סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (כ')

מפת הסיור

בפרק הקודם סיימנו ברחוב מסדה ליד חטיבת הביניים של בסמ"ת לשעבר. אני כותב לשעבר כי בדצמבר 2017 הוכרז שהבניין יהפוך למרכז למחוננים ואילו תלמידי בסמ"ת (שהוא איננו בסמ"ת ההיסטורי) יעברו למה שהיה בי"ס שוב בנווה דוד.

מעט ניחוח יקי

 ובכן נמשיך עם מסדה, נחלוף על ה"שמואלים" שבהם עסקנו לפני שני פרקים, דרך רחוב השלום פינת חברון שגם בהם עסקנו. יש כאן ריכוז של רחובות על שם ערים שבהן חיו (ובחלקן עדיין) יהודים מאות בשנים - צפת, חברון, טבריה, ציפורי, שפרעם, בית שערים. נרד לרחוב בן יהודה ע"ש מחייה השפה העברית. ישנם שני רחובות שונים בעלי שם זה - האחד בו אנו נמצאים ורחוב פינת בן יהודה. כל אחד עם מספור בתים משלו.
בחיפה יש כמה פינות רחובות שמוגדרות כך ונראה בהמשך עוד אחת. כאן בבן-יהודה הרחוב הקטן (שהוא בעצם סוג של חנייה גדולה) הוחלף בהוספת אותיות למספרי הבתים (כלומר בתים אחוריים) ואף הורד השלט.
למשתמשי הוויז: זהירות, לא להתבלבל עם "בר יהודה".

גם דיירי הבתים לא יודעים שזהו בעצם רחוב נפרד

נחצה את רחוב גדעון שהוא מעין עברות של שם משפחת ג'דעון הערבית שבתיה היו באזור. רחוב בן יהודה מתחיל (ע"פ מספרי הבתים) בצומת שאליו מתנקזים רחובות עמק הזיתים, קסל וגן פאול נתן שמיד נחזור אליו. מצומת זה נרד ברחוב עמק הזיתים ונגיע שוב לשני רחובות שונים עם אותו שם: רחוב בן שמן ורחוב פינת בן שמן. הפעם אלו רחובות שאינם מתפצלים אחד מהשני כמו בבן יהודה. רחוב פינת בן שמן נמצא מול בניין שתוכנן ע"י שמואל רוזוב על מגרש מאוד בעייתי מבחינת תכנון שכן אינו מלבני. על שמו של רוזוב רחוב במפרץ.

כך זה מופיע במדריך א"י של זאב וילנאי, תרצ"ה

נרד להצטלבות עמק הזיתים, הרצליה והנביאים. רחוב הרצליה כשמה של השכונה היהודית שנוסדה ב-1907 על ידי "אגודת אחים" שבראשה עמדו שבתי לוי ומשה (גוטל) לוין וע"ש שניהם רחובות בחיפה. על הכתיב שבו נקטתי בשמו הפרטי של לוי נדון כשנגיע לרחוב על שמו.

הרצל משקיף מעל הצומת בתמונה ישנה וחשופה

נחזור ברחוב עמק הזיתים ונעלה במדרגות של רחוב בן שמן עד רחוב קסל.

בקשת תושבי הרחוב להחליף את שם רחובם. מקור: ארכיון העיר חיפה, תיק 3587

כאן ממש אפשר להבין את תולדות הטכניון הסמוך ע"פ שמות הרחובות. נתחיל בגן פאול נתן שדנו בו גם בפרק הקודם. פאול נתן עמד בראש חברת עזרה של יהודי גרמניה שהקימה את הטכניון. ישראל קסל, ממקימי חברת המלח בעתלית וחבר הקורטריון של בית הספר הריאלי העברי הסמוך, התגורר בבית בפינת קסל-בן שמן. הבית תוכנן ע"י אלכסנדר ברוולד שתיכנן גם את בניין הטכניון ושלרחוב על שמו נגיע באחד הפרקים הבאים. לפנים נקרא רחוב קסל בשם רחוב הגיא.

מפת ציפרין ולוי 1934

מישהו בעירייה לא סגור על הכתיב של קסל

נמשיך לרחוב שמריהו לוין, חברו של קסל עוד מגרמניה, שנקרא לפנים ע"ש התכניון (מהמלה העברית "תֶּכֶן". זהו שמו המקורי של המוסד החשוב לפני שהשתנה מעט שמו). לוין היה מהדמויות הבולטות בהקמת הטכניון. הרוצים להרחיב בעניין יפנו למכתביו בפרויקט בן יהודה.

כולם בחיפה מכירים את השם "שמריהו לוין" לכן התפלאתי שעל חלק משלטי הרחוב מקדימים את שם המשפחה. באופן אישי - ברחוב שכנה, במשך עשרות שנים, חנות האופטומטריה של אבי כך שיש לי חיבה לרחוב.

The Australian Jewish News, 12 July 1935 מקור: הספרייה הלאומית אוסטרליה

נמשיך ברחוב שמריהו לוין. משמאלנו רחוב אחד העם. זהו שם העט של אשר גינצברג שבמקרה דנן חשיבותו לא נובעת רק מהיותו אחד מהוגי הציונות החילונית אלא שהיה בא כוחה של משפחת ויסוצקי שתרמה כסף להקמת הטכניון. ברחוב התגוררו אחותו, אסתר שימקין ובתו, לאה, עם בעלה שמואל פבזנר.

שלט בתוך מבנה הטכניון

אני מעריך שלא זאת הייתה כוונת אלו שנתנו את השמות בהדר, אך אני מוצא את קיומם המקביל של רחובות הרצל ואחד העם, כמייצגים את הגישות הסותרות של השניים בהקשר למטרת הציונות, כמעניין.
לא רבים יודעים אבל הרחבה לפני הטכניון הישן נקראת ע"ש שלמה קפלנסקי, מנהל הטכניון מ-1932 עד 1950. ואם כבר התפייטתי על מטרות הציונות, אזי קפלנסקי מייצג בעיניי את הציונות הסוציאליסטית, שאכן נעלמה עם השנים.

מפת צבי פרידלנדר 1957

נרד ברחוב אחד העם לרחוב הנביאים. בזמן המנדט הבריטי נקרא הרחוב "אנפורטה". השכונה עצמה נקראה א(ל) שוואפנה שע"פ פרופ' מחמוד יזבק מקור שמה הוא במשתכנים - מהגרים מהרי אל-שוף בלבנון. גבולות השכונה היו הרחובות יונה, שמריהו לוין, החלוץ והנביאים.

ועד הדר הכרמל החליט להנציח ברחוב את הנציב העליון פלומר שנחשב כ"טוב ליהודים".

פרטי-כל ועד הדר הכרמל 25 בספטמבר 1933

השינוי לא צלח והוועד החליט על שינוי השם ל"הנביאים".

מפה מ-1938 מול מפה מ-1928

ב-4 באפריל 1936 פנה ראש העיר לוועד הדר הכרמל בבקשה לשנות את השם. כאן החלו "כיפופי ידיים" בין שני הגופים. כך ניתן למצוא מפות עם שם אחד ומפות אחרות עם השם השני. כפי שניסיתי להדגים בפרקים רבים, שם רחוב הוא גם מאבק על נרטיב.

The Palestine Post, תשעה ביוני 1938

סמוך לרחוב הנביאים מספר נביאים שהונצחו: יואל, עמוס, יונה ודניאל. מעניין שדווקא נביאים אלו הונצחו כאן.
במרכז רחוב הנביאים נמצאת כיכר מסריק ע"ש תומס מסריק, נשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה. וידיד של העם היהודי.

The Palestine Post 31 Oct. 1943

מצד ימין עוד רחוב ע"ש הרצל. זהו אחד משלושה רחובות בחיפה על שמו של חוזה המדינה. הרצליה שפגשנו קודם, זה הנוכחי ורחוב פינת הרצל בהמשך. כלומר רחוב נוסף שהוא פינה כפי שראינו כבר שניים לעיל. נזכיר שכבר פגשנו בעבר את רחוב תל-אביב, בקריית אליהו, שהוא תרגום של ספרו של הרצל, אלטנוילנד, בידי נחום סוקולוב שגם על שמו רחוב שנפגוש בהמשך.

מצבת שבתי לוי

משמאלנו רחוב ע"ש שבתי לוי. אמנם בכל השלטים רשום "שבתאי" (עם אלף) אך לוי איית את שמו ללא אלף. כך כתוב על קברו בבית העלמין חוף-הכרמל בחלקת גדולי העיר וגם באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו נוקט תדהר בשם זה. לוי קשור גם הוא להקמת הטכניון כבא-כוחה של חברת "עזרה", מקימת המוסד ואח"כ כחבר הקורטוריון של המוסד. לפני שיום (מתן שם) לוי, עוד בחייו, נקרא הרחוב פשוט "הרצליה תחתון" או בשמו של אבן רושד, רופא ופילוסוף מוסלמי. השם הוצע ע"י חסן שוקרי, ראש העירייה הערבי, בינואר 1937 כמעין התרסה לנסיון התנקשות בשוקרי עצמו בידי ערבים על רקע ידידותו עם לוי היהודי.

בהמשך רחוב שבתאי לוי, ליד מוזיאון חיפה, כיכר אמפא כשם חנות החברה ששכנה בעבר בכיכר. אין זה מקרה יוצא דופן ונזכיר כאן את צומת "בלו-בנד" שהוחלף ב"הום-סנטר" (כמובן שמות לא רשמיים) ואת צומת וולקן ששמו הרשמי הוא "הל"ט" ע"ש היהודים שנהרגו בטבח בתי הזיקוק. אין מונים את ששת הערבים שנהרגו מאחר ושם רחוב איננו עניין ניטרלי.
נמשיך עם רחוב הנביאים עד מה שמכונה, עדיין, אצל רוב החיפאים כיכר סולל בונה בשל בניין החברה הסמוך. הנהלת החברה אמנם כבר לא יושבת בבניין שנים רבות אך סמלה עדיין מתנוסס על הבניין. כך גם נקראת תחנת הכרמלית הסמוכה (בכרמלית החדשה מכנים בעברית את שם התחנה לעיתים "הדר-העירייה"). שמה הרשמי של הכיכר הוסב, ב-28 בינואר 2014, למשה ורטמן, ח"כ ומזכיר מפ"ח (מועצת פועלי חיפה).

סימטת הנביאים כרח' "סולל בונה". מקור: ארכיון העיר חיפה