הבנקאות בחיפה - אגודות שיתופיות לאשראי וחיסכון

אגודת אשראי היא גוף שתפקידו לתת אשראי לחברים בו. ניתן להבחין בהבדלים קטנים בין סוגי האגודות השונות:
* קופות מלווה - גופים שהוקמו מכסף חיצוני. למשל אפ"ק בתחילת דרכה פעלה דרך קופות מלווה, שכן לא הייתה עדיין בנק, אלא חברה שהונה התקבל מיהודי העולם.
* אגודות אשראי שהוקמו ע"פ המודל שהתווה פרידריך רייפאייזן הגרמני, שלפיה חברי האגודה אחראים לכל התחייבויות האגודה ולכן היו מוגבלות. אגודות כאלו קמו בעיקר במגזר הערבי, והיו מיועדות למימון החקלאות. הייתה גם אגודה שכזאת בחיפה.
* אגודות אשראי שהוקמו ע"פ המודל שהתווה הרמאן שולצה-דליטש, גם הוא גרמני. המודל קבע שאחריות חברי האגודה מוגבלת ע"פ מכפיל "דמי החבר" ששילמו. כל האגודות היהודיות היו מסוג זה והיו מעט ערבים שהיו חברים באגודות אלו, אך למשל באגודה שהוקמה בעתלית היו מספר רב של ערבים, עובדי החברה הא"י למלח. האגודות היהודיות התחלקו לאגודות עירוניות ואגודות חקלאיות.

יצור כלאיים בין הבנקים המסחריים לאגודות האשראי היו הבנקים הקואופרטיביים, עליהם אדון בפרק הבא. אמנם אגודות שיתופיות "נשמעות" כמשהו סוציאליסטי/פועלי, אך למעשה מקורן של רוב האגודות הוא דווקא מהמעמד הבינוני ("האזרחי"), ומטרותיהן היו קואופרטיביות להפליא ולא השגת רווחים לבעליהן. על אף דימיון המטרות בין האגודות השונות לא מצאתי שיתופי פעולה ביניהן.
אגודות האשראי העירוניות היו שותפות במימון לטובת מעמד הביניים: מפעלים קטנים, קמעונאות, קבלנים לא גדולים וכיוצ"ב. חלק מהאגודות הוסיפו לעצמן את השם "בנק" על אף שלא היו בנקים. הדבר נמשך עד "משבר חבש" (החצי השני של 1935). במשבר זה עליו עמדתי בפרק המבוא, נסגרו אגודות רבות או שהוזרם להן כסף ע"י הבנקים הגדולים (בעיקר אפ"ק וברקליס).

על מנת להדגים את כמות האגודות שנפתחו "רק" בחיפה ריכזתי מעט פרטים עליהן. מתוך פרטים אלו ניתן ללמוד על היקפה של התופעה בשנות המנדט ובשנים הראשונות אחרי הקמת המדינה.

קופת המלווה הראשונה בחיפה, כאמור בפרק על אפ"ק, הייתה ככל הנראה קופת "קדימה" שהוקמה ב-1908 אשר איגדה אומנים, חנוונים ופקידים.

"הלוואה וחיסכון" הוא שם כולל לאגודות אשראי ברחבי הארץ. כמעט בכל ישוב הייתה קיימת אגודה שכזאת. במקומות מסויימים (כולל בערך השגוי בוויקיפדיה - נכון לינואר 2020) מתבלבלים ונוהגים בכולן כאחת. אין דינה של "הלוואה וחיסכון" הזיכרונית כדינה של הירושלמית. "הלוואה וחיסכון" בחיפה הוקמה ב-1921. הסניף הראשי היה ברח' יפו 51. בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 נסגרה.

תקנות האגודה הלואה וחסכון חיפה - אגודה הדדית, תרצ"ה

הלוואה וחיסכון - חיפה הקימה, יחד עם עיריית חיפה, מינהל השיכון ומשקיעים פרטיים, את בנק כרמל ב-1962. אחת הסיבות הייתה הגידול של מספר החברים בהלוואה וחיסכון - מ-391 בשנת הקמתה של האגודה ועד למעלה מ-25 אלף ב-1961. בנק כרמל נמכר ב-1972 לבנק טפחות, ואח"כ עבר כמה גלגולים לפני שנמכר לבנק איגוד. סניף הבנק היה ברח' הנביאים 22. ב-1992 חשב לרכוש את בנק הבנייה שראשיתו ב"אוצר הקבלנים' שנוסד ב-1953 ע"י "מרכז הקבלנים" ונסגר לבסוף בתחילת שנות ה-90.

הבקר, 20/04/1965

 

"קופת מלווה וחיסכון של העובדים בחיפה" הוקמה ב-1925. סניפה הראשי היה בבניין מפ"ח ברח' החלוץ (בית "ביתנו" לפני שעבר לרח' ירושלים).

בית מפ"ח ברח' החלוץ. ניתן לראות את שם הקופה בשלט הגדול על הבניין.

לאגודה היו סניפים נוספים בכל המרחב החיפאי. מעניין לציין שעל אף שההסתדרות הוקמה בחיפה, לא נפתח בה סניף של בנק הפועלים שהוקם כבר ב-1919. בתחילת שנות ה-50 החל תהליך של ריכוז של כל הפנסיה ההסתדרותיות לבנק הפועלים. הדבר פגע קשה בתזרים המזומנים של האגודה והיא נאלצה להתמזג עם הבנק בדצמבר 1957. הסניף המרכזי בחיפה נהפך לסניף בנק הפועלים ושאר הסניפים הועברו להנהלתה הישירה של הבנק במרכז.

מפי ראשונים - עשרים שנות ההסתדרות בחיפה, מפ"ח, 1940

דבר 1 בפברואר 1935, מקור: עיתונות יהודית היסטורית

בניגוד לאגודות מן המגזר הפרטי, שצמחו מלמטה והיו שייכות לחבריהן, קופה זאת (כמו שאר חברותיה בישובים השונים) הייתה שייכת להסתדרות, באמצעות "חברת העובדים" שהייתה אגודה שיתופית בעצמה, וכך בפירוק של הקופה - נכסיה לא יעברו לחבריה אלא לחברת העובדים.

 

"אגודת גומלין חיפה - אגודה הדדית" הוקמה במרץ 1932 ונסגרה במחצית הראשונה של שנות ה-40 של המאה ה-20. שמה שונה ל"אגודת גומלין לאשראי על יד ארגון המעמד הבינוני". משרד האגודה היה ברח' קייזרמן (כיום) מס' 7.

דאר היום, 20 במרץ 1932. מקור: אתר עיתונות יהודית היסטורית

אגודת "אוצר לאשראי של הפועל המזרחי בחיפה" הוקמה ב-1935. ב-1959 נקנתה ע"י בנק הפועל המזרחי. משרדה שכן (בשנות ה-50) ברח' חיים 5 פינת נורדאו. יש לשים לב שבת"א ובי-ם היו אגודות עם שם דומה. אגודת "אשראי וחיסכון של המזרחי בחיפה" הוקמה ב-1936 ונסגרה ב-1949. כאן ניתן להבחין בהשתייכות המפלגתית שפילגה את הציונות הדתית בראשית דרכה שנבעה מרצונם של פועלים דתיים לחסות גם תחת כנפי ההסתדרות. בנק המזרחי שכן ברח' כיאט.

הארץ 25 במרץ 1936. מקור: עיתונות יהודית היסטורית

 

"קופת מלווה וחיסכון של פועלי אגודת ישראל" שהוקמה ב-1935 מוזגה ב-1977 עם "קופת מלווה וחיסכון של פועלי אגודת ישראל בחיפה", שהוקמה ב-1937, להקמת בנק פאג"י. לבסוף מוזג הבנק לבנק הבינלאומי. מעניין לציין שהיה קיים גם בנק אגודת ישראל, שהוקם ב-1965, על בסיס רוב סניפי בנק פויכטוונגר, שדנו בו בפרק על הבנקים הגרמנים ונמכר אחרי קריסה כלכלית לבנק לאומי ב-1971. כידוע ע"פ ההלכה נאסר לקחת ריבית על הלוואה. לצורך עקיפת האיסור נולד "היתר עסקה" שלא אכנס כאן לפלפול שבעניין, המתיר לתת הלוואות ולקחת למעשה ריביות. שנים הוצג ההיתר בבנק פאג"י ברח' ארלוזורוב, שלשם לקח אותי אבי כשהייתי קטן ע"מ לראות את המסמך.

 

"חיפה קואופרטיב קרדיט סוסיטי" הוקמה ב-1936 ונסגרה במהרה ב-1938.

"קופת אחוה" - קופתם של עולי בולגריה הוקמה ב-1946. קופה דומה של עולי בוגלריה הוקמה בת"א ("קופת עליה") ב-1937. ב-1959 מיזגה לשורותיה את "אשראי וחיסכון של הציונים הכלליים חיפה" שנוסדה ב-1953. שנה אח"כ מיזגה את "האגודה ההדדית לבניין בתים" שהוקמה ב-1931 ומישכנה היה במרכז המסחרי החדש ברח' יפו. האגודה האחרונה שינתה את שמה ב-1950 ל"אגודה שיתופית לאשראי בקריית בנימין".
ב"מיתון השני" של שנות ה-60 התקשתה קופת "אחווה" לשלם את הוצאותיה, ואחותה התל-אביבית מיזגה אותה לשורותיה. הסניף הראשי שכן ברח' יפו 42 וסניף הדר הכרמל בבית "חיים אברהם" (אלמנה של שרה אהרנסון) ברח' ביאליק 8. סניף נוסף היה ברח' אנילביץ ליד המושבה הגרמנית.

 

"קרדיט עממי" שהוקמה ב-1928 הייתה אגודת אשראי חשובה בחיפה. חשיבותה נבעה גם ממנהלה - שמואל הכהן, מראשוני המתיישבים בכרמל ואחיו של דוד הכהן. על משפחת הכהן הענפה ראו כאן. דוד הכהן היה גם הוא דמות חשובה מאוד בחיפה העברית של ימי המנדט הבריטי. הוא הקים את סולל בונה ולקח אשראי מאגודה זאת. ל"קרדיט עממי" היו מס' סניפים: ב"שוק התורכי" ובהדר הכרמל. אביה של אשתו הראשונה של דוד הכהן, רות הכהן, היה יחזקאל קרבצוב שגם היה יו"ר המועצה של "הלוואה וחיסכון חיפה" שהוזכרה לעיל. "קרדיט עממי" התאחדה עם "הלוואה וחיסכון חיפה" ב-1959 (הרבה אחרי מותו של קרבצוב).

 

"קופת מלווה וחיסכון לבעלי מלאכה, חיפה חברה הדדית" הוקמה ב-1928 ונסגרה ב-1951. משרדה היה ברח' הרצל 51. כתחליף הוקמה "קופת המלאכה בחיפה" וכעבור כמה שנים נסגרה.

"קופת מלווה וחיסכון של בעלי הבתים בחיפה" הוקמה ב-1938, אך הקופה לא התחילה בפעילות.

הבנקאות בחיפה - בנקים עם אוריינטציה גרמנית

הבנק בעל האוריינטציה הגרמנית הראשון בארץ ישראל הוקם על ידי מלוויל ברגהיים, יהודי מומר מגרמניה, ב-1851 בירושלים. ברגהיים היה מסיונר, רוקח וגם, יחדיו עם בניו, שלח את ידו בסחר של שטרות והמחאות. הבנק פשט את את הרגל אחרי כ-40 שנה ב-1892.

ב-1856 הקימו כריסטיאן פרידריך שפיטלר, איש ״מיסיון עולי הרגל״ מסנט כרישונה (ליד באזל) בירושלים, ושניים מאנשיו בנק. יוהנס פרוטיגר, בנקאי שוויצרי, נשלח לירושלים בשם המיסיון על מנת להתמנות לסגן מנהל הבנק. הוא הצליח להסתכסך עם שפיטלר ולכן פוצל הבנק ופרוטיגר הקים את "בנק פרוטיגר" למתן הלוואות ומימון עסקאות בירושלים. בהקמת הבנק השתתף גם יוסף ביי נבון. פרוטיגר חלה ככל הנראה בדמנציה וסגר את הבנק.

נתינים גרמנים שהיו בארץ ישראל כדוגמת הטמפלרים, נדרשו לשירותים בנקאים ולכן הוקם ב-1897 בנק זר בשם "דויטשה פלשתינה בנק" (Deutsche Palästina-Bank) בתמיכת משרד החוץ הגרמני ע"י חוגי המיסיון הפרוטסטנטי ("החברה הגרמנית לארץ ישראל") שניסו בתחילה לתמוך בבנק של פרוטיגר. מאליה תישאל השאלה מה למשרד החוץ הגרמני והקמת בנק במחוז קטן של האימפריה העותמנית? כדי לענות על כך צריך לראות את התמונה הגדולה של מאבק גרמניה וצרפת על ההגמוניה התרבותית והכלכלית במרחב. מאבק שבא לידי ביטוי בחיפה בשאלת חלוקת הכרמל בין הכרמל הגרמני לכרמל הצרפתי, סיוע בהקמת הרכבת החיג'אזית (וסעיפה - רכבת העמק עם התחנה בחיפה) כמשקל נגד לרכבת הצרפתית דמשק-ביירות, כניסתם לארץ של הארגונים היהודים הלא-ציוניים ככי"ח (אליאנס) הצרפתית וחברת "עזרה" הגרמנית (הקמת הטכניון). בחיפה הוקם סניף של הבנק בנובמבר 1904, לפני הבנק העותמני ואפ"ק. מנהל הסניף היה הרמן פרויטגר, הבן של פרויטגר מהבנק הירושלמי, שחזר ארצה לשם כך והתגורר בבית הגפן של היום. אחרי שבכורו ושני ילדיו התאומים נפטרו בגיל צעיר, חזרה משפחת פרויטגר לאירופה והסניף נוהל על ידי וילהלם פאבר, קרוב משפחת פרויטגר ועוזרם בירושלים.

קבר התאומים בפינת בית הקברות הטמפלרי

כזכור בפרק על אפ"ק, הרצל היה מעוניין לקנות בנק זה, אך הדבר לא הסתייע.
אחרי מלחמת העולם הראשונה וכיבושה של ארץ-ישראל בידי הבריטים, נסגר הבנק בהוראת השלטונות.

לפני פתיחת הסניף בחיפה נהגו הטמפלרים להשתמש בשירות חברם למושבה, אברהם דיק (Dück) שביתו שכן בשד' בן גוריון 8 של היום. דיק היה יבואן של כלים חקלאיים, בעל בית מסחר ושלח ידו גם בהחלפות כספים.

"אגודת הטמפלרים (ההיכל)" הקימה את בנק אגודת הטמפלרים ב-11 ביולי 1924. הסניף הראשי היה אמנם ביפו, אך נפתחו גם סניפים בחיפה (ברחוב השוק) ובירושלים.
הבנק העסיק עשרות עובדים גרמנים, אך גם יהודים וערבים. הוא מימן את הפעילות הטמפלרית בשטחי החקלאות (כגון יצוא תפוזים משרונה), התעשייה והמסחר. הבנק השתלב גם בעשייה הציונית שגדלה מאוד בעשור הרביעי של המאה ה-20. הממשל הבריטי סיים את ההתיישבות הטמפלרית בארץ ישראל מאחר והגרמנים היו "נתיני ארץ אויב", והבנק נסגר בידי משרד הכונס הרשמי ב-12 בספטמבר 1939. סגירתו הסופית של הבנק הייתה עם הקמת מדינת ישראל.

סניף בנק אגודת הטמפלרים בעיר העתיקה של חיפה

אמנם בעלייה החמישית (שנות ה-30 של המאה ה-20) רק כרבע מהעולים היו מגרמניה, אך עלייה זאת נקראת בהיסטוריוגרפיה הציונית "עליית היקים" ולא בכדי. עולי גרמניה היו ברובם הגדול אקדמאים, בעלי מקצועות חופשיים ולעיתים עם הון. העלייה שינתה תחומי חיים רבים בהם אדריכלות ורפואה. גם בבנקאות הביאה עליית היקים שינוי בדמות בנקאים מקצועיים והון שהפיח רוח חדשה בכלכלה. עד כדי כך שההון הנכנס היה גדול לאין שיעור מהתקציב הממשלתי.
 
ולטר אדם, הנס הופנונג ולודוויג הופנונג, מנהל בנק ריינהולד פינר בברלין, עלו מגרמניה בעלייה החמישית. הנס ולודוויג היו אב ובן שהתגוררו בדרך הים בחיפה. הנכד ג'רארד הופנונג עזב את גרמניה עם אימו ללונדון, שם הפך מאוחר יותר לאומן מפורסם שנפטר בגיל צעיר.

בקשת ההתאזרחות של לודוויג הופנונג. מקור: ארכיון המדינה

השלושה רשמו את בנק הופנונג כבר ב-1929, אך פתחו את שעריו ב-1937. הבנק נוסד על יסוד הון של 10,000 לירות ארץ ישראליות (לא"י), ובמהרה הוגדל הון הבנק לכדי 50,000 לא"י. בנק הופנונג, ששכן בבית פלאפריק ברחוב הבנקים 5 בעיר התחתית, עסק במימון יצוא ויבוא, שלא כמו רוב הבנקים בתקופה שעסקו בפקדונות.

האחים מאיר הקימו בינואר 1955 את הבנק ליצוא, וכדי שיקבלו רשיון להפעלת בנק רכשו את פעילות בנק הופנונג. ב-1972 מוזג הבנק ליצוא עם בנקים נוספים (ביניהם קופות מלווה חיפאיות שיוזכרו בפרק נפרד) ונוסד הבנק הבינלאומי המוכר כיום ולו מספר סניפים בחיפה.

ד"ר מקס קולנשר סייר יחד עם אשתו בטי בארץ ישראל ואף רכשו מגרש בכרמל. ב-1933 הזוג עלה ארצה, והוא הקים בת"א את "בנק קולנשר לווינברג" (Kollenscher Lowenberg). קולנשר היה משפטן בהכשרתו, ומנהיג ציוני של יהדות גרמניה.

ב-1934 בירושלים נוסד בנק היילברונר ע"י ד"ר וולטר היילברונר, בנקאי מברלין, עם הון של 10,000 לא"י (כ-1,300,000 דולר במונחי 2020). הבנק פנה בפרסומות בשפה הגרמנית לקהל לקוחותיו. דבר שהביא עליו את חמתם של דורשי העברית. כבר ב-1939 הפך לחברה.

זליגמן פויכטוונגר התחתן עם פאני לבית וסרמן. למשפחת וסרמן היה בנק חשוב בגרמניה, ואחד מצאצאיה היה אוסקר וסרמן יו"ר הבנק המרכזי הגרמני עד עליית הנאצים. בני משפחת פויכטוונגר נשאבו גם הם לעשייה הבנקאית. יעקב לב הקים במינכן את בנק י.ל. פויכטוונגר שפעל עד אשר הוחרם ע"י השלטון הנאצי. נכדיו, ליאו ותיאודור, הקימו ביולי 1934 את בנק י.ל. פויכטוונגר בת"א. תיאודור, האח הבכור שניהל את הבנק במינכן, הקים את הסניף החיפאי כי ראה בחזונו את חיפה כ"עיר העתיד". הוא ניהל את הסניף החיפאי כבנק נפרד מהסניף התל-אביבי.

תיאודור וליאו נפטרו בסוף שנות ה-50. היה נסיון שלא צלח למזג את הבנק עם בנק איגוד (ראו עליו בפרק על בנקים קטנים), ולבסוף נמכרה החזקת משפחת פויכטוונגר לעורכי הדין אדוארד קוסוי וארנולד אפלבאום, שבתורם מכרו את הבנק לזוג יזמים אחר. כל פרשת הרכישה התפוצצה ברעש גדול והיוותה תקדים לאחריות בעלי שליטה בחברות. שאר מניות הבנק היו בידי יקותיאל פדרמן (שביתו עדיין עומד על תילו, ריק, בדרך הים) ואהרון סחרוב.

יצחק פוירינג עלה ב-1935 מגרמניה, והקים את "הבנק המסחרי הכללי" (לאחר מכן שונה השם ל"בנק כללי לעסקי מסחר"). אחרי מותו ב-1937 התמזג הבנק עם בנק י.ל. פויכטוונגר ל "י. ל. פויכטונגר, בנק כללי למסחר".  ע"פ המדריך הכללי של א"י 1941 - הסניף בהדר היה בהרצל 19.

בנק "ירושלים" (לא להתבלבל עם הבנק שקיים כיום בשם זה) שהוקם בידי עסקני הישוב הישן נקנה ע"י בנקאים עולי גרמניה, ביניהם ד"ר פרנץ וינקלר. בנק זה נקנה ע"י בנק פויכטוונגר ווינקלר המשיך לנהל את הסניף הירושלמי. יותר מאוחר עבר לעבוד בבנק לאומי.

בנק "יעקב יפת" הוקם באוגוסט 1933 ע"י יעקב (הרמן) יפת, שעלה לארץ בתחילת שנות ה-30. אשתו של יפת, אילזה, הייתה נינתו של זליגמן פויכטוונג. יפת הקים את הבנק בשותפות עם ד"ר אלפרד פויכטוונגר (נכדו של זליגמן) ורוברט לוי. לפני עלייתו ארצה ניהל יפת את בנק יפת-זונדהיימר בברלין. יעקב יפת נפטר ב-1939, ואלפרד קנה את חלקו ב-1953. בחיפה נפתח הסניף ב-1949. ב-1959, לאחר פרשת עבירות במטבע חוץ, נמכר הבנק לקבוצת משקיעים וב-1969 רכש בנק הפועלים שליטה על הבנק, אך הבנק המשיך לפעול באופן עצמאי תוך קיצור שמו ל"בנק יפת". בספטמבר 1975 התאחד עם "Exchange National Bank of Chicago" והפך ל"בנק אמריקאי-ישראלי". בסוף שנות ה-90 מוזג כולו לתוך בנק הפועלים, ובכך בא אל קיצו. בנם של אילזה ויעקב - ארנסט יפת יהיה לימים מנכ"ל בנק לאומי ויו"ר הדירקטוריון, מראשי האחראים למשבר ויסות מניות הבנקים ב-1983 ולכמעט קריסתו. 

הרמן אלרן, נכדו של זליגמן, הקים את בנק אלרן ביוני 1934. באותה שנה מינה את ד"ר מיכאל רוזנפלדר, שאותו היכירו מעבודתו בבנק אלרן בגרמניה, לנציגו ונפתח סניף ברח' המערב.
הסניף היה קטן ועבר ב-1935 למרכז המסחרי החדש וב-1937 לסניף חדש בפינת נתיב יוסף-דרך העצמאות של היום.
ב-1940 פתח סניף על הר הכרמל ששירת את קהילת היקים המתפתחת שם וב-1947 פתח את הסניף בהדר.
ביוני 1966 נמכר לבנק פויכטוונגר כתרגיל פיננסי לכסות על חובות האחרון. בנק ישראל הזהיר את הציבור והבנק הוצא במכרז למכירה. רוב סניפי הבנק נמכרו לבנק לאומי.

סניף אלרן ברחוב המערב (קייזרמן של היום)

בניית סניף הבנק בדרך העצמאות פינת נתיב יוסף (של היום)

אלרן - סניף הדר הכרמל, הרצל פינת חיים

בנק סילץ-דנציגר היה בנק תל-אביבי, שהוקם ע"י אוסקר סילץ, ארנסט דנציגר וולטר דנציגר. הבנק פתח סניף בבניין כרמל מזרחי (שד' המגינים 35 ,פינת רח' הבנקים 15 דהיום) בעיר התחתית.

הארץ, 8 בינואר 1934. מקור: עיתונות יהודית היסטורית

לא ניתן לסכם את הפרק מבלי לדון ב"קופת מלווה לעולי גרמניה" שהייתה אגודה שיתופית. אמנם אדון על אגודות אלו בהרחבה בפרק נפרד אך קופה זאת היא חלק מהעלייה היקית. הקופה נוסדה בסוף אוקטובר 1934 בתל אביב ופתחה את משרדה בחיפה בנורדאו 8. חלק מכספה הגיע מתרומות שאספה "התאחדות עולי גרמניה" (היום - "ארגון עולי מרכז אירופה"). בתחילה ניתן אשראי לפעולות "פשוטות" כיבוא הרכוש מאירופה ורכישת דירה בא"י. יותר מאוחר עבור פתיחת עסקים לחברי האגודה, ולבסוף כמוסד אשראי מסחרי כללי לאנשי מעמד הביניים. ב-1941 שינתה את שמה לקופת "העלייה" (לא להתבלבל עם "קופת עלייה" הבולגרית). ב-1966 העבירה גם היא את פעילותה לבנק לאומי.

ישיבת ההנהלה הראשונה. ארכיון מכון משואה

הבנקאות בחיפה - ברקליס (או איך הגענו למרכנתיל-דיסקונט)

הבנק הזר החשוב בארץ ישראל של תקופת המנדט, בנוסף לאפ"ק שבו דנו בפרק הקודם, היה בנק ברקליס.

בתרשים הזרימה שלהלן אנסה להדגים כיצד הגענו לבנק "מרכנתיל" המוכר כיום. אעבור על שמות הבנקים ואתן דגש לברקליס ולסניפים החיפאיים של הבנקים השונים.

ראש וראשון לבנקים היה כאמור קבוצת ברקליס. הקבוצה הוקמה באנגליה ב-1692 בידי ג'ון פרים. חתנו גימס ברקלי נתן את שמו לקבוצה. ב-1919 רכשה קבוצת ברקליס את בנק "קולינאל" וב-1924 הבנק שינה את שמו ל"Barclays Bank (Dominion, Colonial and Overseas)" (לעיתים עוברת overseas ל"עבר-ים") או בקיצור .D.C.O (או בעברית ד.ק.או.). ב-1925 רכש את הבנק הלאומי של דרום-אפריקה ואת הבנק האנגלו-מצרי, שעליו דנו בפרק "הבנקים הזרים". אזכיר שהבנק האנגלו-מצרי היה "הבנק הרשמי" של הממשל הבריטי, וברקליס ירש את מעמדו זה, והפך לסוכן של מועצת המטבע פלשתינה (א"י) (Palestine Currency Board).

על העסקת נשים נשואות בבנק ברקליס

סניפו החיפאי של הבנק האנגלו-מצרי הפך כמובן לסניף של בנק ברקליס. בתחילה שכן הסניף בעיר התחתית בפינת דרך יפו-כיאט. לאחר מכן בנה הבנק סניף ברח' המלכים של אז (כיום בניין מכללת תלתן).

חיילים שומרים על הסניף בעיר התחתית ב-1936

סניף חיפה שירת את כל הנתינים הבריטיים שעבדו בארץ, ודרכו חולקו המשכורות. צוות העובדים של הבנק היה מורכב מיהודים וערבים, אך הדרג הניהולי הבכיר כלל בריטים בלבד.

מע' הכספות שנמצאת עד היום בבניין ברקליס (כיום מכללת תלתן)

סניף הדר הכרמל, מקור: 80 שנות בנקאות - 50 שנות עצמאות: סיפורם של בנק מרכנתיל דיסקונט ומדינת ישראל

לברקליס היה סניף גם בהדר הכרמל - ברח' הרצל 53, שנפתח ב-1934. ב-4 באוגוסט 1947 נשדד הסניף ע"י חוליה מהאצ"ל. על שרשרת הארועים בעת השוד שגרמה להריגתו של פקיד הבנק, צדוק ליסבונה, תוכלו לקרוא בערך הקצר שכתבתי בזמנו.

 

נחזור לתרשים הזרימה בתחילת הפרק. על בנקי הולנד ועותמן דנו בפרק על הבנקים הזרים.

המלחמות מול טורקיה והמשבר העולמי בסוף שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30 של המאה ה-20, נתנו את אותותיהן בכלכלת יוון. ב-1932 הכריזה ממשלת יוון על חדלות פרעון. מ-1934 נקשרה כלכלת יוון עם כלכלת גרמניה במסגרת "התכנית החדשה" שהגה היילמאר שאכט, שר הכלכלה הנאצי. הקהילה היהודית בסלוניקי החלה "להתמערב" בחילון ובכניסת המודרנה, וגם הציונות החלה לפרוח בסלוניקי. אלו גם אלו גרמו לחלק מיהודי סלוניקי לעזוב את יוון (לעיתים למורת רוחה הקלה של התנועה הציונית) וגורל חלקם נקשר בעיר חיפה. כך למשל, יהודים מסלוניקי שעבדו כסוורים, הגיעו לחיפה לעבוד בנמל חיפה שנפתח מספר שנים לפני כן. דוגמא נוספת היא חברת "אלאלוף" שעסקה בספנות והיתה רשומה בסלוניקי, שהקימה בשנת 1932 סניף בחיפה.

בין יהודי סלוניקי שעלו לישראל היה משה קרסו אשר החל משקיע בעסקים. למשל, ב-1927 חבר לאהרון רוטלוי מת"א להקמת שותפות לייצור הלבשה תחתונה. ליאון רקנטי הגיע לביקור בארץ ופגש את קרסו, ידידו מסלוניקי. האחרון הציע לו להקים בנק ויחד עם יוסף אלבו, גם הוא מסלוניקי, הקימו את "בנק ארץ ישראל לדיסקונט" ב-1935. השפה הרווחת בבנק הייתה לאדינו, ורוב הלקוחות הראשונים היו סלונקאים ועולים ממדינות הבלקן.

בזמנו פניתי למחלקת פניות הציבור של בנק מרכנתיל, על מנת לקבל את היסטורית הבנק. אמנם לא היה להם מושג, והם שגו לחלוטין אבל דיוור פרסומי אני מקבל מאז...
בנק מרכנתיל לארץ ישראל הוקם בחיפה ע"י צמד הגיסים דוד סימבלר וסול כהן ב-16 בספטמבר 1924, עם הון רשום של 25,000 לירות מצריות (לי"מ) שהוגדל מאוחר יותר ל-100,000 לי"מ. סניף הבנק החיפאי היה בעיר התחתית ברח' יפו (כיום נתנזון 10). הבנק פתח גם סניף בירושלים ב-1930 וסניף ברחובות ב-1935.

מקור: הספרייה הלאומית אוסטרליה The Australian Jewish Chronicle, 5 February 1925

מצידו השני של הבניין

הארץ 23 בינואר 1930. מקור: עיתונות יהודית היסטורית

ב-1944 נרכש ע"י בנק דיסקונט, אך ב-1949 נסגר לא רשמית. ב-1953 חידש פעילותו ורכש את פעילות בנק עותומן. מספר חודשים לפני כן שינה בנק מרכנתיל את שמו ל"בנק מרכנתיל לישראל".

הד המזרח, 9 בפברואר 1945. מקור: אתר עיתונות יהודית היסטורית

בשנות ה-60 רכש ברקליס מספר סניפים מבנק אלרן ומבנק פויכטוונגר, אך על בנקים אלו אדון כשנגיע ל"בנקים היקים".

ב-1971 רכשה חברת "אי די בי חברה לאחזקות", חברת האם של בנק דיסקונט, את מחצית פעילות בנק ברקליס בישראל ושם הבנק המאוחד נקבע ל"בנק ברקליס-דיסקונט". בנק מרכנתיל היה בעל סניף יחיד, באותה תקופה, ונוהל ע"י שלמה מגריזו, שנולד בסלוניקי. ב-1993 החליטה קבוצת ברקליס לצאת מכל השקעותיה בישראל, במסגרת שינוי מדיניות לצאת מהשוק הקימונאי, ודיסקונט רכש את שארית השליטה ושינה את שם הבנק ל"מרכנתיל דיסקונט".

בדצמבר 2019 רכש מרכנתיל-דיסקונט את "מוניציפל בנק" שהחל כ"אוצר השלטון המקומי" - צינור ממשלתי להעברת מימון לרשויות מקומיות. ב-2008 לאחר הפרטה ושינויי בעלות, הוא הפך ל"בנק דקסיה". בפברואר 2019 הוחלף שמו של הבנק ל"מוניציפל בנק בע"מ", וכמה חודשים אח"כ נרכש, כאמור, בידי מרכנתיל-דיסקונט ומוזג אליו.

הבנקאות בחיפה - אפ"ק

הבנק היהודי החשוב ביותר בתקופה עד אחרי קום המדינה היה אפ"ק. כאמור בפרק המבוא נחשב אפ"ק כבנק זר שמקום רישומו הוא באנגליה. היה זה אפ"ק שהנפיק את שטרות הכסף הראשונים של מדינת ישראל הצעירה.
כשהרצל אמר "בבזל יסדתי את מדינה היהודים" הוא התכוון לכך לא רק באופן המטאפורי. הרצל הקים את הקונגרס הציוני שהיווה פרלמנט לעם ללא ארץ. לאחר מכן נגשו הרצל, דוד וולפסון ויעקובס קאן להקים את אוצר התיישבות היהודים. התרגום הנכון צריך להיות "האוצר היהודי להתיישבות" (או ככתוב על המניות הראשונות "בנק קולוניאל עברי"). הישות החדשה תוכננה להיות הזרוע הביצועית-כלכלית של התנועה הציונית.
בתחילה חשב הרצל לרכוש את "דויטשה פלשתינה בנק" (Deutsche Palästina-Bank) שכבר פעל בארץ ועליו נספר כשנגיע לסיפורם של הבנקים הגרמנים. מבנק זה נלקח שמה של אפ"ק (The Anglo – Palestine Co). אין זה מפתיע שהרי האוצר (באנגלית: Jewish Colonial Trust) הוא הד לשם של החברה של הברון הירש יק"א (Jewish Colonization Association).
אוצר התיישבות היהודים הקים את חברת אפ"ק, אך לא רשם אותה כבנק משיקולים שונים שלא זה המקום לדון בהם.
לא היה זה המוסד הפיננסי היחיד של אוצר התיישבות היהודים. האוצר הקים חברה בנקאית בטורקיה ב-1908 בשם "החברה האנגלו-לבנטינית לבנקאות". גם המילה לבנטיני וגם המילה קולוניאל עוד לא היו מילים מוקצות. האוצר רכש שליטה ב"בנק למסחר של קובנה" וב"בנק הלודז'אי לפיקדונות" הפולני. האחזקה בבנק האחרון נמשכה לפחות עד 1939. הקשר החיפאי אל הבנק היייתה ברעיון לשלוח את מתתיהו הינדס, לימים אחד ממנהלי אפ"ק בחיפה, על מנת ליטול את ניהול הבנק. דבר שלבסוף לא קרה. מפתיע עד כמה שזה ישמע, אפ"ק החזיקה כמחצית ממניותיו של "בנק קומרסיאל דה פלשתין". בנק ערבי זה הוקם ב-1909 והיה פעיל עד 1920. הבנק נוהל בידי יו"ר מוסלמי, מנהל נוצרי וסגן מנהל יהודי ושימש כבנק מרכזי של ערביי הארץ. בשליטה זו, חשב ליבונטין, מנכ"ל אפ"ק, שיוכל להתגבר על המהמורות המשפטיות ברכישת קרקעות לנתינים זרים שהטיל השלטון העות'מאני.

אפ"ק הקימה ב-1903 ביפו את  סניפה הראשון. הסניף בחיפה הוקם באוגוסט 1908 ברחוב הבזאר (השוק) ומנהליו היו נתן קייזרמן ושלמה זלמן נתנזון.

אריה מהולל, חיפה - עבר, "עתיד" והווה: סיפורה של כלכלת חיפה בשנים 1995-1990

כבשאר המקומות בארץ ישראל פעלה אפ"ק להקמת קופות מלווה של אגודות שיתופיות. אחת הראשונות שהוקמה בחיפה הייתה "קדימה" ב-1908 שאיגדה אומנים, חנוונים ופקידים. הייתה זאת דרכה של אפ"ק לפעול בשוק האשראי, לא מול לקוחות פרטיים אלא דרך סוכני משנה - האגודות. הבדל קטן בין קופות המלווה לאגודות שיתופיות לאשראי, שהאחרונות היו עצמאיות לכאורה אך אלו גם אלו גובו ע"י בנקים. מנהלה של הקופה היה יוסף ליפשיץ, מהדמויות החשובות של חיפה העברית בתקופה העות'מאנית. ליפשיץ הקים ב-1908 כשהיה בן 20 בלבד את חנות הספרים העברית הראשונה בחיפה, ובשל היבחרו לוועד הקופה ב-1913 מכר את חנותו לבנימין גבריאלוביץ.

 

בזמן מלחמת העולם הראשונה רתם הופיין, סגן המנכ"ל ליבונטין, את אפ"ק לעזור לג'וינט (ארגון העזרה היהודי האמריקאי) לחלק כסף ומזון ליהודי הארץ. הבוס שלו, ליבונטין, "נתקע" במצרים ושם פתח מעין שלוחה של אפ"ק ועזר ליהודים שגורשו מהארץ בשל נתינותם הזרה. גם הסניף החיפאי עסק בפעילות הג'וינט.

בשלהי הקרב על ארץ ישראל, במלחמת העולם הראשונה, עסק הסניף החיפאי ברכישת אדמות הכרמל מידי הגרמנים הטמפלרים, שחשו שהקרקע נשמטת תחת רגליהם תרתי משמע. במסע קניה בינלאומי מדהים בעיניי. ללא פקס, ואי-מייל. כשמתחוללת בעולם מלחמה גדולה - מימן הסניף קניית שטחים בכרמל מרכזי ובכרמל מערבי. כל זאת כשהקשר בין הסניף החיפאי לסניף הראשי ביפו (כמעט) מנותק שכן הם היו משני צידי המתרס. אך אין להתפלא על כך, שכן כל מהותה של חברת אפ"ק הייתה "התיישבות היהודים".

מאזן אפ"ק. מקור: בנק לאומי לישראל, ספר היובל,תל־אביב, 1953

בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 נהפכה אפ"ק לבנק ושמה שונה לאפ"ב (The Anglo – Palestine Bank), אך שמה נשאר בפי רבים "בנק אפ"ק".

לאפ"ק היו מספר סניפים בחיפה. המפורסם שבהם הוא הבניין שתכנן ב-1925 אלכסנדר ברוולד, אדריכל הטכניון, ברחוב נתנזון של היום. הבנייה הסתיימה ב-1928. את התוספת לבניין תכנן יוחנן רטנר.

הארץ, 25 בנובמבר 1926. מקור: עיתונות יהודית היסטורית

בניין אפ"ק ברח' נתנזון לפני הרחבתו

משרדי המנהלים

ברחוב הרצל היו מספר סניפים במהלך השנים. אחד פחות ידוע היה בהרצל 21 (פינת ברוולד) - בית ד"ר ידלין, שנפתח ביוני 1934.

בית ידלין - פינת הרצל ברוולד

בנובמבר 1921 נפתח "הבנק האפותקאי הכללי של א"י" מיסודה של קרן היסוד (אפותקאי במובן של משכון ביוונית). היה זה בנק שהתעתד לעסוק במתן משכנתאות. מכיוון שטרם הושלמו תהליכי החקיקה וארגון הטאבו הבריטי, שימש כתחליף "המשרד הזמני להלוואות לבניין בתים" שהוקם באוגוסט אותה שנה. בוודאי תישאל השאלה מדוע בכלל צריך בנקים למשכנתאות ולא להשתמש בשירותי הבנק "הרגיל" להלוואות ארוכות טווח? יחודו של האשראי האפותקאי הוא התקופה הארוכה להחזר החוב, כשהערבות היא על מקרקעין, ומימונו על ידי הוצאת אג"ח ארוך טווח. כיום כבר התאחדו בנקי המשכנתאות עם הבנקים הכלליים. ניתן לראות תופעה דומה בבתי חולים ליולדות שהיו נפוצים בחיפה עד שנות ה-60, שהרי אין היולדות חולות, אך שיקולים כלכליים בעיקר הביאו לקונסולידציה שלהם עם בתי חולים כלליים.

סניף הבנק האפותקאי בחיפה היה בסניף בהדר, ברח' הרצל 33. ב-1950 שונה שם הבנק ל"בנק אפותקאי כללי" ובמרץ 1981 ל"לאומי למשכנתאות". שכונות הדר הכרמל, נווה שאנן, בת גלים וקריית חיים הוקמו במימון של בנק זה.

באותה תקופה קמו גם "בנק למשכנתאות וחסכונות ארצישראלי" - חברת בת של החברה הכלכלית לא"י שנוסדה ע"י ציונים מארה"ב, ו"בנק אפותקאי" של חברת דרא"פ למשכנתאות (בנין) מיסודם של ציונים מדרא"פ. הבנק האחרון היה בנק חיפאי שסניפו שכן ברח' הבנקים. עד היום חברת דרא"פ פעילה ומחזיקה בניינים בעיר התחתית. בפרסומי לשכת המסחר מצטטים את פעילות הבנק: ב-1935 אישר הבנק בחיפה 76 הלוואות בסכום של 43,000 לא"י (לירות ארצישראליות) וב-1937 גדל המספר ל-144 הלוואות בסכום של 101,000 לא"י. לשם השוואה הסניף החיפאי של הבנק של אפ"ק נתן ב-1937 292 הלוואות בסכום של 120,000 לא"י, שהיוו 28% מסך ההלוואות מכל רחבי הארץ. בסה"כ עד 1937 השקיע בנק המשכנתאות של אפ"ק בחיפה 650,000 לא"י ל-1,190 בתים שהיוו 34% מסך המשכנתאות שהוציא הבנק.

לא רק למשכנתאות הקים אפ"ק חברות בת. ב-1944 הוא הקים שתי חברות בת נוספות: "אוצר לתעשייה" (בשיתוף עם הסוכנות) ו"אוצר לחקלאות" שהיה לימים חלק מבנק "יעד לפיתוח חקלאי", שהוקם כבר ב-1922. הוא שינה את שמו ל"בנק מרכזי קנדה-ישראל" ב-1951. ב-1962 חזר לשמו המקורי וב-1971 שינה את מעמדו לבנק להשקעות.
כאשר הקימה ממשלת ישראל את "הבנק לפיתוח התעשייה" נפגעה פעילות "אוצר לתעשייה", וע"מ לעבור את המשבר גייס הון בעזרת אג"ח ומניות. ב-1981 שינה את שמו ל"בנק לאומי לפיתוח התעשייה".

רבים ממנהלי בנק אפ"ק היו דוברי גרמנית, ושפה זאת הייתה שפה רווחת בבנק. אני מזכיר זאת כי בהמשך נראה בנקים אחרים שבהם שפות שונות שלטו בהן. אות גם לתרבויות ארגוניות שונות בבנקים. כלומר אפ"ק הייתה חברה אנגלית שמאזניה היו בתחילה בפרנקים צרפתיים ומנהליה דוברי גרמנית שפעלה בא״י העברית.

שימו לב לסיומת "אנגליא" מאחר וליבונטין לא רצה להשתמש באותיות השם המפורש

מקור: ספר לשכת המסחר חיפה

ע"פ יהודה לפידות בספרו "האצ"ל בעיר האדומה", מרתף אפ"ק ברח' הרצל 33 שימש מקום מפגש של חברי הארגון בשבתות ובחגים.

חלק ממנהלי אפ"ק הונצחו בחיפה. ע"ש ליבונטין רחוב בהדר. נתנזון וקייזרמן הונצחו בקרן הרחובות ליד הסניף הראשי. מתתיהו לונץ הונצח בפינת רחוב ליד רחוב על שם אביו בשוק תלפיות. יהודה גור (גרזובסקי) בשכונת דניה ומתתיהו הינדס, מנהל הסניף בהדר הכרמל, בקריית אליעזר.

משפחת לונץ הנציחה את אביה בפינת שדרות הנדיב עם רחוב הירקון

בנק לאומי הוא גלגולו (השלישי) של אפ"ק. עד משבר ויסות מניות הבנקים ב-1983 בנק לאומי המשיך להיות בשליטת אוצר התיישבות היהודים. בעקבות המשבר הולאם הבנק ומנהלו ארנסט יפת נכנס לכלא. יפת היה שייך למשפחת בנקאים ענפה שהגיעה מגרמניה לארץ. על הבנקים "היקים" נדון בפרק נפרד.

במהלך השנים מיזג לתוכו בנק לאומי בנקים שונים. חלק מהבנקים מוזגו לתוך סניפים ספציפיים. לסניפי חיפה מוזגו: הלוואה וחיסכון חיפה (שהוקמה ב-1922), קופת מלווה לעולה (שהוקמה ב-1933), בנק י.ל. פויכטונגר (שנוסד ב-1934), בנק אלרן (שהוקם ב-1934) ובנק אגודת ישראל (שהוקם ב-1965). פירוט על חלק מהבנקים הללו בפרקים הבאים.

הבנקאות בחיפה - בנקים זרים

הבנק הזר הראשון שהגיע לארץ ישראל היה בנק קרדי ליונה (Crédit Lyonnais) הצרפתי, אך בנק זה נסגר ועזב את הארץ אחרי שלא הצליח להתגבר על התהפוכות שהביאה מלחמת העולם הראשונה.

כמשקל נגד לבנק הצרפתי, נפתח בארץ ישראל "דויטשה פלשתינה בנק" (Deutsche Palästina-Bank), שפתח גם סניף בחיפה. על בנק זה ארחיב כשאדון על בנקים עם אוריינטציה גרמנית.

בנק זר נוסף שפתח גם סניף בחיפה היה בנק עותומן, ב-1906. בתחילה נקרא "הבנק האימפריאלי העותמני" (Banque Impériale Ottomane) והוא שינה את שמו לעותומן ב-1924. עד מלחמת העולם הראשונה הוא היה הבנק הרשמי של השלטון העותמני והיה שותפות בין השלטון למשקיעים מאנגליה, צרפת וטורקיה.

בנק עותומן אחרי מעברו לדרך העצמאות 82

ואח"כ לעצמאות 57

אחרי מלחמת העולם הראשונה פסק בנק עותומן מלהיות הבנק הממלכתי של טורקיה, והבעלות על הבנק בארץ ישראל עברה לידי "בנק פריז בהולנד". ב-1935 סניף הבנק היה בכיכר חמרה (פריז של היום). לבסוף, ב-1953, הוא מוזג לבנק מרכנתיל (שעליו אדון באחד הפרקים הבאים). על מר דה-פיצ'וטו, מנהלו היהודי של הסניף החיפאי של בנק עותומן, ניתן לקרוא כאן.

חרות ירושלים, 8 בפברואר 1914. מקור: עיתונות יהודית היסטורית

הבנק האנגלו-מצרי התקדם עם הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. הוא נרשם כבר ב-1864 עם הון עצמי של חצי מיליון ליש"ט. מאחר והיה הבנק הרשמי של חיל המשלוח הבריטי לא"י, ביקש ממנו מפקד הכוח הגנרל אלנבי, לפתוח סניפים גם לציבור הרחב. בחיפה נפתח הסניף ב-1918. יותר מאוחר יתאחדו בנק עותומן ובנק האנגלו-מצרי תחת כנפיו של בנק ברקליס-דיסקונט, שעליו ארחיב בפרק נפרד.

בנקו די רומא (banco di roma) פתח את שעריו בארץ ישראל בינואר 1919. לחיפה הוא הגיע מעט מאוחר יותר ופתח את סניפו הראשי בעיר העתיקה (כנראה מאחורי הקישלה). הבנק סגר את שעריו ב-1939.

ווייצמן התנגד לפתיחת הבנק, ואת חששו על פעילות איטליה בארץ כנגד הציונות ביטא במכתבים ללורד קרזון, שר החוץ הבריטי. אף על פי כן, ובעקבות החלפת ההנהלה בארץ, סייע אפ"ק הציוני לבנק בעת "משבר חבש" ב-1935 (על המשבר ראו בפרק המבוא). הבנק סבל, כמובן מהיותו איטלקי, אך גם כי היה נדיב במתן אשראי ותשלום ריבית גבוהה למשקיעים. הדברים נכונים ביחוד לסניף החיפאי.

מפה מ-1937 שבה מצויינים שלושה בנקים זרים בעיר התחתית

אחד ממנהלי בנקו די רומא בחיפה היה משה סבאטאני. סבאטאני היה איש ההגנה שהשתתף בהגנת "בית מילר" בעיר התחתית במאורעות 29. לאחר מכן, כנראה, שינה את עורו והפך למשת"פ של הבריטים. ההגנה החליטה להתנקש בחייו וכך אכן עשתה ב-3 במאי 1940.

קברו של משה סבאטאני בבית העלמין חוף הכרמל בחיפה

בנק פ. ק. או. (בנק פולסקא קאסא אופיקי) היה שלוחה של של הבנק הפולני הגדול. היו לו סניפים בתל אביב ובחיפה. בחיפה נפתח הסניף ב-26 בנובמבר 1935. סניפים נוספים נפתחו ברחובות שפירא ובלפור בהדר הכרמל. בסניף הראשון עבדו שישה יהודים ומנהל פולני שהיה לפני כן סגן מנהל הסניף בת"א. ב-2003 נמכר הבנק לבנק הפועלים ובעקבות כך בוטל רשיונו.

תוכנית של דלתות פלדה בסניף בדרך העצמאות 41 בעיר התחתית מ-1938

הולנד בנק יוניון (בנק הולנד) (Hollandsche Bank-Unie) נפתח בחיפה ב-1 באוקטובר 1934 ברחוב הבנקים. הבניין היה בין הראשונים בעיר שכלל מיזוג אוויר וחדר כספות במרתף. בתל אביב נפתח הסניף רק ב-1949. ארווין פרוינד, נתין הולנדי מונה לניהולו. ידיד שלו שלח את נכדו, ראול ולנברג, על מנת להתמחות בבנקאות. שנים אח"כ התפרסם ולנברג בעזרתו ליהודים בזמן השואה.

שלט לזכרו של ולנברג על קיר בנק הולנד

הבנק היה פעיל בעסקאות בניירות ערך ובסחר חוץ ועם לקוחותיו נמנו בעיקר יוצאי גרמניה והולנד. בעקבות החרם הערבי החליט הבנק, ב-1968, למכור את פעילותו לבנק דיסקונט. לי יש נקודה אישית עם הבנק - דודי, אשר, עבד בבנק.

הסורגים עדיין שם

בקשת בנק הולנד להתקשר בטלפון למדינות זרות בעת מלחה"ע השנייה

על בנקי אפ"ק וברקליס אדון בפרקים נפרדים.