הבנק בעל האוריינטציה הגרמנית הראשון בארץ ישראל הוקם על ידי מלוויל ברגהיים, יהודי מומר מגרמניה, ב-1851 בירושלים. ברגהיים היה מסיונר, רוקח וגם, יחדיו עם בניו, שלח את ידו בסחר של שטרות והמחאות. הבנק פשט את את הרגל אחרי כ-40 שנה ב-1892.
ב-1856 הקימו כריסטיאן פרידריך שפיטלר, איש ״מיסיון עולי הרגל״ מסנט כרישונה (ליד באזל) בירושלים, ושניים מאנשיו בנק. יוהנס פרוטיגר, בנקאי שוויצרי, נשלח לירושלים בשם המיסיון על מנת להתמנות לסגן מנהל הבנק. הוא הצליח להסתכסך עם שפיטלר ולכן פוצל הבנק ופרוטיגר הקים את "בנק פרוטיגר" למתן הלוואות ומימון עסקאות בירושלים. בהקמת הבנק השתתף גם יוסף ביי נבון. פרוטיגר חלה ככל הנראה בדמנציה וסגר את הבנק.
נתינים גרמנים שהיו בארץ ישראל כדוגמת הטמפלרים, נדרשו לשירותים בנקאים ולכן הוקם ב-1897 בנק זר בשם "דויטשה פלשתינה בנק" (Deutsche Palästina-Bank) בתמיכת משרד החוץ הגרמני ע"י חוגי המיסיון הפרוטסטנטי ("החברה הגרמנית לארץ ישראל") שניסו בתחילה לתמוך בבנק של פרוטיגר. מאליה תישאל השאלה מה למשרד החוץ הגרמני והקמת בנק במחוז קטן של האימפריה העותמנית? כדי לענות על כך צריך לראות את התמונה הגדולה של מאבק גרמניה וצרפת על ההגמוניה התרבותית והכלכלית במרחב. מאבק שבא לידי ביטוי בחיפה בשאלת חלוקת הכרמל בין הכרמל הגרמני לכרמל הצרפתי, סיוע בהקמת הרכבת החיג'אזית (וסעיפה - רכבת העמק עם התחנה בחיפה) כמשקל נגד לרכבת הצרפתית דמשק-ביירות, כניסתם לארץ של הארגונים היהודים הלא-ציוניים ככי"ח (אליאנס) הצרפתית וחברת "עזרה" הגרמנית (הקמת הטכניון). בחיפה הוקם סניף של הבנק בנובמבר 1904, לפני הבנק העותמני ואפ"ק. מנהל הסניף היה הרמן פרויטגר, הבן של פרויטגר מהבנק הירושלמי, שחזר ארצה לשם כך והתגורר בבית הגפן של היום. אחרי שבכורו ושני ילדיו התאומים נפטרו בגיל צעיר, חזרה משפחת פרויטגר לאירופה והסניף נוהל על ידי וילהלם פאבר, קרוב משפחת פרויטגר ועוזרם בירושלים.
כזכור בפרק על אפ"ק, הרצל היה מעוניין לקנות בנק זה, אך הדבר לא הסתייע.
אחרי מלחמת העולם הראשונה וכיבושה של ארץ-ישראל בידי הבריטים, נסגר הבנק בהוראת השלטונות.
לפני פתיחת הסניף בחיפה נהגו הטמפלרים להשתמש בשירות חברם למושבה, אברהם דיק (Dück) שביתו שכן בשד' בן גוריון 8 של היום. דיק היה יבואן של כלים חקלאיים, בעל בית מסחר ושלח ידו גם בהחלפות כספים.
ב-1856 הקימו כריסטיאן פרידריך שפיטלר, איש ״מיסיון עולי הרגל״ מסנט כרישונה (ליד באזל) בירושלים, ושניים מאנשיו בנק. יוהנס פרוטיגר, בנקאי שוויצרי, נשלח לירושלים בשם המיסיון על מנת להתמנות לסגן מנהל הבנק. הוא הצליח להסתכסך עם שפיטלר ולכן פוצל הבנק ופרוטיגר הקים את "בנק פרוטיגר" למתן הלוואות ומימון עסקאות בירושלים. בהקמת הבנק השתתף גם יוסף ביי נבון. פרוטיגר חלה ככל הנראה בדמנציה וסגר את הבנק.
נתינים גרמנים שהיו בארץ ישראל כדוגמת הטמפלרים, נדרשו לשירותים בנקאים ולכן הוקם ב-1897 בנק זר בשם "דויטשה פלשתינה בנק" (Deutsche Palästina-Bank) בתמיכת משרד החוץ הגרמני ע"י חוגי המיסיון הפרוטסטנטי ("החברה הגרמנית לארץ ישראל") שניסו בתחילה לתמוך בבנק של פרוטיגר. מאליה תישאל השאלה מה למשרד החוץ הגרמני והקמת בנק במחוז קטן של האימפריה העותמנית? כדי לענות על כך צריך לראות את התמונה הגדולה של מאבק גרמניה וצרפת על ההגמוניה התרבותית והכלכלית במרחב. מאבק שבא לידי ביטוי בחיפה בשאלת חלוקת הכרמל בין הכרמל הגרמני לכרמל הצרפתי, סיוע בהקמת הרכבת החיג'אזית (וסעיפה - רכבת העמק עם התחנה בחיפה) כמשקל נגד לרכבת הצרפתית דמשק-ביירות, כניסתם לארץ של הארגונים היהודים הלא-ציוניים ככי"ח (אליאנס) הצרפתית וחברת "עזרה" הגרמנית (הקמת הטכניון). בחיפה הוקם סניף של הבנק בנובמבר 1904, לפני הבנק העותמני ואפ"ק. מנהל הסניף היה הרמן פרויטגר, הבן של פרויטגר מהבנק הירושלמי, שחזר ארצה לשם כך והתגורר בבית הגפן של היום. אחרי שבכורו ושני ילדיו התאומים נפטרו בגיל צעיר, חזרה משפחת פרויטגר לאירופה והסניף נוהל על ידי וילהלם פאבר, קרוב משפחת פרויטגר ועוזרם בירושלים.
 |
| קבר התאומים בפינת בית הקברות הטמפלרי |
אחרי מלחמת העולם הראשונה וכיבושה של ארץ-ישראל בידי הבריטים, נסגר הבנק בהוראת השלטונות.
"אגודת הטמפלרים (ההיכל)" הקימה את בנק אגודת הטמפלרים ב-11 ביולי 1924. הסניף הראשי היה אמנם ביפו, אך נפתחו גם סניפים בחיפה (ברחוב השוק) ובירושלים.
הבנק העסיק עשרות עובדים גרמנים, אך גם יהודים וערבים. הוא מימן את הפעילות הטמפלרית בשטחי החקלאות (כגון יצוא תפוזים משרונה), התעשייה והמסחר. הבנק השתלב גם בעשייה הציונית שגדלה מאוד בעשור הרביעי של המאה ה-20. הממשל הבריטי סיים את ההתיישבות הטמפלרית בארץ ישראל מאחר והגרמנים היו "נתיני ארץ אויב", והבנק נסגר בידי משרד הכונס הרשמי ב-12 בספטמבר 1939. סגירתו הסופית של הבנק הייתה עם הקמת מדינת ישראל.
אמנם בעלייה החמישית (שנות ה-30 של המאה ה-20) רק כרבע מהעולים היו מגרמניה, אך עלייה זאת נקראת בהיסטוריוגרפיה הציונית "עליית היקים" ולא בכדי. עולי גרמניה היו ברובם הגדול אקדמאים, בעלי מקצועות חופשיים ולעיתים עם הון. העלייה שינתה תחומי חיים רבים בהם אדריכלות ורפואה. גם בבנקאות הביאה עליית היקים שינוי בדמות בנקאים מקצועיים והון שהפיח רוח חדשה בכלכלה. עד כדי כך שההון הנכנס היה גדול לאין שיעור מהתקציב הממשלתי.
ולטר אדם, הנס הופנונג ולודוויג הופנונג, מנהל בנק ריינהולד פינר בברלין, עלו מגרמניה בעלייה החמישית. הנס ולודוויג היו אב ובן שהתגוררו בדרך הים בחיפה. הנכד ג'רארד הופנונג עזב את גרמניה עם אימו ללונדון, שם הפך מאוחר יותר לאומן מפורסם שנפטר בגיל צעיר.
השלושה רשמו את בנק הופנונג
כבר ב-1929, אך פתחו את שעריו ב-1937. הבנק נוסד על יסוד הון של 10,000
לירות ארץ ישראליות (לא"י), ובמהרה הוגדל הון הבנק לכדי 50,000 לא"י. בנק
הופנונג, ששכן בבית פלאפריק ברחוב הבנקים 5 בעיר התחתית, עסק במימון יצוא
ויבוא, שלא כמו רוב הבנקים בתקופה שעסקו בפקדונות.
האחים מאיר הקימו בינואר 1955 את הבנק ליצוא, וכדי שיקבלו רשיון להפעלת בנק רכשו את פעילות בנק הופנונג. ב-1972 מוזג הבנק ליצוא עם בנקים נוספים (ביניהם קופות מלווה חיפאיות שיוזכרו בפרק נפרד) ונוסד הבנק הבינלאומי המוכר כיום ולו מספר סניפים בחיפה.
ד"ר מקס קולנשר סייר יחד עם אשתו בטי בארץ ישראל ואף רכשו מגרש בכרמל. ב-1933 הזוג עלה ארצה, והוא הקים בת"א את "בנק קולנשר לווינברג" (Kollenscher Lowenberg). קולנשר היה משפטן בהכשרתו, ומנהיג ציוני של יהדות גרמניה.
ב-1934 בירושלים נוסד בנק היילברונר ע"י ד"ר וולטר היילברונר, בנקאי מברלין, עם הון של 10,000 לא"י (כ-1,300,000 דולר במונחי 2020). הבנק פנה בפרסומות בשפה הגרמנית לקהל לקוחותיו. דבר שהביא עליו את חמתם של דורשי העברית. כבר ב-1939 הפך לחברה.
זליגמן פויכטוונגר התחתן עם פאני לבית וסרמן. למשפחת וסרמן היה בנק חשוב בגרמניה, ואחד מצאצאיה היה אוסקר וסרמן יו"ר הבנק המרכזי הגרמני עד עליית הנאצים. בני משפחת פויכטוונגר נשאבו גם הם לעשייה הבנקאית. יעקב לב הקים במינכן את בנק י.ל. פויכטוונגר שפעל עד אשר הוחרם ע"י השלטון הנאצי. נכדיו, ליאו ותיאודור, הקימו ביולי 1934 את בנק י.ל. פויכטוונגר בת"א. תיאודור, האח הבכור שניהל את הבנק במינכן, הקים את הסניף החיפאי כי ראה בחזונו את חיפה כ"עיר העתיד". הוא ניהל את הסניף החיפאי כבנק נפרד מהסניף התל-אביבי.
תיאודור וליאו נפטרו בסוף שנות ה-50. היה נסיון שלא צלח למזג את הבנק עם בנק איגוד (ראו עליו בפרק על בנקים קטנים), ולבסוף נמכרה החזקת משפחת פויכטוונגר לעורכי הדין אדוארד קוסוי וארנולד אפלבאום, שבתורם מכרו את הבנק לזוג יזמים אחר. כל פרשת הרכישה התפוצצה ברעש גדול והיוותה תקדים לאחריות בעלי שליטה בחברות. שאר מניות הבנק היו בידי יקותיאל פדרמן (שביתו עדיין עומד על תילו, ריק, בדרך הים) ואהרון סחרוב.
יצחק פוירינג עלה ב-1935 מגרמניה, והקים את "הבנק המסחרי הכללי" (לאחר מכן שונה השם ל"בנק כללי לעסקי מסחר"). אחרי מותו ב-1937 התמזג הבנק עם בנק י.ל. פויכטוונגר ל "י. ל. פויכטונגר, בנק כללי למסחר". ע"פ המדריך הכללי של א"י 1941 - הסניף בהדר היה בהרצל 19.
בנק "ירושלים" (לא להתבלבל עם הבנק שקיים כיום בשם זה) שהוקם בידי עסקני הישוב הישן נקנה ע"י בנקאים עולי גרמניה, ביניהם ד"ר פרנץ וינקלר. בנק זה נקנה ע"י בנק פויכטוונגר ווינקלר המשיך לנהל את הסניף הירושלמי. יותר מאוחר עבר לעבוד בבנק לאומי.
הבנק העסיק עשרות עובדים גרמנים, אך גם יהודים וערבים. הוא מימן את הפעילות הטמפלרית בשטחי החקלאות (כגון יצוא תפוזים משרונה), התעשייה והמסחר. הבנק השתלב גם בעשייה הציונית שגדלה מאוד בעשור הרביעי של המאה ה-20. הממשל הבריטי סיים את ההתיישבות הטמפלרית בארץ ישראל מאחר והגרמנים היו "נתיני ארץ אויב", והבנק נסגר בידי משרד הכונס הרשמי ב-12 בספטמבר 1939. סגירתו הסופית של הבנק הייתה עם הקמת מדינת ישראל.
 |
| סניף בנק אגודת הטמפלרים בעיר העתיקה של חיפה |
ולטר אדם, הנס הופנונג ולודוויג הופנונג, מנהל בנק ריינהולד פינר בברלין, עלו מגרמניה בעלייה החמישית. הנס ולודוויג היו אב ובן שהתגוררו בדרך הים בחיפה. הנכד ג'רארד הופנונג עזב את גרמניה עם אימו ללונדון, שם הפך מאוחר יותר לאומן מפורסם שנפטר בגיל צעיר.
 |
| בקשת ההתאזרחות של לודוויג הופנונג. מקור: ארכיון המדינה |
ד"ר מקס קולנשר סייר יחד עם אשתו בטי בארץ ישראל ואף רכשו מגרש בכרמל. ב-1933 הזוג עלה ארצה, והוא הקים בת"א את "בנק קולנשר לווינברג" (Kollenscher Lowenberg). קולנשר היה משפטן בהכשרתו, ומנהיג ציוני של יהדות גרמניה.
זליגמן פויכטוונגר התחתן עם פאני לבית וסרמן. למשפחת וסרמן היה בנק חשוב בגרמניה, ואחד מצאצאיה היה אוסקר וסרמן יו"ר הבנק המרכזי הגרמני עד עליית הנאצים. בני משפחת פויכטוונגר נשאבו גם הם לעשייה הבנקאית. יעקב לב הקים במינכן את בנק י.ל. פויכטוונגר שפעל עד אשר הוחרם ע"י השלטון הנאצי. נכדיו, ליאו ותיאודור, הקימו ביולי 1934 את בנק י.ל. פויכטוונגר בת"א. תיאודור, האח הבכור שניהל את הבנק במינכן, הקים את הסניף החיפאי כי ראה בחזונו את חיפה כ"עיר העתיד". הוא ניהל את הסניף החיפאי כבנק נפרד מהסניף התל-אביבי.
תיאודור וליאו נפטרו בסוף שנות ה-50. היה נסיון שלא צלח למזג את הבנק עם בנק איגוד (ראו עליו בפרק על בנקים קטנים), ולבסוף נמכרה החזקת משפחת פויכטוונגר לעורכי הדין אדוארד קוסוי וארנולד אפלבאום, שבתורם מכרו את הבנק לזוג יזמים אחר. כל פרשת הרכישה התפוצצה ברעש גדול והיוותה תקדים לאחריות בעלי שליטה בחברות. שאר מניות הבנק היו בידי יקותיאל פדרמן (שביתו עדיין עומד על תילו, ריק, בדרך הים) ואהרון סחרוב.
יצחק פוירינג עלה ב-1935 מגרמניה, והקים את "הבנק המסחרי הכללי" (לאחר מכן שונה השם ל"בנק כללי לעסקי מסחר"). אחרי מותו ב-1937 התמזג הבנק עם בנק י.ל. פויכטוונגר ל "י. ל. פויכטונגר, בנק כללי למסחר". ע"פ המדריך הכללי של א"י 1941 - הסניף בהדר היה בהרצל 19.
בנק "יעקב יפת" הוקם באוגוסט 1933 ע"י יעקב (הרמן) יפת, שעלה לארץ בתחילת שנות ה-30. אשתו של יפת, אילזה, הייתה נינתו של זליגמן פויכטוונג. יפת הקים את הבנק בשותפות עם ד"ר אלפרד פויכטוונגר (נכדו של זליגמן) ורוברט לוי. לפני עלייתו ארצה ניהל יפת את בנק יפת-זונדהיימר בברלין. יעקב יפת נפטר ב-1939, ואלפרד קנה את חלקו ב-1953. בחיפה נפתח הסניף ב-1949. ב-1959, לאחר פרשת עבירות במטבע חוץ, נמכר הבנק לקבוצת משקיעים וב-1969 רכש בנק הפועלים שליטה על הבנק, אך הבנק המשיך לפעול באופן עצמאי תוך קיצור שמו ל"בנק יפת". בספטמבר 1975 התאחד עם "Exchange National Bank of Chicago" והפך ל"בנק אמריקאי-ישראלי". בסוף שנות ה-90 מוזג כולו לתוך בנק הפועלים, ובכך בא אל קיצו. בנם של אילזה ויעקב - ארנסט יפת יהיה לימים מנכ"ל בנק לאומי ויו"ר הדירקטוריון, מראשי האחראים למשבר ויסות מניות הבנקים ב-1983 ולכמעט קריסתו.
הרמן אלרן, נכדו של זליגמן, הקים את בנק אלרן ביוני 1934. באותה שנה מינה את ד"ר מיכאל רוזנפלדר, שאותו היכירו מעבודתו בבנק אלרן בגרמניה, לנציגו ונפתח סניף ברח' המערב.
הסניף היה קטן ועבר ב-1935 למרכז המסחרי החדש וב-1937 לסניף חדש בפינת נתיב יוסף-דרך העצמאות של היום.
ב-1940 פתח סניף על הר הכרמל ששירת את קהילת היקים המתפתחת שם וב-1947 פתח את הסניף בהדר.
ביוני 1966 נמכר לבנק פויכטוונגר כתרגיל פיננסי לכסות על חובות האחרון. בנק ישראל הזהיר את הציבור והבנק הוצא במכרז למכירה. רוב סניפי הבנק נמכרו לבנק לאומי.
בנק סילץ-דנציגר היה בנק תל-אביבי, שהוקם ע"י אוסקר סילץ, ארנסט דנציגר
וולטר דנציגר. הבנק פתח סניף בבניין כרמל מזרחי (שד' המגינים 35 ,פינת רח'
הבנקים 15 דהיום) בעיר התחתית.
לא ניתן לסכם את הפרק מבלי לדון ב"קופת מלווה לעולי גרמניה" שהייתה אגודה שיתופית. אמנם אדון על אגודות אלו בהרחבה בפרק נפרד אך קופה זאת היא חלק מהעלייה היקית. הקופה נוסדה בסוף אוקטובר 1934 בתל אביב ופתחה את משרדה בחיפה בנורדאו 8. חלק מכספה הגיע מתרומות שאספה "התאחדות עולי גרמניה" (היום - "ארגון עולי מרכז אירופה"). בתחילה ניתן אשראי לפעולות "פשוטות" כיבוא הרכוש מאירופה ורכישת דירה בא"י. יותר מאוחר עבור פתיחת עסקים לחברי האגודה, ולבסוף כמוסד אשראי מסחרי כללי לאנשי מעמד הביניים. ב-1941 שינתה את שמה לקופת "העלייה" (לא להתבלבל עם "קופת עלייה" הבולגרית). ב-1966 העבירה גם היא את פעילותה לבנק לאומי.
הרמן אלרן, נכדו של זליגמן, הקים את בנק אלרן ביוני 1934. באותה שנה מינה את ד"ר מיכאל רוזנפלדר, שאותו היכירו מעבודתו בבנק אלרן בגרמניה, לנציגו ונפתח סניף ברח' המערב.
הסניף היה קטן ועבר ב-1935 למרכז המסחרי החדש וב-1937 לסניף חדש בפינת נתיב יוסף-דרך העצמאות של היום.
ב-1940 פתח סניף על הר הכרמל ששירת את קהילת היקים המתפתחת שם וב-1947 פתח את הסניף בהדר.
ביוני 1966 נמכר לבנק פויכטוונגר כתרגיל פיננסי לכסות על חובות האחרון. בנק ישראל הזהיר את הציבור והבנק הוצא במכרז למכירה. רוב סניפי הבנק נמכרו לבנק לאומי.
 |
| סניף אלרן ברחוב המערב (קייזרמן של היום) |
 |
| בניית סניף הבנק בדרך העצמאות פינת נתיב יוסף (של היום) |
 |
| אלרן - סניף הדר הכרמל, הרצל פינת חיים |
 |
| הארץ, 8 בינואר 1934. מקור: עיתונות יהודית היסטורית |
 | |
| ישיבת ההנהלה הראשונה. ארכיון מכון משואה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה