הבנקאות בחיפה - בנקים זרים

הבנק הזר הראשון שהגיע לארץ ישראל היה בנק קרדי ליונה (Crédit Lyonnais) הצרפתי, אך בנק זה נסגר ועזב את הארץ אחרי שלא הצליח להתגבר על התהפוכות שהביאה מלחמת העולם הראשונה.

כמשקל נגד לבנק הצרפתי, נפתח בארץ ישראל "דויטשה פלשתינה בנק" (Deutsche Palästina-Bank), שפתח גם סניף בחיפה. על בנק זה ארחיב כשאדון על בנקים עם אוריינטציה גרמנית.

בנק זר נוסף שפתח גם סניף בחיפה היה בנק עותומן, ב-1906. בתחילה נקרא "הבנק האימפריאלי העותמני" (Banque Impériale Ottomane) והוא שינה את שמו לעותומן ב-1924. עד מלחמת העולם הראשונה הוא היה הבנק הרשמי של השלטון העותמני והיה שותפות בין השלטון למשקיעים מאנגליה, צרפת וטורקיה.

בנק עותומן אחרי מעברו לדרך העצמאות 82

ואח"כ לעצמאות 57

אחרי מלחמת העולם הראשונה פסק בנק עותומן מלהיות הבנק הממלכתי של טורקיה, והבעלות על הבנק בארץ ישראל עברה לידי "בנק פריז בהולנד". ב-1935 סניף הבנק היה בכיכר חמרה (פריז של היום). לבסוף, ב-1953, הוא מוזג לבנק מרכנתיל (שעליו אדון באחד הפרקים הבאים). על מר דה-פיצ'וטו, מנהלו היהודי של הסניף החיפאי של בנק עותומן, ניתן לקרוא כאן.

חרות ירושלים, 8 בפברואר 1914. מקור: עיתונות יהודית היסטורית

הבנק האנגלו-מצרי התקדם עם הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. הוא נרשם כבר ב-1864 עם הון עצמי של חצי מיליון ליש"ט. מאחר והיה הבנק הרשמי של חיל המשלוח הבריטי לא"י, ביקש ממנו מפקד הכוח הגנרל אלנבי, לפתוח סניפים גם לציבור הרחב. בחיפה נפתח הסניף ב-1918. יותר מאוחר יתאחדו בנק עותומן ובנק האנגלו-מצרי תחת כנפיו של בנק ברקליס-דיסקונט, שעליו ארחיב בפרק נפרד.

בנקו די רומא (banco di roma) פתח את שעריו בארץ ישראל בינואר 1919. לחיפה הוא הגיע מעט מאוחר יותר ופתח את סניפו הראשי בעיר העתיקה (כנראה מאחורי הקישלה). הבנק סגר את שעריו ב-1941.

ווייצמן התנגד לפתיחת הבנק, ואת חששו על פעילות איטליה בארץ כנגד הציונות ביטא במכתבים ללורד קרזון, שר החוץ הבריטי. אף על פי כן, ובעקבות החלפת ההנהלה בארץ, סייע אפ"ק הציוני לבנק בעת "משבר חבש" ב-1935 (על המשבר ראו בפרק המבוא). הבנק סבל, כמובן מהיותו איטלקי, אך גם כי היה נדיב במתן אשראי ותשלום ריבית גבוהה למשקיעים. הדברים נכונים ביחוד לסניף החיפאי.

מפה מ-1937 שבה מצויינים שלושה בנקים זרים בעיר התחתית

אחד ממנהלי בנקו די רומא בחיפה היה משה סבאטאני. סבאטאני היה איש ההגנה שהשתתף בהגנת "בית מילר" בעיר התחתית במאורעות 29. לאחר מכן, כנראה, שינה את עורו והפך למשת"פ של הבריטים. ההגנה החליטה להתנקש בחייו וכך אכן עשתה ב-3 במאי 1940.

קברו של משה סבאטאני בבית העלמין חוף הכרמל בחיפה

בנק פ. ק. או. (בנק פולסקא קאסא אופיקי) היה שלוחה של של הבנק הפולני הגדול. היו לו סניפים בתל אביב ובחיפה. בחיפה נפתח הסניף ב-26 בנובמבר 1935. סניפים נוספים נפתחו ברחובות שפירא ובלפור בהדר הכרמל. בסניף הראשון עבדו שישה יהודים ומנהל פולני שהיה לפני כן סגן מנהל הסניף בת"א. ב-2003 נמכר הבנק לבנק הפועלים ובעקבות כך בוטל רשיונו.

תוכנית של דלתות פלדה בסניף בדרך העצמאות 41 בעיר התחתית מ-1938

הולנד בנק יוניון (בנק הולנד) (Hollandsche Bank-Unie) נפתח בחיפה ב-1 באוקטובר 1934 ברחוב הבנקים. הבניין היה בין הראשונים בעיר שכלל מיזוג אוויר וחדר כספות במרתף. בתל אביב נפתח הסניף רק ב-1949. ארווין פרוינד, נתין הולנדי מונה לניהולו. ידיד שלו שלח את נכדו, ראול ולנברג, על מנת להתמחות בבנקאות. שנים אח"כ התפרסם ולנברג בעזרתו ליהודים בזמן השואה.

שלט לזכרו של ולנברג על קיר בנק הולנד

הבנק היה פעיל בעסקאות בניירות ערך ובסחר חוץ ועם לקוחותיו נמנו בעיקר יוצאי גרמניה והולנד. בעקבות החרם הערבי החליט הבנק, ב-1968, למכור את פעילותו לבנק דיסקונט. לי יש נקודה אישית עם הבנק - דודי, אשר, עבד בבנק.

הסורגים עדיין שם

בקשת בנק הולנד להתקשר בטלפון למדינות זרות בעת מלחה"ע השנייה

על בנקי אפ"ק וברקליס אדון בפרקים נפרדים.