יום ראשון, 30 באפריל 2017

תוכן עניינים (או מה אפשר לקרוא כאן בכלל)


 
תוכן עניינים (או מה אפשר לקרוא כאן בכלל)

שער 1:
סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא - אתחיל ברכבת מזרח ונסייר ברחובות חיפה. אראה כיצד קראו לרחובות במהלך השנים, מי ומדוע החליטו לתת שמות כאלו ואחרים לרחובות. אנסה למצוא שלטי רחוב משעשעים או שגויים. בקיצור היסטורית שיום (מתן שם) רחובות.
פרק א' - אזור תחנת רכבת מזרח
פרק ב' - דרך העצמאות ושוליה
פרק ג' - מכיכר פריז עד המגינים
פרק ד'- הבנקים ושיבת ציון
פרק ה' - מרח' ה-93 עד כרמל צרפתי
פרק ו'- מדרך סטלה מאריס עד קריית אליעזר
פרק ז'- המושבה הגרמנית
פרק ח'- משער פלמר עד בת גלים
פרק ט - בת גלים (חלק א')
פרק י' - חלקת הרחובות עם הטעויות בבת גלים (חלק ב')
פרק יא - ממערת אליהו עד פרויד 
פרק יב' - ממרכז חורב עד דניה
פרק יג' - ממרכז חורב עד שמשון
פרק יד'- מפת הקשרים המשפחתיים של רחובות חיפה
פרק ט"ו - משכונת בן ציון לשכונת מושלי (כיכר היינריך היינה עד כיכר מילה ברנר)
פרק ט"ז - כרמל מערבי ומרכז הכרמל  
פרק י"ז - ממרכז הכרמל עד רמת הדר 
פרק י"ח  - הדר עליון, ויזניץ, נחלה
פרק י"ט - נכנסים להדר. מרחוב יהושע עד מסדה, דרך מנחם, יוסף, פבזנר, ירושלים
פרק כ' -  מסדה, הרצליה עד כיכר סולל בונה
פרק כ"א  - אזור רחוב חסן שוקרי
פרק כ"ב  - רחוב הרצל ומקביליו
פרק כ"ג  - תל עמל ונווה שאנן
פרק כ"ד  - שכונות הלווין של נו"ש (במסילה, שח"ר, זיו, רמת אלון ורמז)
פרק כ"ה - חיפה אוהבת בנקאים

שער 2:
מאחר ותמיד מבקשים ממני את ראשי הפרקים של הסיורים שלי, אז אפרסם כאן את קיצור מהלכם, כך שגם המטייל העצמאי יוכל לעשות כן (ואפילו מבלי לקום מהכורסא).

פרק א' - רחוב חסן שוקרי כקו תפר
פרק ב' - סיור ברחוב ירושלים (כללי)
פרק ח׳ - מפעלי כימיה במפרץ - מבט היסטורי

שער 3:
עיון בבנקאות בחיפה כראי לבנקאות בארץ ישראל.
פרק א' - מבוא
פרק ב' - בנקים זרים
פרק ג' - אפ"ק
פרק ד' - ברקליס (או איך הגענו למרכנתיל-דיסקונט)
פרק ה' - בנקים עם אוריינטציה גרמנית
פרק ו' - אגודות שיתופיות לאשראי וחיסכון
פרק ז' - בנקים קואופרטיביים
פרק ח' - בנקים קטנים  
פרק ט' - בנקים ערבים

יום שבת, 22 באפריל 2017

סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (ב')

את סיורנו הפסקנו במסגד האיסתקלל / כיכר פייסל. מכאן יוצאים שני רחובות.
רחוב פלי"ם ששמו ניתן לו כחלק ממערך רחובות שבאים לתאר את המאבק על חיפה באפריל 48. על מנת להדגיש את כוחות ההגנה שלחמו הונצחו "הגיבורים" שהחליף את צלאח א-דין , כיכר ההגנה, המגינים, חטיבת כרמלי (כמו גם גדודיה גשר גדוד 22 וגשר גדוד 21)  וגם הפלמ"ח ברוממה. על השמות הקודמים של המקומות נדון כשנגיע אליהם בהמשך.

דרך העצמאות נקראה בתחילה רחוב המלכים (Kingsway) והוחלפה ביום העצמאות השלישי. זהו הרחוב היחידי בחיפה, ואחד המעטים בארץ (למשל רח' הביל"ויים בגדרה), שבו מספור הבתים הוא "הפוך", כלומר המספרים הזוגיים עולים בצידו השמאלי של הרחוב. בישראל נהוגה השיטה שאם אתה עולה במעלה הרחוב המספרים הזוגיים עולים מימין והאי-זוגיים משמאל. כמובן שאם אתה הולך הפוך אז כל השיטה הפוכה. כאן משום מה (מסיבה שלא מצאתי לה סימוכין) החליטו הפוך. אולי בגלל שכל הרחוב הוא בעצם קטע מיובש.

מהתצוגה בבניין של עו"ד הפלר
הארץ אפריל 1951. מקור: אתר עיתונות יהודית היסטורית

רחוב הסראיה נמצא באזור שבו הייתה הסראיה - בניין הממשל הראשון של חיפה. פרופ' יוסי בן ארצי, חוקר חיפה, דחף לקביעת השם כשהיה חבר ועדת השמות העירונית. בשנים האחרונות ישנה מגמה להושיט יד לעברה של חיפה. עוד דוגמא לכך היא רחוב מעלה השחרור שנקרא לפני קום המדינה (ועדיין נקרא כך על ידי ותיקי חיפה) רחוב הבורג' היות שהוביל מבורג' א-סלאם (המצודה של דאהר אל עומר) שהיה במקום בו שוכן גן הזיכרון של היום אל העיר ששכנה באזור ככר פריז-קריית הממשלה של ימינו. בישיבת הוועדה לעניינים כלליים ושמות לרחובות ב-16 במאי 1951 שדנה בסוגיה הציע אחד המשתתפים לקרוא לרחוב "המצודה" אך דעתו לא התקבלה. בספרו מדריך א"י קורא זאב וילנאי לרחוב "המבצר".
בשל הנטייה לחזור מעט אל העבר הוחלט לקרוא לכיכר המחברת את "שיבת ציון" ו"מעלה השחרור" בשם אל-בורג'.
כמובן ששרטט השלטים לא יכל שלא לטעות בכתיב.

גם כיום בזק עדיין משתמשת בשם ההיסטורי
בצד דרך העצמאות נבנה המרכז המסחרי החדש שלימים יהפוך ל"ישן". רחוב נתן קייזרמן (שגם על שם בנו, אורי קיסרי, ישנו רחוב) נקרא לפנים רחוב מערב. קיזרמן היה מנהלו של בנק אפ"ק בחיפה שמשכנו בפינת הרחוב בבית שתוכנן על ידי אלכסנדר ברוולד (ושע"ש רחוב בהדר אך עוד נגיע אליו).

העירייה לא ממש החליטה איך מאייתים את שם הרחוב באף שפה (השניים הראשונים הם על אותו עמוד שלט)
עוד מנהל מונצח ברחוב הניצב נתנזון - שגזל, ב-1946, מדרך יפו את תחילתה והיא מתחילה כעת מ-19 ו-24. קייזרמן ונתנזון היו שכנים גם בחייהם; שניהם התגוררו זמן מה בצמידות ברחוב הירקון. נמשיך לבחון את הרחובות במרכז המסחרי: רחוב מזרח נקרא כעת רחוב נחום (דוברין), ורחוב המרכז - אהרון או בשמו המלא משה אהרון (מכליס). ישנם שני רחובות בחיפה בשם אהרון - זה האחרון וגם סמטת אהרון באחוזה. רחוב הדקלים הוסב לכבודה של קהילת סלוניקי - הלא הם הסוורים שהובאו בעזרת אבא חושי (שכמובן גם על שמו רחוב שעוד נגיע אליו).
וכך זה נראה במפת תכנון עיר
"המועדון האורתודוכסי הערבי" ביקש, בשנת 1945, מהעירייה לשנות את שמה של דרך יפו לרחוב על שם המשורר אבו אל-עלאא אל-מערי. העירייה דחתה את הבקשה בטענת "בלתי מתאימה, הואיל והשם 'רחוב יפו' כבר שגור בפי התושבים ושינויו עלול לגרום בלבול בשמות". כמו כן הציעה לקרוא לרחוב אחר בעיר על שמו, אך לבסוף הדבר לא יצא לפועל.
מיד אחרי המרכז המסחרי, רחוב הניצב לדרך העצמאות ע"ש קפטן סטיב. מעניין לציין שגם בעיר פורטוגלטה שבחבל הבסקים, שבמשך שנים נחשבה בטעות כמקום הולדתו (למעשה הוא נולד במוסקס), נקרא על שמו רחוב.
שלט הרחוב בספרד

עם שגיאת הכתיב באנגלית

טקס הסרת הלוט עם משפחתו





הציטוט אמנם מדבר על קפטן איטלקי אך הרעיון דומה






יום שני, 17 באפריל 2017

סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (א')


את סיורנו נתחיל בתחנת חיפה מזרח - תחנת הרכבת הראשונה בחיפה.
הרחוב נקרא בשמות רבים שכולם מזכירים את התחנה שהייתה חלק מרכבת העמק.
במפות הנדסה של עיריית חיפה נקרא הרחוב station.
ממש bahnhofstrasse החיפאיי
 ב-Palestine directory & handbook שיצא ב-1926 כבר "עוברת" השם (לשם רחוב התחנה באותיות לועזיות).
חלק מהתושבים קראו לרחוב רחוב החג'אז' וישנן עדויות שגם נקרא רחוב פייסל ע"ש פייסל הראשון שאת הפסל לכבודו עדיין ניתן לראות בסמוך. פייסל אמנם נשאר כשם הצומת וגם אחיו האמיר עבדאללה מונצח ברחוב קרוב.
בבגדד ישנו רחוב חיפה שגם בו יש צומת הנושא את שמו של פייסל. בכל מקרה ב-1954 עוברת שם הרחוב החיפאי. הוועדה לתרבות, אמנות ושמות של העירייה הציעה את קרן היסוד לרחוב זה, אבל כנס חטיבת גולני בעיר הכריע לטובת גולני. הקרן לא קופחה ושמה נקבע לרחוב ברוממה.
קרדיט: הארכיון הציוני

אמיל חביבי כתב על החלפת השם בספרו "אח'טיה": "כיכר המלך פייסל, בפתח תחנת הרכבת החיג'זית, הייתה לרחוב חטיבת גולני. אלא שבערבית נכתב השם, כמו ברוב השלטים במדינה, בכתיב ערבי לקוי ומשובש, לאמור, "ח'טיבאת ג'ולאני", שפירושו הארוסות של גולני. ואני, עוד בטרם קניתי לי את הידע הצבאי הדרוש, סבור הייתי שגולני זה הוא דון ז'ואן עברי שיש לו מאהבות הרבה ומפאת הנימוס הן נקראות ארוסות".
חביבי בעצם מתאר כאן את סוגיית השיום (מתן שם) לרחובות או מקומות. המאבק על השמות הוא בעצם המאבק על הנרטיב וכמו שנראה בהמשך סיורנו העניין מטריד עד היום צדדים. בכל מקרה חביבי עצמו לא קופח ועל שמו כיכר.
גם בברצלונה יש רחוב קטן בשם חיפה (קרדיט: גוגל מפות)
המשכו של רחוב חטיבת גולני הוא רחוב ע"ש ישראל בר יהודה. זהו רחוב שמתחיל בחיפה, ממשיך בנשר ומסתיים בקיבוץ שבו היה חבר. בקיבוץ גם קיים מקום לאירועים בשם "בר יהודה". קיבוץ יגור נתן את שמו לרחוב קטן המקביל לרחוב בר יהודה. הרחוב הקטן הוא סמוך לגשר פז, שנקרא בעבר גשר של, על שמה של חברת הנפט שממנה רכשה חברת פז את פעילותה בארץ. גם גרושתו של בר יהודה, בבה אידלסון, הונצחה בשם רחוב (בקריית חיים).
רחוב עיראק, הסמוך לרחוב חטיבת גולני, הוחלף ב"קיבוץ גלויות". בשנות המנדט נקרא לעיתים הרחוב איסטיקלל (עצמאות בערבית) כשם המסגד לידו. ועדת השמות הראשונה של העירייה חשבה לקרוא לרחוב "עולי בבל" וכך לשמור במעט על עיראק, אך לבסוף נבחר השם הכללי. גם היום ישנם גורמים המנסים להחזיר את שם הרחוב ומדי פעם "יוצאים למבצעים" להחזרת השם. ברוב המפות שמקורן הוא בריטי נקרא הרחוב "דרך נצרת".
ממיזם "זוכרות"
העצמאות של איסתיקלל עברה כמובן לרחוב סמוך ולעצמאות של עם אחר.
שם רחוב הוא לא רק מאבק בין תנועות לאומיות ניצות. למשל רחוב חת"ם סופר ניתן לאחד הרחובות באזור אך פרנסיה החרדים של העיר "לא אהבו" את המיקום והוא הועבר לאזור אחר שבו ריכוז של שמות רבנים תוך כדי "דריסת" שם אחר (אזור רחוב השילוח) ובמקומו נקבע השם "הקטר" כהד לרחוב התחנה. שימו לב שיש גם רחוב הקיטור אך הוא נמצא במפרץ חיפה סמוך לבתי המלאכה של הרכבת.
רחוב הפלי"ם גם הוא הוחלף כמה פעמים. היום חלק מהרחוב הוסב ל"דרך שמעון רודיק". אלא שבחברת האוטובוסים כנראה לא שמעו על העניין או שמא נבהלו מהפילים שמסתובבים להם ברחוב. בכל מקרה רחוב חטיבת גולני מתחיל כעת רק במס' 40. אנחנו נבחין בסיורנו בעוד אי-אילו רחובות גזורים שכאלו.

\