סיור ברחובות בחיפה מבלי לקום מהכורסא (ה)

נחזור לפינת הבנקים והמגינים ונעלה במעלה ההר ברחוב צהיון על שמה של המשפחה שהתגוררה כאן.
משמאלנו רחוב התשעים ושלוש. הרחוב נקרא, ע"פ סיפור שככל הנראה לא אירע, לזכר 93 תלמידות יהודיות שהתאבדו על מנת לא להיאנס בידי חיילים גרמנים.

מכתבה האחרון של חיה פלדמאן  מתוך חוברת ה-93

לא רק בחיפה האמינו לסיפור אלא גם בתל-אביב, פתח תקוה נתניה וראשל"צ (שם הוא נקרא "צ"ג בנות") ניתן השם לרחובות. בבני ברק בחרו להנציח את הסיפור בגן ה-93 בשכונת זיכרון מאיר.
התשעים ושלוש החליף את "הנזירות". כנראה אף אחד לא מאמין בשם החדש או שאולי זהו שוב מאבק על נרטיב. בכל מקרה כל הבתים ברחוב נושאים את השם נזירות. היחיד שמנסה ליישר קו הוא ביה"ס חיואר לחינוך אלטנרנטיבי שנושא שלט עם שני השמות. גם בוויז הוכנס השם השגוי.

הבניין כבר השתנה מאז הצילום

שמן של הנזירות לא נעלם והוא השתמר בשמן של המדרגות המובילות לרחוב - ראהבת (נזירות בערבית).
 

מאדאם ג'ירמן שעל שמה היה הרחוב לפני שנקרא רחוב הנזירות הייתה בעלת הבית (שעדין נותר עם רעפים) ששימש יותר מאוחר כקונסוליה האוסטרית בחיפה וכיום בבעלות משפחת כיאט שעל שמה כמובן רחוב כיאט.

בסוף הרחוב נפנה ימינה (אמנם נגד התנועה אך אנו בסיור אז מותר לנו) לרחוב כורי.
משפחת ח'ורי (זהו התעתיק המודרני וכבר יש כמה בתים שעל חזיתם מוטבע השם החדש) היא משפחה ממוצא מארוני (שגם ליד כנסייתם, סמוך לכיכר פריז, יש רחוב על שמם של המארונים) וביתם היה במעלה הרחוב.

הסבר מוזר מאוד של העירייה לשם הרחוב

כעת הגענו לשדרות הציונות. שדרות הציונות היא "דרך ההר" או "רחוב ההר" ובערבית "אלג'בל" (الجبل) שנפרצה על ידי הטמפלרים ממושבתם לשכונת כרמלהיים, כתחליף לדרך סטלה מאריס שנגיע אליה בהמשך. לאחר קום המדינה שונה השם לשדרות או"ם. בעקבות ההחלטה המשווה את הציונות לגזענות הוסב שם הרחוב כבמקומות רבים בארץ. לא בטוח שאלו שקבעו את שם הכיכר בתחתית הדרך ראו את האירוניה שדרך הציונות מתחילה (בערך) ברחוב שניים בנובמבר (יום הצהרת בלפור) ומסתיימת באמיל חביבי. 

עיריית חיפה לא מגיהה את כתיבת עובדיה וממשיכה לקרוא לרחוב "ההר" בערבית

נעלה בהר לפינת טשרניחובסקי-הנשיא. על הנשיא נדבר באחד הפרקים המאוחרים. בדרך נעבור במקביל לרחובות מוסול ואל בצרה שהם זיכרון לחברת IPC ( (Iraq Petroleum Companyשמשרדיה שכנו בסמוך ברחוב הגפן ולשם החברה שכך קראו לחלק זה של רחוב הגפן (ראו בפרק על המושבה הגרמנית שם נוסף לאותו מקטע רחוב). כמו שכבר ראינו עיראק הייתה מאוד נוכחת בימי המנדט בחיפה.

 

עוד בסביבה, ליד הגן הפרסי, רחוב שפרה שכנראה כל בתיו מושכרים או שייכים לבהאים כי כל שלטי הבתים כתובים באנגלית. ליד שפרה, חברתה המיילדת פועה. מעניין שבין שתי הכניסות לרחובות שכן בית חולים של חברת עזרה, שהיה גם בית יולדות.

 

מימין לסוף העלייה של דרך הציונות נמצא את רח׳ היובל. היובל הוא חג יובל הכסף של המלך ג׳ורג׳ החמישי מלך בריטניה שלכבודו ניטע גן על שטח שהיה שייך למסדר. בוודאי תעלה התמיהה כיצד הגיע שם עברי אחרי שם גן באנגלית. ובכן jubilee היא אחת המילים היחידות המופיעה במילון אוקספורד שמקורה בעברית.

מיד אחרי צומת הציונות-היובל-טשרניחובסקי-הנשיא ישנה פנייה לרחוב התשבי, כמובן על שמו של אליהו הנביא התשבי. כבר ראינו שאליהו הנביא נוכח מאוד בחיפה. על שמו רחובות וכנסיות ושכונה קטנה "רמת התשבי".

אליהו הנביא היה נביא קנאי ויש האומרים אכזר. ברבות השנים נהפך למעין סנטה קלאוס יהודי, הבא בליל הסדר לבקר. גם בשלטי הרחוב קרה המהפך ב-2020 והועתק התיאור המופיע בערך בוויקיפדיה בעברית.

השלט מימין עם הכיתוב הישן מול השמאלי עם הכיתוב המקל

שאול טשרניחובסקי זכה להנצחה משולשת. הרחוב שלפנינו, שכונת רמת שאול ורחוב שאול בנו"ש. מאחר ונו"ש הייתה שכונה נפרדת מחיפה יש בה מספר רחובות "כפולים" ונדון על כך כשנגיע לדון בשמות רחובות השכונה. לפני שיום (מתן שם) טשרניחובסקי הוא היה המשכה של דרך סטלה מאריס.

המשורר הלאומי הוא לא ביאליק?

ניצב לרחוב טשרניחובסקי נמצא את רחוב זאב. רחוב זאב נקרא בעבר אל-באשיר. פרנסי "חיפה האדומה" הסכימו לקרוא לו על שם זאב ז'בוטינסקי אך רק בשמו הפרטי ורבים אינם יודעים על שם מי הוא נקרא. פרופ' מעוז עזריהו, גאוגרף תרבותי, טוען שיש יותר רחובות בארץ ע"ש ז'בוטינסקי מאשר הרצל. אין הוא מציין אם בספירתו כלל רחובות כפולים ומשולשים (כמו בחיפה) על שמו של חוזה המדינה, כך שאני לא בטוח שהוא צודק בקביעתו זאת. לאחרונה הציבו שלט המציין את שמו המלא של ז'בוטינסקי כחלק ממגמה כוללת בעיר.

כל הרכס נקרא בעבר "כרמל צרפתי" על שם המנזר בסטלה מאריס שקיבל את חסות ממשלת צרפת.
עם התקדמות הבנייה חולק הרכס לתתי-שכונות. על מנת לשמר את הניחוח הצרפתי וגם בגלל התחממות היחסים של מדינת ישראל עם צרפת עד ימי האמברגו, רבים מרחובות השכונות נקראים ע"ש דמויות צרפתיות כאמיל זולא, דרייפוס, הבסטיליה, כרמיה, מרסיי, פייר קינג ורודן.

סביב אותו צומת תעתיקים שונים בערבית ובאנגלית