בנקים ערבים

תחומי התעסוקה של המגזר הערבי לפני קום המדינה היו שונים מאלו של היהודים. מרבית ערביי ארץ ישראל עסקו בחקלאות, תחום שהצריך פחות משאבים פיננסיים בהשוואה לתעשייה ולנדל"ן – תחומים שבהם התמקדו היהודים  (במיוחד החל מתחילת העלייה הרביעית - אמצע שנות ה-20 של המאה ה-20).

בתקופת השלטון העות'מאני, לפני הכיבוש הבריטי, נגבה מס ייעודי שתועלתו הייתה במימון "הבנק החקלאי העות'מאני". הבנק, שהוקם ב-27 באוגוסט 1898 בעקבות חקיקה עות'מאנית, נועד לספק הלוואות לפיתוח החקלאות, כולל באזור ארץ ישראל. כבר בתחילת המאה ה-20 פתח הבנק סניף גם בחיפה.

לפני מלחמת העולם הראשונה השתמשו חלק מהערבים בשירותיו של בנק קומריסיאל דה פלסטין. בנק שהיה בנק כסות לאפ"ק היהודי, שרצה להסתתר מאחורי בנק ערבי לשם קניית אדמות ליהודים. דבר שנאסר עליו ע"י השלטונות.

נסיון להקים בנק שלא צלח, חרות ירושלים, 8 בפברואר 1914. מקור: עיתונות יהודית היסטורית

ערביי חיפה חששו מהבנקים הזרים. חשדנות שהייתה קיימת גם מצד הבנקים הזרים. החשש נבע מפער תרבותי וחוסר הבנת המנטליות של הקהילה הערבית. הדבר נכון גם לגבי ערים נוספות.
בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 הועלו רעיונות להקמת בנק ערבי בארץ או לפתוח סניפים של בנק "מצר" (بنك مصر הבנק המצרי הלאומי), אך רעיונות אלו נותרו בגדר יוזמות בלבד ולא יצאו לפועל.

נסיון שלא צלח. הארץ, 22 בינואר 1929 מקור: עיתונות יהודית היסטורית

בתקופת המנדט הבריטי פעלו בארץ שני בנקים ערבים בולטים - "הבנק הערבי" ו"הבנק החקלאי הערבי". שני הבנקים שיקפו את החלוקה הפוליטית בתוך התנועה הלאומית הפלסטינית, כאשר "הבנק הערבי" ייצג את מחנה החוסיינים, ואילו "הבנק החקלאי הערבי" היה קשור למחנה הנשאשיביים.

הבנק הערבי הוקם ב-16 ביולי 1930 בי-ם ע"י עבד אל-חמיד שומאן, לשעבר עובד בבנק "מצר, עם הון התחלתי של 15,000 לא"י (כשני מיליון דולר במונחי 2022).
ההכרזה על הקמת סניף הבנק בחיפה התבצעה כבר ב-1931, אך חלפו כשנתיים עד 1933 עד שהוקם ושכן בכיכר ההגנה של היום (במקום שבו עמד בית העירייה הישן) ובהמשך עבר לרח' המלכים 21 (כיום דרך העצמאות).  מנהלו בחיפה היה ראשיד חאג איברהים. איברהים היה עויין לתנועה הציונית, כמו גם בקיצוניות התנגדותו למנדט הבריטי. עמדותיו הובילו עד כדי שהשלטונות הבריטיים מנעו ממנו לשוב לארץ לאחר ביקור במלדיביים.

אחרי הקרב על חיפה באפריל 48 ועזיבת רוב אוכלוסיית חיפה הערבית נסגר הסניף. עם זאת, ראשי הבנק התחייבו לשמור על אמון לקוחותיהם והוציאו את ספרי הבנק מהעיר כדי להבטיח את החזרת כספיהם בעתיד. בעקבות זאת, הסניף החיפאי פתח את שעריו מחדש בביירות.

גלגולו של הבנק הערבי קיים גם כיום, והוא פעיל בשטחי הרשות הפלסטינית ובמדינות ערב.

חרות, 24 במאי 1942. מקור: עיתונות יהודית היסטורית

הבריטים אמנם המשיכו לגבות את "המס החקלאי", אך בניגוד לעבר, המס לא הועבר עוד לטובת קידום החקלאות. בשנות ה-30 החלו גורמים בממשל הבריטי להבין את הצורך במתן גיבוי פיננסי ממשלתי לחקלאות המקומית, ובמסגרת זו נעשו מאמצים להקים בנק בריטי שישרת את המגזר החקלאי.

הקהילה היהודית, בהובלת אפ"ק ו"אגודה ארצישראלית", הביעה נכונות להשתתף במיזם, אף ללא ייצוג בדירקטוריון הבנק. לעומת זאת, הקהילה הערבית, בראשות אחמד חילמי פאשה (קרוב משפחתו של עבד אל-חמיד שומאן) סירבה לשתף פעולה עם היוזמה הבריטית והעדיפה להקים בנק חקלאי עצמאי משלה.

הארץ, 6 במאי 1941. מקור: עיתונות יהודית היסטורית

ב-1934 הוקם בחיפה "הבנק החקלאי הערבי", אך בשל המחלוקות הפוליטיות הפנימיות הוא התפצל בשנת 1942 ל"בנק האומה הערבית", שתמך במחנה הנשאשיביים. לאורך השנים, שני הבנקים היו דומים בערכם ובפעילותם הכלכלית.

מעבר לפעילות בנקאית רגילה, עסק הבנק גם ברכישת קרקעות ושמירתן בבעלות ערבית, כמשקל נגד לפעילות אפ"ק וגורמים ציוניים אחרים בתחום הקרקעות. בנוסף, הבנק יזם את הקמתה מחדש של "קופת האומה", גוף שנוסד בעבר לתקופה קצרה וקיבל כעת תמיכה מהבנק הערבי. מטרתה של הקופה הייתה "להציל את הפלאח מהריבית הקצוצה ומהניצול על ידי יהודים", בתור תגובה למאמצי "גאולת הקרקע" מצד התנועה הציונית.

הבנקים הערביים, בדומה לבנקים היהודיים, היוו נדבך משמעותי בכלכלת ערביי חיפה. הם סיפקו אשראי ומימון לשורת מיזמי בנייה, תעשייה, ביטוח ומסחר, ובכך שיחקו תפקיד מרכזי בפיתוח הכלכלה המקומית.

לא ניתן לסכם את נושא הבנקאות של ערביי חיפה מבלי להזכיר את בנק ערבי-ישראלי, שהוקם בסוף שנות ה-50 על ידי "הבנק לסחר חוץ". סניפו הראשי נפתח בשנת 1960 ברחוב שיבת ציון 2 בעיר. הבנק סיפק שירותים פיננסיים לאוכלוסייה הערבית בישראל, ושמר על מעמדו במשך עשרות שנים. בשנת 2016, מוזג הבנק אל תוך בנק לאומי, וסיים את דרכו העצמאית.

חרות, 30 בנובמבר 1960. מקור: עיתונות יהודית היסטורית