" שעסקנו בה בפרק הקודם), יש טענה שהשם, שושנת הכרמל, ניתן מאחר שיעקב מושלי (שגם על שמו יש רחוב בחיפה) בנה בו בתים בשיטה מיוחדת שפיתח. השיטה התבססה על ניצול מקסימלי של השטח והתאמת הבניינים לתנאים הסביבתיים. המבנים היו בנויים בצורת צלב ומכאן אולי הקישור לשם הייחודי. גם כאן אני חושב שזהו דרש מאוחר לשם הפרח. ישנם מסמכים בהם מופיע שם הרחוב כ"שכונת עמודים", על שם העמודים שאפיינו את שיטת מושלי.

מושלי עצמו גר ברחוב מחניים. שם שככל הנראה ניתן אחר "בית מחניים" שתוכנן ע"י ברוולד (שעל הרחוב על שמו נדון כשנגיע להדר) עבור פיליפס, גזבר מפעל "נשר". כיום שוכנת בבית מסעדת איזבלה-בר. אין זה הבית היחידי בארץ הנקרא "מחניים". ראו לדוגמה את שני בתי מחניים ברח' הנביאים בירושלים.
לתקופת מה, עת ביתם הוחרם ע"י הרשויות הבריטיות, התגוררה בבית משפחת כרמי שע"ש אב המשפחה זאב כרמי, מייסד בי"ס עממי א', רחוב ברוממה.

The Palestine Post, 29/08/1937. מקור:אתר עיתונות יהודית היסטורית

הגענו למרכז הכרמל. בתב"ע 578 של עיריית חיפה רשומים כל בעלי הבתים באותה תקופה. דיון שלם על התב"ע ועל מי היו בעלי הבתים ומי תכנן/תכננה את המרכז נדחה לפעם אחרת.
אך מאחר ואנו עוסקים בשמות רחובות נדוג מן התוכנית את אברהם ספקטור, בעל הבתים בפינת אלחנן והנשיא, שעל שמו כיכר ליד קולנוע מוריה שסיפרנו עליה כבר
נמצא בתוכנית גם את צבי וחנה פייגין. צבי (1884 - 1962) יליד רוסיה היה צלם ובעל חנות צילום בעיר התחתית ובמרכז הכרמל (בביתם ברח' הצנובר 127), צילם תמונות רבות שמתארות את התפתחות חיפה. על שמו רחוב לא רחוק מהמרכז.
מה פתאום רח' אלחנן בפינת הנשיא? שהרי כל הרחובות אמורים להיקרא על שם פרחים. ובכן אלחנן היה דוד של ספקטור ובאותה ישיבה הוחלט שלכבודו של ספקטור, שכונה "מוכתר הכרמל" והיה המתגורר היהודי הראשון, יקרא הרחוב על שם דודו.
מרפאת רש ברחוב נקראת ע"ש ד"ר זיגפריד הוגו רש (Resch) שהיה הרופא של הדגניות ואח"כ רופא מחוזי של קופ"ח בטבריה.
ודאי שמתם לב לשימוש בשם "הצנובר". הצנובר נהפך ל"הנשיא" שמיד נדון בו. לכאורה השם הזה הוא כשמם של רחובות כרמל מערבי. קרי על שם צמחים אך השם הזה קדום יותר.

מסתבר על פי מפת פון מולינן, דיפלומט שהגיע לכרמלהיים (שמיד נסביר עליה) לצורך החלמה ממחלת ריאות וחקר את הכרמל וסביבתו, שהיהודים לא המציאו את הגלגל. הרבה לפני שהיהודי הראשון התיישב בכרמל כבר קראו לרכס שעליו הדרך "פרש אצ-צנובר" (=רמת האורן).
במפות ההתיישבות היהודית על ההר נקרא הרחוב 'רחוב הכרמל' (לעיתים רמת הכרמל). כך גם בתוכניות טמפלריות (בנוסף לשדרות הכרמל במושבה).
ישנן מפות שבהן הוא נקרא רחוב (דרך) האורנים. יש לזכור שהעירייה ומוסדותיה טרם עסקו בקביעת שמות רשמיים.

כרמלהיים היה פרבר טמפלרי שחלק מבתיו עדיין עומדים על תילם והיווה חלק מהכרמל הגרמני.

מפת שומאכר 1908

מי שילך ליד בית הכט (בית רוטשילד לשעבר) ישים לב ששדרות הנשיא לא מסתיימות עם החיבור לשדרות מוריה אלא ממשיכות עד רחוב קלר. כל האזור נקרא בפי התושבים בזמנו כיכר קלר.

מפה מ-1919

לימים נקבע השם על שם חיים ווייצמן, אך מכיוון שכבר היה קיים רחוב חיים (שנקרא כך עוד בחייו) בהדר הכרמל, הוחלט על שם זה. לבטח יהיו כמה קוראים שיפריע להם הכתיב בה כתבתי את שם המשפחה אך זהו שמו של הנשיא הראשון כפי שהוא כתב אותו. נדון על כך באריכות כשנגיע לרחוב בהדר.

על המשמר 21 בינואר 1953

בשנת 1975 התלונן אזרח בפני ועדת השמות שהנשיא הראשון אינו מונצח. משמע הוא לא הבין ש"חיים" ו"הנשיא" הם ההנצחה המבוקשת. הוחלט לשנות את רחוב חיים לחיים ווייצמן ולאחר מכן שוב דנה הוועדה והפעם להשאיר את רח' חיים בשמו ולשנות את שדרות הנשיא ל"שדרות הנשיא ויצמן". עיון מחודש בפרוטוקולים המקוריים משנת 1952 העלה שהוועדה קבעה "על השלטים בהתחלת השדרות וקציהן לרשום 'שדרות הנשיא חיים ויצמן'". כלומר ברור שהשדרות הן ע"ש ווייצמן ולא ע"ש שום נשיא אחר. למותר לציין ששום דבר לא השתנה והשמות "חיים" ו"הנשיא" נשארו עד עצם היום הזה.
בעיר רחובות שגם בה יש ע"ש ווייצמן שני רחובות (וגם מכון) מלכתחילה פתרו את זה כמו שצריך: רח' חיים ויצמן ורח' הנשיא הראשון. פשוט.

לבטח אמרו לעצמם בעירייה: אם בנון של הנשיא יש דגש אז בטוח יש דגש במם של מוריה...

אין מה לדאוג לאורנים. עדיין יש את רחוב אורן ברוממה החדשה ובעקבות הרחוב גם גבעת אורנים.

בהצטלבות דרך הים עם הנשיא נפנה שמאלה ומעט ממול רחוב מגידו שנקרא כך על שמו של אלנבי, "הלורד ממגידו", שגן סמוך קרוי גם על שמו והמצפור בתוכו מוקדש לבנו מייקל. הגן נתרם על ידי גיסתו של אלנבי, ליידי דאונס, שגרה בבית ממול (יפה נוף 120). על הגן תוכלו לקרוא במאמר של מרדכי אשל בעיתון העמותה לתולדות חיפה.

משום מה החליפו את השלט עם הניקוד הנכון והתעתיקים הנכונים לשלט חדש מבוסס על פלד (נכון למאי 2018)

כזכור מאחד מפרקי אחוזה גם לליידי דאונס רחוב הקרוי על שמה.
רחוב ג'ורג' אליוט נשמע כשם גבר, אך למעשה זהו שם העט של מרי אן אוונס. גם שם זה ניתן על ידי ליידי דאונס שהושפעה עמוקות מספרה של אוונס "דניאל דירונדה".

למה מריאנה?

 בהמשך הנשיא נמצא את רחוב איריס שהחליף את "מורד הכרמים" נתקלנו כבר בשם "הכרמים" בפרק על המושבה הגרמנית.