סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (יב)

מפת הסיור

בפרק הקודם סיימנו ברחוב פרויד. אנו כעת על סיפה של כיכר חורב (שם לא מחייב), אך לפני שנכנס אליה בפרק הבא נפנה ימינה. אנו נעים לאורך רחוב חורב. זהו רחוב כשמו השני של הר סיני. ע"ש אותו הר גם שדרות סיני המסתעפות מרחוב חורב בתחילתו. למנווטים - לא להתבלבל עם רחוב החרוב בכרמל מערבי.

רחוב גבעת דאונס נקבע כי כאן היה ביתה (השני) של ליידי דאונס, גיסתו של אלנבי, שכבר ראינו שעל שמו שני רחובות, אלנבי ומגידו (שנדון בו שוב כשנגיע למרכז הכרמל). למעשה כל תת-השכונה נקראת אחרי ליידי דאונס. פרופ' נורית קליאוט מציינת, בעיתון אריאל (גליון 100), שדאונס נכללת ברשימת שמות בריטיים שוועדת השמות החליטה להשאיר על כנם מהיותם פרו-ציוניים. אמירה קהת, בספרה המצויין על אחוזה ("תיירת בעירי"), מספרת שהליידי קנתה את השטח ב-1937 אולי עבור בתה, אליזבט. בכל מקרה היא התגוררה בו אחרי מות בעלה. חגי סגל בספרו על קרוב משפחתו, ידידיה סגל, כותב שהבית היה "ארמון קטן מוקף חומה נמוכה". ידידיה נקרא כך מאחר והיה הילד הראשון באחוזה וכך לתקופה מסוימת נקראה אגודת בעלי הקרקעות.
מי שרוצה לחפש אחר הבית (מס' 21) יתאכזב כי הוא נהרס ובנו תחתיו בניין חדש. מהבניין הישן נשאר עמוד של חנייה למזכרת. ידידיה סגל הונצח בגן על שמו בין רחובות יותם ואהוד.

בהמשך רחוב אידר נמצא את רחוב נחום שימקין. מעניין שעם כל חשיבותו של ד"ר שימקין, רופא עיניים והמנהל הראשון של בית החולים העברי (לימים בני ציון), לטעמי חשיבותה של אשתו, אסתר, לא נופלת ממנו. היא הייתה הרופאה העבריה הראשונה בחיפה ולא ברור לי מדוע נפקד מקומה. את אחיה, אחד העם, הנציחו בהדר, שם גם היה ביתם.

בהצטלבות עם ליונל ווטסון מתחילה דרך אבא חושי. ווטסון, ניו-זילנדי במקור שבא לחיפה כפקיד בריטי, היה מהנדס העיר חיפה שהתחתן עם מזכירתו היהודיה ונשאר בעיר גם אחרי עלייתו של אבא חושי לשלטון ש"הזיז" אותו מתפקידו. אני מוצא בזה מעין השלמה היסטורית ששניהם "שכנים" לנצח.
אך אף על פי כן אני מוצא פגם באי-הנצחתו של אדולף רדינג, ארכיטקט העיר, שעזב את משרתו בנסיבות דומות. גם הוא היה נשוי ליהודיה והם עלו לארץ בתקופת השלטון הנאצי.
עוד שניים שהונצחו לנצח ביחד הם מנחם בגין שעל שמו שכונת רמת בגין ובתוכה כיכר ע"ש אנואר סאדאת.

את היוד החסרה באליעזר השלימו עם F מיותרת

מתחת לרמת בגין מתוכננת שכונה שנקראה "רמת גוראל". התמהמהות הפיתוח גרמה למשפחת גוראל לוותר על ההנצחה במקום ולהעבירה לטיילת בת גלים. או אז החליטה ועדת השמות בראשות קליש לקרוא לשכונה "רמת שמיר".
חבל שהשלט רצוף שגיאות. שמיר לא היה מפקד לח"י. לא היה כלל מפקד לארגון אחרי הריגתו של אברהם (יאיר) שטרן (שגם על שמו רחוב). הייתה הנהגה ("המרכז")  שהורכבה משלושה: שמיר, אלדד וילין. לח"י ללא הא הידיעה (כמו צה"ל). טעות נוספת היא צמד הווים ב"וועדת החוץ והביטחון". על הפיסוק אוותר הפעם.

קרדיט: ניר שובר, עוזר ראשת העיר

דרך אבא חושי החליפה את דרך דליה שנקראה כך עד 1969 מהטעם הפשוט שהיא הובילה לדלית אל-כרמל. כמו שראינו בפרקים קודמים, למשל עם הנצחת לח"י, שיום (מתן שם) לרחוב כולל גם אלמנטים של מיקום, חשיבות ואורך. עד כדי כך חשוב האורך שבתחילה רצו לקצץ את חורב כדי שיהיה אפילו ארוך יותר (אפילו שלטים הותקנו).

מעריב, 10/04/1970

משמאלנו בית בירם, ע"ש מקים ביה"ס הריאלי העברי שהונצח גם ברחוב בהמשך. מעט משפחה: ע"ש בנו של בירם, אהרן, הפנימיה הצבאית שליד הריאלי. רחוב הרופא נקרא על שם ד"ר תיאודור זלוציסטי שהיה גיסו של בירם (בתחילה רצו לקרוא לו רחוב "תיאודור"). אשתו חולדה (לבית טומשבסק) הייתה אחותה של אשתו של בירם, חוה. גברת זלוציסטי הייתה מהנשים הבודדות שהשתתפו בקונגרס הציוני הראשון. אחותו הצעירה של בירם הייתה ד"ר אסתר-שרה (אלזה) בירם-בודנהיימר‏. גברת בודנהיימר ובעלה בנו בית מרגוע גדול באחוזה (סנטוריום כרמל -  כיום חלק מבית אבות "משען" עם השלט הענק מדי) מול ביתו של בירם. הם אמנם התגרשו מאוחר יותר אך בתים קשה יותר להזיז.

פרטי-כל הישיבה ה-121 של מועצת העיר, 10 במאי 1954, מקור:ארכיון עיריית חיפה

ברמת אלמוגי שוים רחוב "עמירם" ע"ש עו"ד עמירם חרלף. גם על שמו של אביו רחוב ברמות רמז. מעניין שעמירם חרלף בעצמו התנגד לשיום רחובות בשם הפרטי בלבד. מעט אירוני, לא?

מעריב, 20 במאי 1970 מקור:עיתונות יהודית היסטורית

רבים חושבים ששכונת דניה נקרא ע"ש רחוב דניה והוא בתורו, כשם רחובות אחרים בשכונה, ע"ש ממלכת דניה, אך לא כך הדבר. דניה (כיום "דניה סיבוס") ע"ש דני וירון פדרמן, הייתה חברת הבניה שבנתה את השכונה ששמה הרשמי הוא הוד הכרמל.

כותרת תוכניות השכונה החדשה

ב-1968 בוצעה "עיסקת חליפין" שבדניה יקרא רחוב ע"ש ג'וזפה מציני ובגנואה שבאיטליה יקרא רחוב ע"ש הרצל. כלומר חוזי המדינות יונצחו אחד אצל רעהו. חיפוש בגוגל מפות העלה חרס בחיפוש אחר הרחוב האיטלקי.

דבר, 3 ביוני, 1968

אפרופו איטליה - הרחוב הסמוך למאציני נקרא "איטליה". על המנווטים להיזהר שכן קיים רחוב "האיטלקים" בניצב לרחוב אלנבי. גם דנמרק הונצחה במקום אחר - בכיכר ליד תחנת הרכבת חוף הכרמל.
ביולי 1975 הוחלט לקרוא לרחוב בדניה על שם שארית הפליטה. דיירי הרחוב המועטים התנגדו ואף הציעו לשנות לצביה לובטקין, אך היועץ המשפטי לעירייה קבע שאין לתושבים זכות התנגדות ושם הרחוב נשאר כך עד היום. לובטקין הונצחה,לבסוף, יחד עם בעלה, יצחק, ברחוב "צביה ויצחק" באזור הספורטן.