סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (י)

מפת הסיור

בפרק הקודם סיימנו באזור הרכבל-מוזיאון חיל הים. כעת נחזור ברחוב העלייה השנייה עד רחוב הצנחנים. כאן יש את מה שאני קורא לו "חלקת הרחובות השגויים". נסייר על פי הסדר:
ברחוב הצנחנים (ע"ש צנחני היישוב שחלקם גם מונצחים לבד: חנה סנש, אנצו סירני וצבי בן יעקב) החליטו לנקד את השלט. מילא ששכחו לשים דגש בצ' (אחרי ה"א הידיעה) אבל מדוע החליטו לנקד בפתחים את האנגלית?

נמשיך ונגיע לרחוב קל"ח שנקרא אחר נופלי ספינת ארינפורה, אניית נוסעים ומטען בריטית אשר הוטבעה ע"י הגרמנים במהלך מלה"ע השנייה כשעל סיפונה חיילים מפלוגת ההובלה 462. יש בעיה מספרית עם השם הזה. בתחילה חשבו שטבעו 138 חיילים ארצישראלים (קל"ח בגימטריה) אך שני פצועים נפטרו מאוחר יותר והמספר עלה ל-140. לכן בת"א הרחוב נקרא ק"ם (או קם ממצולות). אחד החיילים, בטקס גילוי האנדרטה בהר הרצל, הודיע "הנני כאן" כלומר שנספר בטעות כנספה ולכן המספר הוא בעצם 139. באנדרטה מופיעים שמות אלו שטבעו בים ואילו השניים הנוספים קבורים בלוב ובאנגליה ולכן המבקר באנדרטה ימצא 137 שמות. לקח לי הרבה זמן, פרופסורים וארכיונים לעבור עד שמצאתי את התשובה מאת יו"ר העמותה להנצחת חללי ארינפורה. מסתבר שיש כזאת. בנתניה פתרו את הבעייה ע"י קריאת הרחוב בשם "האונייה ארינפורה".

ניתן להבחין שמספר המצבות באנדרטה הוא אי-זוגי (למעשה הוא 137)

סמטת הכ"ג נקראת רק ע"ש החיילים היהודים - לוחמי הקורס הימי של ההגנה שהיו בדרכם לפעולה בלבנון תחת חסות הבריטים. שמו של מפקדם הבריטי, אנתוני פרדריק מארק פאלמר, נפקד בספירה.

נדמה לי שניתן לדייק יותר בהסבר

אם חשבתם שבינתיים "התקדמנו" אז גם כיום יש התנגדות להוספת "הגוי". לא ברור איך בדיון המחודש לא ידעו שקיים כבר רחוב כזה בחיפה ופה העירייה לא התעקשה לשנות ל"שם הנכון". באופן כללי כנראה עדיף לתת שמות בלי מספרים כמו שראינו בשני הרחובות האחרונים. בירושלים פתרו את העניין בכך ששם הרחוב נקרא "יורדי הסירה" וכך כל אחד יכול לספור כמה שהוא רוצה.

הארץ, 3 באפריל 2016

יש שיחשבו שרחוב בנימין נקרא ע"ש אחד משבטי ישראל אך למעשה הוא ע"ש של ארנסט פרנק בנג'מין, מפקד הבריגדה היהודית.

על רחף מסופר בהרבה מקומות וגם על שלט הרחוב שהוא לזכר טובעי ספינה שהייתה בבעלות חברת נחשון, זרוע ביצועית-ימית של ההסתדרות. שניים במספר. הם דווקא היו שלושה; גם המכונאי מטורקיה, שריף ריזה, היה בין הנספים ומשום מה תמיד "הגוי" אינו נחשב. מקרה שמזכיר את הכ"ג ממקודם. את הכיתוב על השלט של רחף העתיקו, כנראה, מלקסיקון רחובות חיפה של פלד שם כתוב שהמקרה קרה ב-37. על השלט כבר כתוב 57 אך מקרה הטביעה קרה בכלל בדצמבר 38.

הבוקר, 3 בינואר 1939

מצבת שני הנערים בבית הקברות חוף הכרמל

השלט השגוי לחלוטין

ברחוב החי"ל קרה מה שקרה בהרבה מקומות בארץ. על חלק מהבתים כתוב החייל (ולך תדע לאיזה חייל בבריגדה התכוונו). כזכור, המפקד של הבריגדה היה לוי בנימין מהרחוב הסמוך.