הרחוב חדש וחדשה העיר
וחדשים האש והעשן.
במה יושר הרעש הצעיר?
בפרוטרוטו העז והישן.
נלך ברחוב בטרם החבא
פרטיו המחריפים ונשחזים,
נלך טובלים בשאגת חיי
הספרדים והאשכנזים.
נראה את הקולות והדברים
שלא יהיו עד נצח לזרא,
לא כל שכן בעוד הם ניגרים
אל ערב סתיו ראשון של סערה.
מתוך נתן אלתרמן, "קול חוצות", עיר היונה
בסיור המוצג כאן, ניסיתי להביא על קצה המזלג את אווירת הרחוב בימים עברו.
רחוב ירושלים הוא עוד אחד מאותם רחובות הנראים לחולף על פניו כרחוב רגיל בתוך סמטאות שכונת הדר, אך בין בתיו מסתתרת היסטוריה אדריכלית ואנושית. כשנתהלך ברחוב נוכל לדמיין בקלות את אופי השכונה, בימי תפארתה.
את סיורנו נתחיל בצומת הרחובות ירושלים ובלפור. עם תחילת הסיור נבחין מימין בבית מס' 4 אשר בקומת הקרקע בו שכן "בית הספר לילדי
עובדים". חדי העין יבחינו בכתובת החקוקה מעל משקוף הכניסה.
משמאל, הבית במס' 5, בית מזרחי, בסגנון האקלקטי – מרפסות עץ
וגג רעפים מערבי לצד קשתות בסגנון מזרחי. הבית שימש את גימנסיה חיפה מיסודו של שלמה גרינשפון ויותר
מאוחר התגוררו בו הסופרת יהודית הנדל והצייר צבי מאירוביץ. בשנים האחרונות שופץ
הבית והוסב למשרדים ודירות אירוח.
 |
| ניתן לראות את הבתים הקיימים עד 1930 |
נמשיך לבית מס' 10, אשר תוכנן ע"י בנימין אוראל, בסגנון
הבינלאומי בא"י. בבית התגוררה משפחת תמיר. תמיר, אחיינו של זאב ז'בוטינסקי
ומהנדס בחברת חשמל, היה זה שדאג לכיבוי החשמל אזור נמל חיפה על מנת לאפשר את הגעתה
של אוניית המעפילים "אף על פי 1" למפרץ חיפה בחודש אפריל 1937 והורדת
המעפילים ממנה בחסות החשכה.
גם הבית הסמוך, במס' 12, תוכנן באותו סגנון ובעליו היו רחל
שלון, המהנדסת הראשונה בארץ, ואוריאל פרידלנדר שהיה מנהל מפעל שמן ויו"ר
שכונת הדר הכרמל. בבית פעל משרדו של האדריכל עמנואל וילנסקי-ילן, אשר היה מנהל
שירות הידיעות (ש"י) של ההגנה בחיפה ובזמן מלחמת העולם השנייה הקים, בחסות
בריטית, מכון שתחקר את העולים מאירופה על מנת למצוא מטרות להפצצות אסטרטגיות.
 |
| רחוב ירושלים 12 |
בית מס' 13, היה, ככל הנראה, הבית הראשון בחיפה, שהוקם על
עמודים ובו גדל אורי לופיליאנסקי, לימים ראש עיריית ירושלים. הרימו את ראשכם לגג
הבניין בו נבנתה פרגולה, כחלק מהתפיסה התכנונית כי הגג משמש גם הוא את דיירי הבית.
 |
| רחוב ירושלים 13 לפני סגירת העמודים. התמונה צולמה ב-1939. באדיבות פרופ' אלוף אוראל ז"ל |
ממול, בית מס' 14, אשר היה בבעלות משפחת סוקולוביץ, לימים
אפרתי. הבית המקורי תוכנן ע"י אלכסנדר ברוולד שתיכנן גם את בניין הטכניון
בהדר. הבית המקורי היה בן קומה אחת וכיום ניתן לראות כיצד "הולבשה"
הרחבת הבית על גבי הבית הישן. אביו של אפרתי, איש מחתרת ניל"י, הקים בימי
מלחמת העולם הראשונה קיוסק מול תחנת רכבת העמק בעפולה שמטרתו העיקרית היתה איסוף
מידע על תנועת הרכבות וכוחות הצבא הנוסעים בהן, לשימושה של המחתרת.
בבית מס' 15 התגוררו חנה ואבא חושי, ראש העיר המיתולוגי של חיפה.
ממול, הקימו אסתר ויוסף סטרומזה את בית מס' 16. בעת לימודיו היה סטרומזה שותפם
לחדר של בן גוריון ובן צבי עת למדו שלושתם משפטים בטורקיה בימי שלטון העות'מאני
והוא שימש להם כמורה לטורקית. בימי המנדט הבריטי מונה לשופט מחוזי אך בשנת 1925
חתם על מפה מזוייפת שהעבירה בעלות מידי ערבים ליהודים ובעקבות כך הודח מכס השיפוט.
 |
| בית משפחת סוקולוביץ-אפרתי. צולם ע"י ברוולד. אוסף ספריית מורשת ארכיטקטורה בטכניון |
בית מס' 24, בית סגל, תוכנן ע"י יוסף ברלין, הוא דוגמה
נפלאה לסגנון האקלקטי וכולל מרפסות גדולות, חלונות קוקיה וגמלון.
 |
| בית סגל בעת בנייתו, באדיבות אלי ס"ט |
מעניין מאוד! כל כך חשוב לתעד את עברנו ואתה עושה זאת מצוין. יישר כח
השבמחקתודה
מחקמעניין ומרתק.,ממש נהניתי לקרוא ולטייל ברחוב
מחק