סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (יג)

מפת הסיור

נשוב למה שקרוי כיכר חורב, או יש אפילו מכנים מרכז חורב - אולי כמשקל נגד למרכז הכרמל. רבים לא יודעים אבל שמה הרשמי של כיכר חורב הוא כיכר הרברט סמואל. אפילו היה שלט קטן על בניין בכיכר (בצידה המערבי) אך כשפתחו חנות ספרים בבניין בעל-החנות הוריד את השלט לצורך התקנת גגון ולא החזירו אלא תלה אותו בחנותו בקומה למטה. אולי כי היסטוריה היא לא תרבות כמו ספרים ומכשירי כתיבה.

השלט שהוזז

ישנה אגדה אורבנית שאפילו כתובה בכמה ספרים שסמואל, הנציב הבריטי הראשון בא"י, רצה להיבחר לבית הלורדים, אך לשם כך היה צריך להיות קודם כל לורד. לכן הפך עצמו לויקונט סמואל מהר הכרמל ואף נתן לאחוזתו את שמו. סיפור נחמד אך מבחינת זמנים זה לא ממש מדוייק. אגודת המתיישבים, שהקימה את השכונה, נקראה כך כבר ברומניה. ד"ר אלי נחמיאס ורון שפיגל בספרם "הר הכרמל - ראשך עליך ככרמל, קורותיה של ההתיישבות בכרמל" מציינים שעל פי החלטת ועד השכונה בפה אחד אחרי דיון כלשהו בבית הלורדים שם סמואל "לכלך" על הציונים הוחלט שהשכונה לא תקרא על שמו אלא סתם אחוזת שמואל או סתם אחוזה.

ממילון עברי של יהודה גור

ליד מאפיית אריאל, על אותו צד של הצומת היו שני שלטים עם תעתיק לאנגלית שונה של פיק"א. פעם ב-K ופעם ב-C. כמובן ש-C הוא השם הנכון של הארגון. בינתיים הורידו את השלט השגוי (אולי בגלל שהוא מהסוג הישן). ב-2023 חזרה העירייה לסורה והציבה שלט חדש עם תעתיק שלישי (ושגוי).

לפני שיום (מתן שם) פיק"א, נקרא הרחוב על שמו של חנקין. כלומר הוא היה המשכו רחוב חנקין המוביל מנו"ש.

למשל, מתוך תוכניות "מעונות המורים" ברוממה הישנה.

הרחוב ע"ש ד'יזראלי נקרא בפי תושביו, בתקופה בה הייתה השכונה התיישבות חקלאית, רחוב הפרות על שם שלוש הרפתות ששכנו בו. תעתיק השם הוא כנראה בעייה קשה. לעיתים הוא נכתב עם גרש ולעיתים בלי. לעיתים עם ז' ולעיתים עם ש'. על גבי שלט תחנת האוטובוס הגדילו לעשות והוסיפו ע'.
ביפו הונצח ד'יזראלי בעזרת שמו העברי של ספרו "טַנְקְרֶד" (בתרגום יהודה לוין), "נס לגויים", כי לא רצו להנציח יהודי מומר. בחיפה הונצחו מומרים נוספים כשפינוזה והיינריך היינה, דבר שהיה למורת רוחם של הדתיים. בת"א, העיר הלכאורה חילונית כיום, נמנעו מכך ונדון בכך שוב כשנגיע לכיכר היינריך היינה באחד הפרקים הבאים. 

מרחוב ד'יזראלי עולים שני גרמי מדרגות לשדרות סיני. האחד ע"ש אליעזר דורי (דוסטרובסקי), שגם ע"ש אחיו יעקב דורי רחוב. הגרם השני הוא ע"ש המלחין ארנסט בלוך. מעניין שאין שום שלט של העירייה המעיד על כך. אולי משום שיש כמה ארנסט בלוכים מפורסמים ולא רצו להתבלבל...

שלט על תחנת האוטובוס הקרובה לבלוך

נמשיך ברחוב חורב עד פינת מאפו, נפנה שמאלה ונרד במאפו עד פינת תל-מאנה נגיע לכיכר בני אחוזה. כאן ישנו מצבור שלם של רחובות עם שמות בראשי תיבות: תאד"ל (תנועת אשה דתית-לאומית), מיכ"ל (מיכה יוסף לֶבֶּנזון) ורנ"ק (נחמן קרוכמל). גם אביו של מיכ"ל הונצח בשם העט שלו שמורכב מראשי תיבות - אד"ם הכהן.

השלט הכחול- כאילו רוצה להדגיש את גבריותו של מיכ"ל בראשי תיבות לעומת הבית המחבק של מיכל

הבית הסיעודי בתוך בית ההורים של ארגון עולי מרכז אירופה ברחוב מאפו נקרא ע"ש ברוך טולצינסקי, ממייסדי ת"א, שהגיע לחיפה בעת גירוש יהודי ת"א, הקים את הראינוע הראשון בחיפה, קולוסיאום, ברח' אלנבי והונצח גם בשביל קטן בכרמליה. מייסדי בית האבות לבטח לא חשבו על מיקומו ברחובות על שמם של אנשים שנפטרו בגיל צעיר. מיכ"ל בגיל 23 ומאפו בגיל 27. מאפו הונצח גם ע"י ספרו אהבת ציון.

מפרוטוקול האגודה להספקת מים

חסכו באלף

כמו שראינו בפרקים הראשונים נקראו לעיתים הרחובות ע"ש תפקודם או ע"ש בעלי הקרקע/הדיירים. כך קרה עם שדרות סיני שנקראו בתחילה רחוב בית הספר (זכרון יוסף) ורחוב תל מאנה - רחוב אריזונה ע"ש מועדון (שהיה קודם צור וגל) שפעל בו ונכון ל-2017 שוכן בו בי"ס (אולפנה) לבנות דתיות.
ישנם מסמכים, מימי המנדט עד שנות ה-50, שבהם נקרא הרחוב "גבעת מאנה". סה"כ גבעה מתארת נכון יותר את הטופוגרפיה באזור מאשר תל. בתל-אביב ובנתניה הוא פשוט נקרא "מאנה", בירושלים ניתן השם המלא "מרדכי צבי מאנה" ואילו ברמת גן ניתן השם לסימטה קטנה המצי"ר (ר"ת של מרדכי צבי יליד ראדושקוביץ). שווה לקרוא את הפוסט בבלוג של פרופ' דוד אסף.

hill

נחזור לחורב ממול הכניסה לשדרות סיני. אמנם מנהלו הראשון של בי"ס זכרון יוסף נקרא יוסף סגל אך שם ביה"ס נקרא אחר יוסף גצלר, יהודי רומני שתרם את הכסף לבנייתו. בחוברת 70 שנה לאחוזה שכתב וערך אדם דביר מצוטט החוזה עם גצלר ובו כתוב במפורש: "שם ביה"ס יהיה לעולם ע"ש שרה חיה ויוסף גצלר מיאסי",  ולכן לא ברור לי מדוע מתעקש אתר ביה"ס על הנצחת יוסף סגל בדיעבד.

נפנה שמאלה, הדרך מתחלפת למוריה. נחלוף על כיכר דוד הכהן (קריית ספר) שבה נדון בפרק משלה ונגיע לצומת הנדיב-מעברות-מוריה.
הנדיב הוא כמובן אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, שגם ע"ש בנו, ג'יימס, רחוב בקריית אליעזר. פעם גם בית רוטשילד היה על שם הנדיב הידוע.
במדריכי רחובות חיפה השונים רשום שרחוב מעברות נקרא אחר קיבוץ מעברות. אני חושב (ללא סימוכין) שזהו דרש מאוחר. כל השמות מסביב, חוץ מרוטשילד, הם על שם מקומות גיאוגרפיים (הירקון, מוריה, ליטניס). אפילו נחשון ידוע בקפיצתו הראשונית לים. מה פתאום שם של קיבוץ כאן? לענ"ד מדובר על מעברות הירדן. אבל, שוב, זאת רק דעתי.
נמשיך עד קולנוע מוריה. כאן נפנה ימינה לכיכר ספקטור (אולי שם מתאים יותר היה רחוב). בנו של טולצ'ינסקי, שלום, התחתן עם שושנה בתו של אברהם אהרון ספקטור, הרוקח היהודי הראשון בחיפה ו"מוכתר הכרמל", שהונצח בכיכר ליד הכניסה לקולנוע מוריה. שני המחותנים היו חברי "האגודה ההדדית להספקת מים על הכרמל" ובקולנוע מוריה היו משרדי האגודה שהייתה מאוד חשובה בזמנה. פעם היה שלט על משרדי הוועד בבניין הקולנוע. היום השלט כל-כך דהוי שבלתי ניתן לקרוא אותו.
בכיכר נמצאת אנדרטה לבני הכרמל שהוקמה ע"ח האגודה להספקת מים על הכרמל וועד הר הכרמל. חלק מהמונצחים חופפים לאנדרטה בכיכר בני אחוזה. אולי על מנת להדגיש את חילוניותה של האנדרטה מצוטט בה משפט משירו של אוריאל אופק "הרֵעים במצעד הישן" שהופיע בספר השירים היחיד שלו - "באזני האילן", "ואתם לא הרביתם לשאול". בין המונצחים נכדו של טולצינסקי, יובל. בעקבות נפילתו שינתה המשפחה את שמה ליובל. עוד על האנדרטה ראו בפוסט נוסף.

אמנם צ' ומ' קרובות במקלדת, אך עדיין ההחלפה בין ציון למיון שעשעה אותי

"עוטף" את כיכר ספקטור רחוב זרובבל. לידו מדרגות זרובבל. אלו שני רחובות שונים לגמרי עם מספור שונה לכ"א מהם.

הארץ- 8.9.1932

במדריך רחובות חיפה של פלד אמנם כתוב ששדרות מוריה נקראו כך החל מ-1958 אך לפנינו מודעה מעיתון "המודיע" אשר מראה שהשם כבר היה ידוע בשנות ה-40. מצורף גם גזיר מפה מ-37 שגם שם מופיע השם מוריה.
בימים שהייתה באזור רק התיישבות חקלאית עונתית נקרא הציר כ"דרך העליונה" או "דרך טירה".

המשקיף 1.12.1943

מוריה כבר ב-37

לבטח אמרו לעצמם בעירייה: אם בנון של הנשיא יש דגש אז בטוח יש דגש במם של מוריה...

המוריה (עם הא הידיעה) - צילום משנת 51

צומת הרחובות שמשון-מוריה-צפרירים-רחל-מרגלית נקרא לעיתים כיכר/צומת מוריה. רבים לא שמים לב לשני דברים הנמצאים בצומת. גינה קטנה ע"ש משה רופא - מזכיר העיר ויד ליהודי גליציה. רופא גר בבית הצופה אל הגינה (מוריה 54).

הודעה לעיתונות המסבירה את יד ליהודי גליציה

הזמנה לטקס גילוי הלוט

ש. ארליק, מעריב, 29 ביולי 1974. מקור: אתר עיתונות יהודית היסטורית

ביום האישה הבינלאומי במרץ 2021 הדביקו פעילות פמיניסטיות מדבקות ורודות עם שמות חלופיים לרחובות. אחד השלטים היה של רחוב שמשון (בהצטלבות עם שד' מוריה). דווקא שמשון? והרי זה סיפור על אישה חזקה ועל גבר שחשב מאזור חלציו ולא מראשו.